באמונה מושלמת (פירורי תובנות 75)

כל שנה שיאי עולם נשברים מחדש. קצת יותר מהר. קצת יותר גבוה. קצת יותר חזק. קצת יותר רחוק. קצת יותר חכם. קצת יותר מצליח. ובכל פעם עולה השאלה – אם אפשר לשבור שיא עולם השנה, איך זה ששנה שעברה לא הגיעו אליו?

התשובה פשוטה: לפני שנה לא ידעו שאפשר. אז פשוט הניחו שקצת יותר מהשיא הקודם זה המון. ומבחינתם זה באמת המון. אז כיוונו אליו והגיעו אליו. עכשיו, אחרי שמישהו כבר הוכיח שאפשר לשבור את השיא הקודם, יש תקדים.

כשאנחנו רואים או שומעים על מישהו שמצליח להשיג משהו, זה פותח גם לנו צוהר להשיג אותו. השיא נשבר. החלום הפך למציאות. המציאות התרחבה. ועכשיו, נשאר רק ללמוד איך לבצע אותו ולהתחיל להתאמן.

עם זאת, עצם ההבנה כי חוקי המציאות התרחבו לא אומר שבהכרח נשבור את השיא. יש תמיד את אלה שישבו על הספה, יצקצקו בלשון ויחפשו תירוץ למה אצלם או אצל הרוב זה לא יעבוד. כאלה שינסו להסביר כי זה רמאות ולא יכול להיות.

אלה אולי ישברו שיא בישיבה על ספה, צקצוק וניסיון להסביר בצורה הגיונית למה לא.

הגיונית, ללמוד מניסיונם של אלה שאין להם תוצאות זה מטופש. מעשית, אנחנו עושים את זה על בסיס יומי. מקשיבים לעצות שמספרות לנו מה אנחנו יכולים או לא יכולים לעשות. מי אמר? מאיפה הם יודעים? רק כי הם לא הצליחו?

רק מתוך אמונה מושלמת וסקרנות מלאה לבחון את הגבולות אפשר להשיג יותר. רק כשמפסיקים להקשיב לאנשי ה"לא" ומתחילים לבחון את התוצאות בשטח אפשר להתחיל לקבל תוצאות טובות יותר.

רק מתוך למידה, התנסות ובחינה אפשר לצמוח. אחרי הכל, אנחנו בתהליך למידה אין סופי עד יומנו האחרון. אז אם כבר לומדים, לא עדיף ללמוד מהמציאות במקום מהמגבלות הבלתי נראות של אלה שלא הצליחו?

חג שמח,
ליאור


תגובות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *