5 צורות חשיבה עוצמתיות שכל אדם חייב לאמץ כדי להקפיץ את הכריזמה שלו

היי,

בשבוע שעבר ניתחתי את נאום ההצגה של דונלד טראמפ והסברתי באילו טכניקות השתמשו שם שיכולות להקפיץ את ההצלחה שלנו. הפעם, רציתי לחזור למסע לפיתוח הכריזמה האישית שלנו ולגעת דווקא בדרכים שבהן צורת החשיבה משפיעה על הכריזמה.

לקבל את הסחורה

הכי קל לזייף התפתחות אישית. לשים את מסיכת ה"אני גורו" ולדבר לאנשים בטון סמכותי. להשתמש בטכניקות שכנוע. לשחק אותה מול לקוחות. לצטט מחקרים. להראות שקפים וסרטונים מרגשים על מסכי ענק. כי המסכה הזו מיומנת מאוד כשמתאמנים בה במשך שנים.

לעצמנו קצת יותר קשה לשקר. אם אנחנו מתייחסים להתפתחות אישית בתור "כלים", אנחנו רוכשים הרבה דברים מלאכותיים. טכניקות. דרכים לזייף תוצאות. עם זאת, זה זיוף חסר נשמה. כזה שיוליך אדם ב"חצי כוח". כי אנחנו יודעים טוב מאוד בפנים מה אנחנו שווים.

החלום הגדול ביותר של כל עוטי המסכות הוא להוריד הילוך. להוריד את המסכה. להעביר את אחריות התוצאות למישהו אחר. שיקבלו אותם כמו שהם, ללא המסכה. ה"אני האמתי". רק ש"האני האמתי" שלהם לא באמת אימץ את השינוי.

רק שאין באמת קונים ל"אני האמתי" שלהם. כי זה זיוף. כמו לקנות נעליים שנראות איכותיות ולגלות שבמקום נייקי קיבלת נעלי בייקי. כשהריפוד קצת פחות איכותי. והתפירה קצת מתפרקת אחרי כמה שבועות.

מבפנים החוצה

שינוי אמתי חייב להתחיל מבפנים. מאימוץ הדרגתי של זהות אחרת. לא "לזייף את זה עד שנהפוך לכאלה". כי כל דבר שבו אנחנו מתאמנים הופך אותנו למיומנים יותר. וכשאנחנו מתאמנים בלזייף את עצמנו אנחנו רק לומדים להיות מזויפים.

על מנת ליצור שינוי בחיים שלנו, אנחנו קודם כל חייבים לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על שינוי. את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לשינוי בדברים שאנחנו אומרים. כי רק שינוי של מי שאנחנו ישנה את התוצאות שלנו. ולא כלים סינתטיים.

הכלים והיכולות שלנו עוזרים לנו לשדר החוצה את מי שאנחנו. וככל שהכלים והיכולות שלנו יעילים יותר, כך אנחנו הרבה יותר שקופים. זו בדיוק הסיבה לדוגמה, שחשוב להיות סקרנים כשרוצים ליצור כימיה. כי רק התאמת התנהגות זה לא זה. קור לא יוצר חום.

5 צורות חשיבה עוצמתיות להקפצת הכריזמה שלנו

5 צורות החשיבה הבאות הן הבסיס להתנהגות כריזמטית. כזו שמגיעה מבפנים. כזו שנספגת לתוכנו ואז צפה החוצה בדברים שאנחנו אומרים. בשפת הגוף שלנו. ברמת ההתלהבות המדבקת שלנו. אלו הן 5 צורות החשיבה העוצמתיות שאימוץ שלהן יקפיץ את הכריזמה שלנו:

1. לשמור על אותנטיות – כשאני אומר לשמור על אותנטיות, אני לא מדבר על "להגיד את האמת בפנים" בטיפשות חסרת טאקט שמשמידה מערכות יחסים. אני מדבר על מציאת הדרך שלנו לומר את דברינו מבלי להתיימר להיות אדם אחר. כמו בזמן דיבור עם חברים.

ויש בזה משהו מעניין. בעיקר כי כשאנחנו מנסים להישמע יותר חשובים אנחנו עובדים רק על עצמנו. זה נשמע מלאכותי. וכשאנחנו מנסים להתאים את עצמנו למישהו שמדבר בשפה יותר פשוטה מאתנו, אנחנו עדיין נשמעים מלאכותיים.

זה לא שאין מקום להתאמת התקשורת שלנו עם אחרים. יש והמון. זה חלק מהכימיה. מצד שני, כשזה נעשה ממקום של "אני יודע איך ההם מתנהגים" זה תמיד יוצא מתנשא ומלאכותי. כי במקום להתאים להתנהגות האמתית שלהם, אנחנו מתאימים לתדמית שלהם בראש שלנו.

מצד שני, גם כשאנחנו מתאימים את עצמנו, אנחנו צריכים לזכור מי אנחנו. מה המטרות שלנו. לא לוותר על מי שאנחנו רק כדי לגרום לאחרים להיות מרוצים. לא שיש בזה משהו רע. זה פשוט לא מפתח לנו אופי כריזמטי יותר מדי.

2. להפסיק להתנצל על קיומנו – אחד המנהגים שמראים לאחרים שאיננו בטוחים בעצמנו הוא ההכנה שלפני. ואני מדבר על המנהג המגונה לומר "רציתי לשאול שאלה" מיד לפני שאנחנו שואלים שאלה. או "רק רציתי להגיד משהו" לפני שאנחנו אומרים את דעתנו על משהו.

לפעמים, יש אנשים שמבלבלים התנצלות זו עם נימוס. רק שבזמן נימוס אנחנו מבקשים לשאול או להגיד ומחכים לתגובה. אם הבקשה מגיע מיד לפני שאנחנו שואלים (מבלי לחכות), זה לא נימוס. זה כסת"ח. חוסר ביטחון שמלווה בדחיפה עצמית לתוך השיחה.

במקום להתנצל על קיומנו, פשוט נעשה את מה שאנחנו רוצים לעשות. אם יש לנו משהו לשאול, פשוט נשאל ללא הקדמות מיותרות. אם יש משהו להגיד, נאמר אותו בצורה מפורשת. זה הרי הדבר שהיה עושה אדם כריזמטי, לא?

3. לעמוד במילה שלנו – הדרך שבה אנחנו מתייחסים לעצמנו, מלמדת אחרים איך להתנהג אלינו. אם אנחנו קובעים דברים ולא עומדים בהם, אחרים לומדים שאנחנו לא באמת מתכוונים לדברינו. אפילו אם זה איחור קטן. או אם פגישה שתוכננה לארוך שעה, נסחפה לשעתיים.

אין טעם בלהגיד לאחרים איך להתנהג כשאנחנו בעצמנו לא עומדים ביעדים, במטרות ובתוצאות שהגדרנו לעצמנו. הם ישר קולטים את הבולשיט. ולא משנה באילו מילים יפות או טון סמכותי עטפנו את החרטא שאנחנו מנסים למכור להם.

אם אנחנו קובעים משהו, עלינו לעמוד בו. אם לא, פשוט אין טעם לקבוע אותו. לכן, עלינו לקחת מרווחי ביטחון כאשר איננו בטוחים שנעמוד ביעד. או לעשות כל דבר כדי לעמוד בדברים שהגדרנו לעצמנו. אחרת, איזו דוגמה אישית אנחנו נותנים? האם ככה מתנהג אדם כריזמטי?

4. להתנהג בצורה מושכת – הרבה מאוד אנשים רוצים לפתח כריזמה. שאנשים יתמגנטו אליהם. שאחרים ישתוקקו להיות בסביבתם. שיעריכו אותם בעיניים מעריצות. ועם זאת, מתנהגים בצורה רופסת, צינית ולעתים אפילו מדכאת קלות.

בינינו, למה שאנשים יתמגנטו לאדם שמתנהג כמו סמרטוט? למה שאנשים יעריצו אדם שמתייחס לכל דבר בציניות חסרת חשק? למה שאנשים ישתוקקו להיות בסביבת אנשים מדוכאים? אין בזה שום הגיון. והסיבה שאנשים מתנהגים בצורה הזו, היא כי הם התרגלו.

הם התרגלו לומר "בוקר" במקום "בוקר טוב". להגיד "חראגיל" כששואלים אותם מה שלומם. עונים "נו, אתה יודע…" בטון חסר אוויר. כי נדמה להם שיש משהו רע בלהגיד "טוב". ויותר גרוע, הם כבר למדו לחפש מה רע בחיים.

אנחנו לא באמת נמשכים לאנשים שעסוקים כל היום ב"מה שרע". ממורמרים. עצבניים. כי את זה אנחנו יכולים לבד. אנחנו לא באמת זקוקים לתחושות המרמור של מישהו אחר. אנחנו מחפשים מישהו שהיינו רוצים להיות כמוהו.

אנחנו מחפשים מישהו שייתן לנו השראה. שיהיה מקור למצב רוח טוב. שייטען אותנו באנרגיות אחרות. יגרום לתחושות הסטרס והלחץ להיעלם קצת. כמו חבר טוב שמרים אותנו למעלה. וזה האדם שאנחנו צריכים להיות. הרי זה האדם שאתו אנחנו היינו רוצים להיות, לא?

5. לנוע קדימה ואחורה – יש איזה שהוא קו עדין במערכות יחסים בין אנשים שמאפשר להם לרצות ליהנות אחד מחברתו של האחר. קו כזה שאם ננוע קדימה מדי מעבר אליו נהפוך לנודניקים. קו כזה שאם לא נעבור אותו מספיק, נשדר חוסר עניין בהם.

אין באמת דרך למדוד מראש מהו הקו הזה. לכן, עלינו לשים לב למינון שבו אנחנו יוזמים פגישות עם אחרים. להראות להם שאנחנו רוצים בחברתם. ואז לסגת ולבדוק אם הם גם יוזמים בחזרה. סוג של בדיקת רצון הדדית.

היכולת לנוע קדימה ואחורה ביחס שלנו לאנשים הוא הבסיס לאינטליגנציה חברתית. זו שעוזרת לנו לדעת שאנחנו מגיבים נכון. זו שעוזרת לנו לפרש התנהגות של אחרים. ובהתאם אליה, נדע להגיב כלפיהם בצורה יעילה יותר.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור


תגובות

4 תגובות
  1. יובל
    יובל אומר:

    ליאור, תודה על הדברים
    בעוד שסעיפים 2 עד 5 מנומקים עם דוגמאות, הסעיף הראשון (בנוגע לאותנטיות) נותר קצת עמום לטעמי. כיצד ניתן לשמור על שיחה אמיתית, לא מתנשאת מצד אחד, ולא ממקום של ביטול עצמי? לאלו נקודות יש לשים לב על מנת לשמור על שיח אותנטי?
    ושוב, תודה!

    הגב
    • ליאור ברקן
      ליאור ברקן אומר:

      היי יובל,

      בעיקרון הנקודה שלך טובה וחשובה (למרות שאפשר לפתח אותה למאמר שלם רק סביב הנושא הזה). פה ספציפית קצת קשה לי להתאים פיתרון לכל אדם (כי לכל אחד יש את מה שעובד לו הכי טוב. בדיוק בגלל זה, יש עיקרון שאפשר להיצמד אליו: דבר אל האדם שמולך בדיוק כמו שהיית מדבר לחבר או כמו שאתה חושב.

      זה לא משנה את המסר, רק את אופי ההעברה. ויותר חשוב מזה, זה מאפשר לך לשמור על מי שאתה מבלי להתיימר להתנהג כמו מישהו שאתה לא. הטקסטים שאני כותב פה באתר למשל. אני כותב אותם כמו שאני חושב אותם. אפילו קוטע אותם בצורה הזאת. וזה מה שהופך אותם לכל כך נוחים לקריאה לדעתי.

      חג שמח!

      הגב
  2. סער
    סער אומר:

    אין לי פייסבוק אבל אני מאוד אוהב את המאמרים שלך אני משתדל להוציא מהם הלכות למעשה.

    אשמח אם אוליי תוכל , לכתוב קצת לגביי בנושא קבלת החלטות והקושי בענייני קבלת החלטות לגביי עצמי ..

    תודה!

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *