קצת במילים והרבה בהתנהגות (פירורי תובנות 99)

9:00. הייתי בטוח שאני הולך למות. לא ישנתי כבר 48 שעות. כמות הקפאין שהייתה בגוף שלי הכפילה את הכמות שגוף אנושי אמור להכיל. מזמן. וזה כבר לא עזר. העיניים שלי היו כבר חצי עצומות. העיקר להגיש את זה בזמן. שרק יגיד לי שזה בסדר וישלם.

זה לא בדיוק זה, הוא אמר. שלא תבין אותי לא נכון, זה מאוד יפה. זה פשוט לא מה שרציתי. לא יודע להסביר מה בדיוק לא מתאים. זה כן מתאים למה שביקשתי. פשוט לא מרגיש נכון. אבל אתה האיש מקצוע ואני סומך עליך שתעשה את זה נכון.

העיקר שתשלח לי את זה עוד היום. וניתק.

הייתי בטוח שאני הולך למות. העיניים שלי כבר לא היו ממוקדות. עד היום אין לי מושג איך ניהלתי אתו שיחה בעברית מובנת. בטוח שלא היה לי מושג איך אני אמשיך לשבת עכשיו מול המחשב. להמשיך לבנות את קטלוג ה"לפני ואחרי" שלהם.

אחרי יומיים שבהיתי בתמונות גב שעיר של גברים, משהו בי נשבר. הבנתי אז לראשונה את אחד הדברים הכי משמעותיים שהבנתי בחיים שלי. אם לא נגדיר מראש מה אדם יקבל מאתנו ובאיזו אופן הוא יקבל אותו, לא נוכל לבוא אליו בטענות כשהוא לא יהיה מרוצה.

אחרי הכל, אנחנו אלה שמלמדים אחרים איך להתנהג אלינו, איך לצרוך את המוצר או השירות שלנו ואיך לאמוד את טיבו. אנחנו עושים את זה מהשנייה שדברנו אתו בפעם הראשונה. קצת במילים והרבה בהתנהגות.

ולמרות שעבר מאז יותר מעשור, זה נשאר רלוונטי כתמיד.

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור


תגובות

2 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
מסקרן לשמוע מה יש לך להגיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *