היי,
בשבוע שעבר, הצגתי 3 כלי שכנוע עוצמתיים שלמדתי מהקבצן היעיל ביותר בעזריאלי. השבוע, אני רוצה לדבר על נושא שמאוד קרוב ללבי – יצירתיות (הרי המאמרים האלה צריכים להגיע מאיפה שהוא). ויותר חשוב מכך – איך (ולמה) לעורר את היצירתיות שלך?
לצוף מעל ים הדומים
בעידן האינטרנט, קל לנו מתמיד להגיע לעיני הלקוחות הפוטנציאליים שלנו. כבר לא צריך בהכרח לנסוע רחוק. כבר לא צריך תקציבי ענק כדי לפרסם בטלוויזיה. חיפוש קטן באינטרנט וניתן למצוא אותנו. בגוגל. בפייסבוק. לפעמים אפילו ברשתות חברתיות נוספות.
עצם כך שלקוחות פוטנציאליים יכולים למצוא אותנו עדיין לא אומר שהם יודעים לחפש אותנו. חיפוש פשוט באינטרנט יוביל אותם למצוא אותנו ועוד המון אנשים מהתחום שלנו. וזה לא משנה עד כמה אנחנו טובים. מאוד קשה לברור את הטובים מהפחות טובים באינטרנט.
על מנת שייראו אותנו בים ה"דומים" שבאינטרנט, אנחנו מחויבים לעשות משהו אחר. משהו שיהפוך אותנו ללא "סתם עוד מאותו הדבר". וקשה מאוד להיות יוצאי דופן כשכולם עושים את אותו הדבר. כשכולם מעתיקים מכולם. והכי חמור, כשאין מקור השראה ל"להיות יוצאי דופן".
כאן בדיוק נכנסת היצירתיות. אותה אי אפשר לגנוב. אותה אי אפשר לשכפל. והיא זו שלא רק שמה אותנו לפני המתחרים אלא גם גורמת לנו להוביל את התחום. כי היא דורשת צורת חשיבה שאין ל"מעתיקים". צורת חשיבה שבלעדיה, העסק והמקצוענות שלנו הם בלתי נראים.
עם זאת, להישאר יצירתי לאורך שנים זה ספורט מאוד מורכב. בעיקר כשתמיד עולה השאלה "מה נעשה עכשיו שעוד לא עשינו?". או "על מה נכתוב היום?". כי להיות יצירתי במשך מספר חודשים מועט זה קל. השאלה היא איך להישאר יצירתיים לאורך זמן?
איך נעורר את היצירתיות שלנו?
כאשר אני נדרש להיות יצירתי, אני בדרך כלל משתמש באחת מהשיטות הבאות:
1. לצפות בקטעי סטנדאפ – כשאנחנו תקועים ללא רעיון יצירתי, זה מאוד מתסכל. בעיקר כי אנחנו מנסים לשלוף בכוח רעיון כשאנחנו שקועים בצורת חשיבה שלא יצרה עד עכשיו שום רעיון. וכל עוד נשאר בתוכה, יהיה לנו קשה להיות יצירתיים. אז איך נשנה?
פשוט נמצא קטעי סטנדאפ (או כל דבר מצחיק אחר) שנוכל לצפות בהם. וזה בדרך כלל יעזור לנו להעלות רעיון חדש. למה? מ-2 סיבות ראשיות. קודם כל, זה שובר את תבנית החשיבה שלנו ומכריח אותנו לחשוב על משהו אחר. וזה בתורו משחרר את תת המודע לחפש פתרונות.
בנוסף, סטנדאפ גורם לנו לחשוב אחרת על דברים יומיומיים ושגרתיים. רק בצורה מצחיקה. לא שגרתית. לא מקובעת. וזו צורת החשיבה שנרצה להיכנס אליה. לא בהכרח כדי להצחיק. ועם זאת… כניסה למצב חשיבה שכזה מציף רעיונות בקלות.
2. להציף את החושים – אני יודע, זה נשמע קצת הפוך מהאינטואיציה. הרי כשאנחנו מנסים להתרכז ולהיות יצירתיים, אנחנו אמורים להיות בשקט. בריכוז. ולהתמקד רק בעניין. רק ש… מי שניסה לסנן את כל המידע ולהתרכז מאוד, גילה שזה לא באמת מציף רעיונות.
דווקא כשאנחנו מציפים את החושים במידע קורה משהו אחר. שומעים מוזיקה במקביל לצפייה במשהו אחר בזמן שאנחנו מקשקשים על דף. כל החושים בחוץ. אוספים מידע. מערבבים אותו. ותת המודע שלנו? הוא מתחיל להצליב מידע. לגבש רעיונות מתוך הבלגאן.
3. להתחיל ממילה – החלק הכי קשה ביצירה הוא ההתחלה. כי ברגע שאנחנו כבר מתחילים לעשות, אנחנו משפרים תוך כדי התקדמות. האסוציאציות כבר זורמות. רק שבהתחלה, זה לא זז באמת לשום מקום. זו הסיבה שאנחנו צריכים לעבור את ההתחלה.
כדי לעבור את ההתחלה, אנחנו צריכים לעשות מה שעושים בהתחלה. כמו שכל ציור מתחיל מקו בודד או ממשיכת מכחול. כך בדיוק גם הכתיבה שלנו. לכתוב מילה. לא משנה איזו. הראשונה שקופצת בראש. מטופשת או חכמה. קשורה או שלא. אפילו אם המילה היא "עז".
משם להמשיך את המשפט. גם אם הוא לא קשור למה שרצינו לכתוב. פשוט להמשיך עוד משפט ועוד משפט. ואז פתאום יעלה לנו רעיון. כזה שדווקא מאוד קשור. מהסוג שבדיוק חיפשנו. כי כבר נכנסנו ל"מצב יצירה" במוח. וזה המקום שבו נרצה להיות.
4. לצאת ללכת או להתקלח – לפעמים, זו דווקא הישיבה מול חוסר היצירתיות שתוקעת אותנו. באותה יציבה. נושמים באותו הקצב. עם אותה הבעת פנים מעצבנת. וזה לא מפתיע. כשאנחנו במצב רוח מסוים, הגוף שלנו נכנס ליציבה מאוד מסוימת.
אחת מהנחות היסוד של ה-NLP היא שהגוף והמחשבה שלנו משפיעים זה על זה באופן בלתי נמנע. לכן, אם נשנה את היציבה שלנו נרגיש אחרת. והדרך הכי טובה לעשות את זה היא לצאת ללכת בחוץ קצת. או להתקלח. יש בשניהם משהו מרענן. שלא נדבר על השיפור בריח.
5. להתחיל לכתוב רגע לפני יציאה מהבית – אפשר לשבת יום שלם מול המסך. ושום רעיון לא עולה. רק שרגע לפני שבאמת צריך לקום מהמחשב ולצאת מהבית, פתאום באים הרעיונות הטובים ביותר. ויש לכך סיבה טובה מאוד.
אנחנו רגילים לעבוד בלוחות זמנים. כאשר אין לנו מגבלת זמן, אנחנו לא מרגישים את הדחיפות לייצר תוצאות. וכשאנחנו נתקלים במגבלת הזמן הזו (ה"דדליין"), אנחנו נכנסים למצב של לחץ ופתאום הרעיונות מתחילים לזרום.
כאשר אנחנו מתחילים לכתוב רגע לפני היציאה מהבית, נוצרת מגבלת זמן שכזו. כזו שמלחיצה אותנו מספיק כדי להעלות רעיון. ולא מלחיצה אותנו עד שאנחנו ננעלים לרעיונות חדשים. חשוב לזכור: כאשר הרעיון עולה ואין לנו זמן להרחיב אותו, צריך לפחות לכתוב אותו ואז לשמור.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך יום מעולה וחג שמח,
ליאור
6 תגובות
תודה על התובנות והחומר הנפלא.
בדיקת קריאה ?
מספר 1 דולג בכוונה ?
שמח שאהבת. איפה דילגתי על מספר 1?
טוב זה מעניין .
לי יש סינון של אתרוג (רימון ) משום מה חסר את מספר 1.
במקום אחר שקראתי אני רואה שכתוב, תמיד טוב לדעת שיש 2 צדדים למטבע.
מעולה. כיף לשמוע שהכל מסתדר בסוף 🙂