הדבר היחיד שמגדיר הצלחה (פירורי תובנות 254)

הצלחה. נדמה שזה שם המשחק היום. וכולם מוכרים לנו הצלחה. כאילו שהצלחה היא דבר כל כך נפוץ, שרק טבעי והגיוני שכל חייל משוחרר, אינסטלטור או פקידה בדימוס ימכרו לנו את תובנותיהם על ההצלחה. מעלים סטטוסים בפייסבוק. ואוספים לייקים כאילו אין מחר.

בערב, כשהחיוך המזויף דוהה נשארת האמת העירומה. לא הצלחה ולא נעליים. מדברים על זה כאילו אין מחר. רק שהולכים לישון בתחושת אכזבה. כאילו לכל השאר זה עובד. ורק  להם משום מה זה לא. למרות שכל היום שפשפו את ג'יני ההצלחה. דיברו אליו ועליו. והוא לא עונה.

לא המאמן. לא המתאמן. לא המלמד. לא הלומד. לא הסופר. לא הקורא. לא המשיק. לא ההוא ששילם לו כסף. לא ההוא שעשה פעם אחת ובמקרה הצליח לו, אז עצר כשהשיג 100% הצלחה. לא ההוא שנכשל מיליון פעם. לא המתרץ. וגם לא זה שמרגיש שאין לו סיבה לתרץ.

אף אחד מהם לא מבין את חוקי המשחק האמתי. זה שהוא לא רק פוזה וקשקושים של גורואים בשקל. זה שבסופו של יום מודדים את התוצאות שלו. 1 או 0. הצלחה או חוסר הצלחה. ולא סיפורים על "ההצלחה האמתית היא במסע". או "ההצלחה האמתית היא למצוא את עצמך".

הסוג היחיד של אדם שמצליח הוא זה שיוצר תוצאות והרבה מהן. לא ההוא שמדקלם הכי טוב את ספרי ההצלחה שקרא. חוזר על מילים ששמע בהרצאה. משחזר פניני חוכמה. עוטף אותן בדוגמאות. בהומור. בכריזמה עד אין קץ. ובסוף היום, חוזר לתוצאות הבינוניות שלו.

הסוג היחיד של אדם שמצליח הוא זה שיוצר תוצאות והרבה מהן. זה שעשה ולמד מהניסיון שלו. נפל וחזר לעמוד. גיבש תפישת עולם שמבוססת על תוצאות. מדד וגילה איפה אפשר להשתפר. ושיפר. כי הוא ידע שגרפים וידע לא שווים כלום אם לא הופכים אותם לעשייה.

ועשה. ועשה. ועשה. ועשה. ועשה עוד מיליארד פעמים. והשתפר תוך כדי התקדמות. צמח מתוך ההתפתחות האישית הממומשת שלו. לא חיפש את העצמאות הכלכלית הנכספת. לא התפלל לעגל הזהב של ההכנסה הפאסיבית. לא התמקד בקיצורי דרך.

בעיניים פקוחות וכנות כואבת מול המציאות. בבחינה מתמדת אם רץ לכיוון הצלחה או בורח מעצמו. בעשייה אינסופית וחדורת שליחות. בהבנה מלאה של המשמעות של בריחה מעשייה. ובסוף החודש, בווידוא של דבר אחד בלבד – האם העיניים שלו והעשייה שלו בכיוון המטרה?

שיהיה סוף שבוע מעולה,
ליאור


תגובות

4 תגובות
  1. נדב
    נדב אומר:

    כל פעולה שעושים היא הצלחה. לקום בבוקר זה הצלחה, לנשום זה הצלחה, כן גם להפעיל את האיברים זה הצלחה וכן גם לא לעשות פעולות ולא ליישם ולשבת כל היום בבית רגל על רגל זה הצלחה. מי בכלל החליט מה זה הצלחה? מי בכלל החליט שאנשים צריכים לפעול בלי הפסקה וכל הזמן להיות ברדיפה אחרי הצלחות?. ברגע שבנאדם מטיף לאחרים ומגדיר להם מה זה הצלחה, וזה שהם צריכים לפעול כל הזמן ולרדוף אחרי הצלחה זה בעיה. אם בנאדם מחליט לא ליישם ולא להרוויח הרבה כסף ובכלל מחליט שבא לו כל היום לשבת בבית לראות טלויזיה או לנגן בגיטרה או כל דבר אחר זה הצלחה! זה הצלחה הכי טובה שקיימת! זה להצליח לחיות על פי הבחירות שלך ולא על פי הבחירות של אנשים שהחליטו מה אנשים אחרים צריכים לעשות בחיים שלהם. לא להיות חלק מהעדר. לא לתת לאחרים את הזכות לבחור לך מה לעשות בחיים. זה ההצלחה האמיתית. זאת שמתחבאת מאחורי מה שרוב האנשים חושבים. גם בנאדם עם 50 מיליארד דולר בבנק וגם בנאדם שכל החיים שלו ישב רגע על רגל יסיימו באותו מקום – מתחת לאדמה. בזמן שהם יהיו מתחת לאדמה העולם ימשיך להתקיים. ההצלחה האמיתית זה היקום. זה שהוא תמיד מתקיים ותמיד ממשיך. זה האמת.

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      כן, רק ש… שעם "הצלחות" כאלה אי אפשר לשלם בסופר, לסגור את החודש או לרכוש דירה. "הצלחות" כאלה הן שקרים קטנים שאנשים מספרים לעצמם כדי להרגיש טוב עם זה שהם לא באמת פועלים כדי להגיע להישגים. כי הכי טוב "לא ללכת עם העדר" ולחשוב שהסיבה שהם לא מצליחים זה בגלל אנשים אחרים. זאת האמת 🙂

      הגב
      • נדב
        נדב אומר:

        כי הם לא באמת צריכים לפעול והם לא באמת צריכים הישגים. זה אמונה פופולרית בקרב רוב האנשים. יש מקומות בעולם שמעתעוררים בבוקר מתי שרוצים, עושים הכל בלי להיות תלוי ביומן מטלות וחיים את החיים בלי עבודה. זה קיים בעולם פשוט רוב האנשים לא מכיר את זה. הרגילו את כולם למשהו שונה.

        הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *