איך להיות נחמדים מבלי שינצלו אותנו? 8 עובדות שכל אדם חייב לדעת על אסרטיביות

היי,

בשבוע שעבר, הצגתי שיטה בת 3 צעדים שתעזור לנו להתמודד מול מניפולציות שכנוע. היום, נבין איך אפשר להמשיך להיות נחמדים מבלי שינצלו אותנו. או במילים אחרות: מה חשוב לדעת כדי להיות אסרטיביים בצורה נכונה?

נחמדות מול תוצאות

ככל שעוברות השנים, אני פוגש יותר ויותר אנשים נחמדים במהלך קורסי ה-NLP. ואני לא מתלונן על זה. כיף לפגוש אנשים נחמדים. רק שמשום מה, כל אחד מהם תופס אותי לשיחה בשקט. ולא סתם שיחה. שיחה על כך שדווקא הנחמדות שלהם גורמת להם לצרות בחיים.

עכשיו, זו לא בדיוק הנחמדות שגורמת להם לצרות. אין שום דבר רע בלהיות אדם נחמד. האתגר שלהם מתחיל מול אנשים שמפרשים לעתים את הנחמדות הזו כהזמנה לניצול. או כ"לא מספיק חזקים כדי שיקדמו אותם". וזה בא לרעתם.

זה לא מסתדר להם. הרי הם עושים הכל כמו שצריך. מנומסים. אנשי עבודה משכמם (ושכמן כמובן) והלאה. רק שמשום מה… יש להם תחושה שהם לא יודעים "לשחק את המשחק". והם לא לגמרי בטוחים ברצון שלהם לוותר על הנחמדות לטובת התוצאות.

לעמוד על שלנו

אין שום צורך לוותר על הנחמדות. אני מעדיף סביבי אנשים נחמדים. מאמין שגם אני בן אדם נחמד. ועדיין, מתוך ניסיוני בעבודה עם אנשים נחמדים, יש משהו שחייבים להוסיף כדי להצליח יותר בחיים. משהו שיכול לגרום לאחרים להעריך את זה שאנחנו נחמדים ואותנו בכלל.

הדבר הזה נקרא אסרטיביות. אסרטיביות היא היכולת לבטא את עצמנו ולהגן על זכויותינו מבלי לפגוע באחרים. היא היכולת לעמוד על שלנו. להיות נחמדים מבלי לוותר על עצמנו ועל צרכינו. ויש משהו מאוד משחרר ולא אלים ביכולת הזו ברגע שבוחרים לחזק אותה.

אדם נחמד חייב להיות אסרטיבי כדי שלא ינצלו אותו. כדי שיידע להציב קווים אדומים שאחרים יכבדו. לא כדי למנוע מהם דברים. אלא כדי שלא יפגעו בו כדי לממש את רצונם. ולא שבהכרח כוונתם שלילית. אלא שחלקם חושבים על טובתם האישית, גם אם היא באה על חשבון אחרים.

איך נוכל לפתח את האסרטיביות שלנו?

העובדות הבאות, יעזרו לכל אדם שרוצה להיות נחמד בצורה יעילה יותר לפתח אסרטיביות:

  1. חלק מהאנשים לא יאהבו אותנו – לא משנה מה נעשה. לא משנה מה נגיד. יש אנשים שלא יאהבו אותנו. ואי אפשר לגרום לכולם להיות מרוצים. למרות שזו שאיפה נאצלת. כי יש כאלה שיפרשו כל דבר שנעשה בצורה שלילית. ולא תמיד נוכל לשנות את זה.
  1. מותר לנו להגיד לא – זה נכון. לפעמים יש לנו תחושה שאם נגיד "לא", מישהו עשוי להיעלב. ולפעמים הם באמת יעלבו. רק שה"כן" האוטומטי עשוי לגרום לנו לעשות דברים שאנחנו לא באמת רוצים לעשות. ואם המשוואה היא 'הרגש שלהם' מול 'פגיעה בנו', עדיף שרגש ייפגע.
  1. רגשות אשם זו לא סיבה – קל לסחוט אדם נחמד לעשות משהו דרך רגשות האשם שלו. רק שזו סחיטה לכל דבר. חשוב שנחשוב מה המשמעות של הדבר שאנחנו נדרשים לעשות. להבין אם הוא משרת גם אותנו. או מה המשמעויות כלפינו. ורק אז להחליט אם לעשות.
  1. מותר לנו להביע רגשות, רצונות ודעות – מאוד קל להניח שאם נביע את עצמנו, מישהו עשוי להיפגע. רק שאם נחשוב רגע לפני שנדבר, נוכל להתנסח בצורה אחרת. כזו שתביע את דעתנו מבלי לפסול דעות של אחרים. ולהעיף את המילה "אבל" מהלקסיקון שלנו.
  1. השפה שלנו משפיעה על החשיבה שלנו – לפעמים, אנשים משתמשים ב'ביטויים מתנצלים'. כמו "סליחה שאני…". או "מקווה שאני לא…". הם בטוחים שזה נימוס. רק ששימוש יתר בביטויים האלה גורם לנו להיתפש ככנועים. ומלמד את תת המודע שלנו שאנחנו באמת כאלה.
  1. אסרטיביות היא אחות של החלטיות – מאוד קשה לעמוד על שלנו כשאנחנו לא החלטיים. כי מאוד קל לשכנע אותנו אחרת. בגלל זה חשוב מאוד לחזק את היכולת שלנו להחליט ולעמוד מאחורי החלטותינו בצורה מלאה. ורק לאחר מכן, להביע אותן.
  1. ללמוד להגיד תודה – גם לאנשים נחמדים מותר לקבל מחמאה. או הכרה על דבר שעשו. זה לא שחצני להגיד "תודה". להיפך. זה פחדני להחזיר ישר מחמאה רק כדי לא להרגיש חייבים. מותר לקבל מחמאה והכרה. בעיקר אם באמת הרווחנו אותה.
  1. לבחור את הקרבות שלנו – אין חובה להביע את עצמנו בכל נושא. יש נושאים שאם נביע את עצמנו בהם, לא נרוויח דבר. לפעמים אפילו נפסיד. ולכן, חשוב שנתמקד בלהביע את דעתנו בנושאים שבאמת חשובים לנו. כאלה שבוערים בתוכנו. כאלה שנתגאה לעמוד מאחורי דברינו.

נקודה לסיכום: מאוד קל להיות אסרטיביים ברגע שמתמסרים לזה. להגיד לא ולחייך בנימוס. לא לתת לאחרים לדחוף אותנו ולהימנע מלדחוף אחרים. וזה גם יגרום להם לכבד אותנו יותר. רק שקריאת מאמרים לא מספיקה. זו רק התיאוריה. עכשיו, הוא הזמן להתחיל ליישם.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור


תגובות

10 תגובות
  1. דין
    דין אומר:

    שאלה שתמיד עניינה אותי:
    אנחנו כל הזמן שומעים בחדשות או במקומות אחרים על הילדים האלה בגן / בית ספר שילדים אחרים מציקים להם / נותנים להם כאפות / מרביצים להם. בארצות הברית קוראים לתופעה הזאת bullying והיא תופעה די נפוצה שם. האם יש דרך אמיתית לפתור את זה בלי להעביר את הילד לגן / בית ספר אחר או בכלל לסוג חינוך אחר? ובלי להגיד לילד שאם נותנים לו כאפה שיחזיר להם יותר חזק וכל שאר השיטות שניסו ולא באמת הצליחו?

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      אין לי התמחות מיוחדת בילדים ואני יכול לספר רק מניסיוני. אני למדתי אומנויות לחימה מגיל צעיר מאוד וזה חיזק אותי מאוד. פחות כי ידעתי איך להכות חזק יותר, ויותר כי ידעתי שאני יכול להכות חזק יותר רק שהייתה לי שליטה עצמית ויכולתי להחליט אם להגיב או לא. משם מגיעה האסרטיביות.

      הגב
  2. אנונימי
    אנונימי אומר:

    היי אני בכיתה ח ואני מרגיש שמזלזלים בי ומתי שאני מנסה לאיים מרוב שאני מצחיק ונחמד הם פשוט צוחקים ובתוחים שאני צוחק איתם ואני כבר מכיתה ד לא רבתי מכות ואני לא חלש פשוט אני חלש נפשית וזה מוזר לי להרביץ ורק בכיתה ז התחילו לזלזל בכוח שלי ובי ובטוחים שאני חלש ואני רוצה שיפחדו לתת את המכות הקטנות האלה אפילו בצחוק כי אני יכול להחזיר פיזית אבל אני לא יודע למה אני לא מחזיר בבקשה תגידו לי מה לעשות

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      היי אנונימי,

      הפתרון, למרות שאולי זה לא נראה ככה, הוא לאו דווקא להרביץ (אלא רק אם אתה נמצא בסכנת חיים אמתית). עם זאת, כדי לשנות את המצב, חשוב שתבין דבר אחד חשוב:

      בהרבה מאוד מקרים, ילדים שמציקים עושים את זה כדי להרגיש חזקים או להשתייך לקבוצה שעושה את אותו הדבר. מצד שני, הם לא יציקו לכל ילד אלא רק לכזה שהם בטוחים שלא יחזיר להם. במקרה שכזה, לא מספיק להגיד או לאיים. הם לא ישתכנעו מהמילים כי משהו בהתנהגות שלך גורם להם לחשוב שאתה סתם אומר.

      כדי להתנהג בצורה הנכונה כדי שלא יציקו לך, אתה חייב להפוך להיות יותר בטוח בעצמך. זו גם הסיבה שהמלצתי לדין בתגובה שלמעלה על אומנויות לחימה (כמו קראטה, ג'יו ג'יטסו או קרב מגע). לא כדי שתוכל להרביץ להם. אלא כי עצם כך שאתה יודע איך להגן על עצמך יגרום לך להתנהג בצורה בטוחה יותר והם לא יעיזו להציק לך.

      ההמלצה שלי היא שתפנה להורים שלך ותמצאו ביחד חוג שבו תלמד דברים כאלה.

      בהצלחה!

      הגב
  3. אנונימי
    אנונימי אומר:

    תודה ליאור ברקן אבל אני לא מפחד להרביץ אני יודע גם להרביץ חזק אבל אני מעדיף רק לאיים ומתי שאני מאיים הם בטוחים שאני צוחק איתם וזה לא עוזר ואני חושב כמו שאמרת רק אם אני בסכנה אני צריך להרביץ
    זאת הבעיה היחידה שלי אני גם יחסית מקובל כזה פשוט בא לי להחזיר פעם אחת ושלא יחשבו אפילו על להציק אבל אני נחמד מידי אני לא יודע לאיים טוב אני גם לא נראה מאיים ואני יחסית שמן

    הגב
  4. אנונימי
    אנונימי אומר:

    שכחתי להגיד זה הצקות קטנות אבל מעצבנות ואני נרגע מהר פעם היה לי קצר שהייתי כיתה א ב אבל לאט לאט אני נהייתי רחמן ונחמד יותר

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      החוכמה היא לא לדעת להרביץ אלא לפתח את הביטחון העצמי עד שתגיע לרמה שבה הם פשוט יבחרו במישהו אחר, ולא כי איימת או הרבצת אלא כי אתה לא הקורבן הכי נוח עבורם.

      הגב

פינגבקים וטרקבקים

  1. […] הקודמת, הבאתי 8 עובדות שיעזרו לנו להפוך ליותר אסרטיביים. היום ובעקבות שיחה עם תלמיד לשעבר, רציתי לדבר על סוג […]

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *