שווה לקרוא: איך לצאת מדיכאון בעזרת מבט פשוט אחד? (מאמר אורח)

היי,

בפעם הקודמת הכרנו 10 עקרונות שיעזרו לנו להעביר ביקורת לחבר ולשמור על מערכת היחסים שלנו. בתחילת השנה, הבטחתי שהשנה אשבץ מדי פעם מאמרי אורח, כל עוד הם שומרים על רמת הבלוג ונותנים ערך מוסף לקוראים.

נאור מקמל, איש יקר ובוגר ההכשרות שלנו היה הבחירה הראשונה שלי ככותב אורח. הסגנון הייחודי שלו (כפי שמיד ייחשף בפניך) והרעיון שעליו כתב, השאיר לי מקום קטן מאוד לספק ורצון ענק מאוד לפרגן. אז נאור, הבמה שלך:

———————————

בס"ד

לצאת מהחושך אל האור

אדם יושב בבית. סביבו ים של חשיכה. שחורה, צפופה, סמיכה. הוא מסתכל דרך החלון החוצה ושואל את עצמו – מה החוקים שם בחוץ, בחשיכה? והוא לא מוצא תשובה.

הוא רוצה לצאת לדרך, למצוא את המקום שיש בו אור. אבל הכל סביבו חשוך. אם הוא ייצא החוצה הוא לא ימצא את הדרך. כי הוא פשוט לא יראה אותה.

הוא נשאר בבית עוד יום ועוד יום. בוהה בחשיכה הגדולה דרך החלון. נראה לו שאם הוא ישלח יד הוא יוכל פשוט לגעת בה – היא הרי שם. כל כך מהותית מבחינתו. כל כך מגבילה ומנטרלת.

יש אנשים שכבר יצאו לשם, בלי להגיד כלום הם פשוט פתחו את הדלת והלכו.

הוא ממשיך לשבת ולהסתכל, יודע שבבוא הרגע הוא יעזור אומץ. מספיק אומץ בשביל לפתוח את הדלת ולצאת.

היו לפעמים פעמים, שהוא החליט שהגיע הזמן. שאט לעבר הדלת. יודע שאם הוא יצליח זה ישנה לו את החיים. נגע בידית, התחיל לסובב אותה ואז פתאום משהו בתוכו עצר אותו. הפעם זה לא יקרה.

הוא יושב בבית ימים ארוכים. מסתכל על החושך ואז על השעון. כל קליק שלו, כל תזוזה של המחוג, הוא זמן יקר. הוא יודע שכל רגע שהוא ממשיך להסתכל על החשיכה זה לא רק רגע שהלך לאיבוד, זה רגע שהוא לא יתקדם בו בדרך אל האור.

פתאום נפל לו האסימון. הוא נשאר תקוע במקום. הוא נשאר תקוע כבר המון זמן והוא חייב לצאת לדרך. הוא אומר לעצמו, כל רגע שהוא לא יוצא לדרך פועל נגדו. הוא רץ לכיוון הדלת, יוצא מהחדר וממשיך לרוץ במסדרון.

הדלת מולו. הוא עוצר ולוקח נשימה ארוכה, מסובב את הידית ונעצר!

הוא פונה לאחור, מאוכזב. הוא כמעט עשה את זה. מתחילות לרוץ לו תמונות בראש של הכישלון. הוא שומע איך צוחקים עליו בדמיונו. מרגיש את ההשפלה וחווה אותה שוב ושוב.

איך אני בכלל אנסה שוב אחרי כל זה? כולם יודעים שנכשלתי. וזה סוג המחשבות שרצות לו בראש.

כך עוברים הימים יום ועוד יום, הוא ממשיך להסתכל על החשיכה ולתהות מתי יגיע זמנו לצאת החוצה ולהגיע אל היעד שהוא הציב לעצמו.

זה בא אליו במאית השנייה. קול פנימי נעים ורגוע שאומר לו – מתי שרק תבחר. ותוך כדי שהוא מקשיב לאותו הקול, מגיע קול פנימי אחר, אסרטיבי ונמרץ והוא צועק לו בטון הולך וגובר – עכשיו, עכשיו, עכשיו!

הכל קורה כל כך מהר. רץ אל הדלת. פותח אותה. יוצא.

כשאנחנו נמצאים בחושך זמן ממושך ויוצאים החוצה, העיניים שלנו חייבות להסתגל. ובתהליך, אנחנו מתחילים לשים לב ליותר ויותר פריטים.

בזמן שעיניו מסתגלות לתנאים מרגע לרגע, הוא מסתכל קדימה אל הדרך, יודע שיש ביכולתו לצלוח כל מכשול. מתחיל לצעוד בה בטוח ומאושר, בתקוה להביא את האור לכל מקום בו החושך נמצא.

את הצעד הראשון, שהוא הצעד הכי לא קל והכי משמעותי הוא כבר עשה. ועכשיו, הוא כבר נמצא קרוב יותר למטרה. וזה כבר טוב יותר מלשבת עם ההם שיושבים בחושך.

על מה נדבר היום?

שלום לכולם, אני נאור מקמל ורציתי לדבר אתך על דרך פשוטה ויעילה לשלוט במצב התודעתי של אדם שאנחנו אוהבים.

כולנו מכירים את הסיטואציה הלא נעימה הזו, כשאדם שאנו אוהבים פשוט מרגיש – עצוב. הוא חושב על הבדידות שלו. על דברים שעברו עליו בחיים. על העתיד הלא ידוע. או שהוא פשוט סתם ככה – עצוב.

למען האמת, לפעמים האדם האהוב הזה הוא האדם שאנחנו הכי אוהבים – אנחנו. כן, גם אנחנו לפעמים פשוט סתם ככה מרגישים – עצובים.

אגב, אם לא עברת באמת רגעים כאלו, זה נפלא. יכול להיות שהמאמר לא מיועד אליך ואפשר שלא להמשיך לקרוא אותו.

לכל אלו שהמשיכו לקרוא, חשוב לי רק לציין כי העובדה שלפעמים אנחנו מרגישים רגשות שליליים היא מעודדת. ולא סתם. העובדה הזו מעודדת כי היכולת להרגיש רגשות שליליים היא סימן שאנחנו מתנהגים בדיוק כמו שבני אדם אמורים – להרגיש.

מה רובנו עושה כדי לשפר את מצב הרוח?

למרות שרגשות (גם שליליים) הם חלק ממה שהופך אותנו לבן אדם, אף אחד לא אוהב להיות תקוע במצב רוח שלילי. אז מה רובנו עושה כדי לשפר את מצב הרוח?

חלקנו הולכים ועושים דברים שאנחנו אוהבים לעשות וזה באמת משפר לנו את מצב הרוח. אנחנו הולכים לראות סרט טוב או לים. מבשלים או הולכים למסעדה. מסדרים את הבית או את המחסן. שומעים מוזיקה. כל אחד ומה שהוא אוהב.

הרבה פעמים אנחנו באמת מרגישים אחרי זה הרבה יותר טוב. ולפעמים, זה בכלל לא עוזר ואנחנו חוזרים וממשיכים להיות עצובים.

על המקרים האלה חשוב לי לדבר. על אותם מקרים שאנחנו לא מצליחים להשתלט על העצב ולהפוך אותו לשמחה. למען האמת, אני לא באמת רוצה לדבר עליהם. אני פשוט רוצה לעזור לך להשתלט על אותו עצב ולעזור לך להפוך אותו לשמחה.

(לקרוא עוד על חרדות וטיפול בדיכאון לחצו כאן)

מרשם פשוט לשיפור מצב הרוח

כדי להשתלט על העצב ולהפוך אותו לשמחה רציתי ללמד אותך שיטה פשוטה בעלת מס' שלבים מועט, שתהפוך את החיים לפשוט פשוטים מרוב פשטות של שמחה.

על פי ה-NLP, כאשר אדם מדמיין, חושב, נזכר ומרגיש, ניתן לראות זאת דרך סימנים חיצוניים. אחד מאותם הסימנים שאותם נוכל לראות הוא תזוזת עיניו לכיוון מסוים, התואם לתהליך שמתרחש בתוך המח. על סמך העיקרון הזה, זה מה שאני רוצה שתעשו:

בכל פעם שאנחנו מרגישים את אותו העצב, עלינו להסתכל ישר כלפי מעלה. כן זה הכל.

למרות שלפעמים זה קורה מאוד מהר בראש שלנו, כדי לשמור על מצב הרוח השלילי אנחנו חייבים לחזור על רצף קבוע של מחשבות וזיכרונות. שוב פעם ושוב פעם. ואז אנחנו נתקעים בלולאה ששומרת עלינו במצב רוח רע.

בגלל שאנחנו משנים את כיוון העיניים באמצע הלולאה, אנחנו יוצרים קצר ברצף החשיבה הזה. ובאותו רגע שיצרנו את ההפסקה הרגעית ברצף השלילי, עלינו לעשות משהו מעניין נוסף:

תוך כדי שאנחנו מגלגלים עיניים כלפי מעלה, נתחיל לדמיין את כל הדברים שמשמחים אתנו. וזה לא משנה אם זה שיר שאנחנו אוהבים או פעם שהצלחנו לעשות משהו או נזכרים באדם אהוב שמשמח אותנו. הכל עובד.

כשהמצב רוח הטוב מתחיל לעלות, אפשר בנוסף גם לדמיין עד כמה החיים שלנו הולכים להשתפר בעקבות ההתמדה שבביצוע התרגיל. ואם כבר עושים את זה, עדיף ליהנות מזה עד הסוף ולדמיין את זה בצורה הכי חיה שאפשר, כאילו שאנחנו חווים את זה דרך העיניים שלנו.

דרך אגב, אפשר לעשות את התרגיל הזה גם בזמן מחשבות טורדניות, מאשימות ואפילו כשאנחנו חושבים על אנשים אחרים ועל השטויות שהם כותבים באינטרנט.

את התרגיל חשוב לבצע במשך שלושה ימים (פעם או פעמיים ביום לפני הצורך) ואחרי הביצוע אשמח לשמוע איך זה מרגיש להחליט להפסיק להיות עצובים ולהפוך להיות שמחים בכל פעם שאנחנו מבצעים את התרגיל.

דבר נוסף שאני רוצה שתספרו לי עליו הוא השליטה שלכם לאורך זמן במצב הרוח שלכם עכשיו, כשאתם מכירים את השיטה הזו.

בברכה ובתודה ענקית לאיש ליאור ברקן,

נאור מקמל

———————————

זהו להיום. מסקרן אותי לשמוע את דעתך על המאמר וכמובן, אם יישמת אותו על השיפור במצב הרוח.

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

נ.ב. אם מסקרן אותך לשמוע על שיטה מסקרנת נוספת שיכולה לעזור להתמודדות עם דיכאון, כדי לבדוק בנוסף ל-NLP גם תרפיה באומנות


תגובות

27 תגובות
  1. Shai Shohath
    Shai Shohath אומר:

    שלום ליאור ברקן
    שאלה לגבי המאמר האם הכוונה שלך מהמאמר זה ליצור עוגנים שכאשר יש לך מחשבה שלילית ואתה עושה את הפעולה אתה מרגיש טוב ?

    הגב
  2. Naor Makmel
    Naor Makmel אומר:

    שלום שי
    כמו שכתב ליאור, הכוונה במאמר היא דווקא לא לעוגנים ואפשר להשתמש במבט כלפי מעלה כעוגן מאחר שזה פעולה פיזית. לאחר שיצרנו עוגן כזה, אותו רצף שגורם לדיכאון יוחלף לרצף אחר בכל מקרה אם מתרגלים את הרצף החדש מס' פעמים.

    הגב
  3. אלחנן גולד
    אלחנן גולד אומר:

    היי נאור
    כיף לשמוע (לקרוא) אותך
    נהניתי לקרוא
    עוד יותר נהניתי לתת ליישום ע"י מישהו קרוב
    הבן אדם היה בהלם – זה עובד
    לנו כNLPיסטים זה היה ברור שזה יעבוד, אבל הוא פשוט לא האמין.
    תודה לך
    ותודה לליאור

    הגב
  4. Sarah Guirchoun
    Sarah Guirchoun אומר:

    נהנתי לקרוא, קצר וקולח., ושימושי.
    השיטה שלי היא מאוד מלאכותית, למרות שזה קל לחשוב מחשבות שליליות ופסימיות, ולמרות שזה אפילו נחמד בלרחם על עצמך כאשר מישהו עושה לך משהו רע וכד'. אז אני דוגל בגישה של לחשוב מחשבות חיוביות קיצוניות. אני צופה בסטנדאפ, הולך לטייל, יוצא לבלות לבדי בעת הצורך. בכל מקרה כמה שיותר לשנות פאזה בראש לכיוון חיובי כך יותר טוב, זה קשה, מאוד למתחילים, אבל אם ממשיכים בגישה כזאת, זה תמיד עובד.

    הגב
  5. אלינור
    אלינור אומר:

    היי, מאוד נהניתי לקרוא את המאמר וזה עזר לי במיידי. תודה רבה. אשמח לקרוא ולהתעדכן במסע המשותף לפיתוח הכריזמה תודה.

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      היי אלינור,

      על מנת להתעדכן במסע, יש להצטרף לניוזלטר שלנו דרך קוביית ההצטרפות שמצד שמאל בבלוג (זמינה כרגע רק דרך המחשב). לחליפין, אני מזמין אותך להיכנס לבלוג מדי פעם ולראות מה התחדש (יש 2 מאמרים חדשים כל שבוע!).

      תהני!

      הגב
  6. יעל
    יעל אומר:

    מקווה שאתם עדיין רואים כאן תגובות? מה המינימום זמן להסתכלות למעלה?:) (ברור שאינדיבידואלי, או עד שעוזר וכו', אבל בכ"ז… האם מדובר על כמה שניות? רבע שעה? משהו כלשהו בערך תוך כמה זמן זה טכנית מתחיל להיות יעיל…
    תודה!:)

    הגב
  7. שמעון
    שמעון אומר:

    ברצוני לומר שנהנתי מאוד מן הכתבה הכתבה יפה ההתחלה מאוד מדייקת ונכונה למי שקצת מכיר את המצב מקרוב
    אדם נמצא במקום שהוא מתבלט תוהה נובר בעבר העבר תקוע וקשה לו מאוד מאוד לקחת את התבנית הזאת לעצור רגע להשליך אותה לכמה דקות לצד ולהתמקד בהווה
    אשמח להוסיף נופך מסוים שמדבר על כך שלפעמים אנחנו כל כך מוצפים עד שאין לנו כח אפילו לדמיין ואפילו לעצור רגע
    חשוב לציין שלדמיין זה פעולה אקטיבית שעל האדם לעשות ולכן למקרים אלו אציע
    שאדם יקח את הMP3 שלו וישים שם דברים משמחים או דברים מנחמים ויגיד לעצמו לפני זה אני עכשיו עצוב וזה נכון
    אבל אני בשום פנים ואופן לא מוכן לזה אני לא מסכים עם זה קשה לי להשתלט על זה עכשיו אבל אני מוחה בזה בכל תוקף זה לא אני
    האמת שלא צריך להגיד את כל זה מספיק לחשוב על זה במחשבה כללית או להרגיש את זה כפי שנאמר במאמר לעצור רגע
    להרים את העיניים ולחשוב בכלליות על הדברים הללו ולאחר מכן אם אין כח לשמוע דברים מנחמים דברים של תקווה של אופטימיות וכו

    הגב

פינגבקים וטרקבקים

  1. […] שעבר הבאתי מאמר אורח של נאור מקמל שמסביר איך להשתמש במבט שלך כדי לצאת מדיכאון. השבוע, רציתי לחזור למסע המשותף שלנו לפיתוח הכריזמה […]

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *