שינוי לאורך זמן – חלק ג'

שלום חברים,

בשני הפוסטים האחרונים דיברנו על חשיבות השימוש בהנחות היסוד שלמדתם ועד כמה קריטי ליצור כימיה עם הלקוח בכדי שעבודת השינוי אותה אתם עושים עם NLP תהיה עמוקה ותחזיק לאורך זמן. בפוסט הנוכחי נדבר על הדרך בה נוכל לשדרג את התהליכים בהם אנו משתמשים בכדי ליצור את אותו שינוי עוצמתי.

בכדי לשדרג את התהליכים שלנו ואת הכלים שלנו, עלינו להכיר היכרות מעמיקה עם כלי חשוב שכולנו רוכשים עם הזמן – ניסיון. כל אחד בחייו אכן רוכש אותם במוקדם או במאוחר ועם זאת, לא תמיד אנחנו יודעים כיצד להפוך אותם מסתם ידע, לכלי בו נוכל להשתמש בכדי שהשינוי יהיה עמוק הרבה יותר.

למידה מקצועית

עד שיוכיחו לי אחרת, יש מספר דברים שאני די בטוח בקשר אליהם. אחד מהם הוא שאף אחד לא נולד עם ניסיון וזה משהו שהרבה אנשים לא מודעים אליו לחלוטין. ניסיון, כמו שאני רואה אותו, נוצר פעמיים – פעם אחת אצלנו בראש ופעם נוספת במציאות, ומשודרג ככל שאנחנו מבצעים את אותה התנהגות שוב ושוב.

למידה תיאורטית או מתוך הרצאה פרונטאלית, עד כמה שהיא טובה, תעזור לנו רק ליצוק את הידע אל תוך ראשנו. ברגע שהמידע קיים שם באופן תיאורטי ואנו מעוניינים לחזק אותו בפנים, אנחנו רוצים לבחון כיצד אנחנו יכולים להשתמש בו בתחומים שונים בחיים שלנו. מכיוון שתת המודע שלנו אינו יודע להבדיל בין דמיון למציאות (על אף שהמודע שלנו דווקא כן), ברגע שאנו מדמיינים משהו בראשנו אנו יוצרים אופציה חדשה לתגובה. ככל שאנחנו חוזרים על זה בראשנו, אנחנו מחזקים את האמונה ביכולת החדשה שלנו והידע התיאורטי יוצר ניסיון תיאורטי בו.

שני דברים עדיין לא יקרו רק בעזרת הניסיון התיאורטי – בפעם הראשונה שנצא לבצע, התוצאה לא בהכרח תהיה עוצמתית כמו שציפינו וכמו כן, זה לא אומר שאם זו אופציה חדשה להתנהגות אנחנו בהכרח נבחר לבצע אותה. בשביל זה חשוב להבין, שעד כמה שספרי ההתפתחות האישית והסרטים התואמים ממליצים רק לדמיין כדרך להשיג את מה שרצינו, זה עדיין לא כל מה שנדרש.

מה שהניסיון התיאורטי כן ייתן לנו כבר מהפעם הראשונה הוא דרך חדשה לבחון את תוצאות העשייה שלנו. ברגע שיש לנו אמונה חדשה וחזקה, המוח שלנו יעשה כמיטב יכולתו לפרש אירועים שקורים דרך אותה האמונה ולמצוא חיזוקים לקיומה ולכן כל כך חשוב לצאת ולבצע ולעשות את אותו הדבר שעשינו בדמיוננו שוב ושוב במציאות. ככל שמה שאנחנו עושים יניב יותר תוצאות, אנחנו נעדיף בהדרגה לבחור לעשות אותו כשנצטרך בעתיד.

בהתחלה אמנם לא נעשה את זה מעולה ועם הזמן, ככל שנבצע זאת שוב ושוב כשאנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע (עבודה שלא תהיה מכוונת לתוצאה, גם לא תביא אותנו לתוצאה) אנו נתמקצע ונשדרג את היכולת עד שנגיע לתוצאה הרצויה. הרי בינינו, כשהתחלנו ללמוד איך לכתוב בכיתה א', לא כתבנו באותה צורה שבה אנחנו כותבים היום. בהתחלה היינו מודעים לתהליך כל כך שזה גם לקח לנו הרבה זמן לכתוב כל אות. ברגע שלמדנו לכתוב את האות בפעם הראשונה, כתבנו אותה שוב ושוב עד שהגענו למצב שבו, תוך זמן קצר, כל מה שהיינו צריכים לעשות הוא רק לחשוב על התוצאה הסופית (בין אם זו מילה או משפט) ואז לכוון אל אותה תוצאה סופית ולמרבה הפלא – כשאנו לא מנסים כל הזמן לשמור את השליטה בכל מיקרו חלקיק של מה שאנחנו עושים וסומכים על תת המודע שלנו שיידע מה לעשות (והוא אכן יודע), אנחנו כותבים הרבה יותר טוב ומהר.

לסיכום הפוסט הנוכחי – בכדי להביא אדם, בין אם מדובר בך או בלקוח שלך, ליצור התנהגות חדשה, אלו הם השלבים הנדרשים:

1. לימוד תיאורטי – השלב בו האדם לומד מה, איך ולמה צריך לעשות ומה לעשות במקרים יוצאי דופן

2. חזרה מנטאלית לקראת ביצוע – השלב בו האדם בוחן בדמיונו כיצד כל מה שלמד מתאים לביצוע בכל מני תחומים בחיים שלו וחוזר על כך מספר פעמים

3. ביצוע ראשוני – בפעמים הראשונות האדם מבצע את ההתנהגות שנלמדה הוא מבצע אותה בצורה מודעת עד שהוא רואה שברגע שהוא מציב את התוצאה שלמענה הוא מבצע את ההתנהגות, ההתנהגות זורמת החוצה בצורה טבעית

4. התמקצעות – ברגע שהאדם לומד לסמוך על עצמו שיבצע את ההתנהגות, בצורה אוטומטית, מתחיל תהליך לא מודע שבו אנו לומדים לבצע את ההתנהגות בצורה יותר טובה שיותר מתאימה למצבים שונים בחיינו

בפוסט הבא נדבר על טכניקות שחשוב להכיר בכדי להאיץ את למידת השינוי ולהעמיק אותו אפילו יותר. אני מאחל לך, לכל מי שאוהב אותך ולכל מי שעדיין לא הספיק להכיר אותך שנה אזרחית מעולה, בה ההצלחה שלנו תעזור למשק הישראלי להתייצב ולהתפתח.

עד לפעם הבאה,

ליאור

קצת סדר בראש – חלק ג'

היי לכולם,

בפעמים הקודמות ענינו על שאלות שסיקרנו אתכם כמו "מהו NLP?", "מי פיתח את ה-NLP?", "באילו תחומים NLP נוגע?", ו"אילו סוגי סדנאות והכשרות יש ב-NLP?". במידה ופספסתם את הניוזלטרים הקודמים או מעוניינים להפנות את חבריכם אליהם, תוכלו למצוא אותם מרוכזים בבלוג שלנו, לנוחיותכם.

פוסט זה יסכם את הסדרה הנוכחית, ועם זאת אשמח לענות על כל שאלה שתעלה לכם במהלכו בין אם תפרסמו אותה בעמוד הפוסט ובין אם תשלחו לי אותה אישית למייל. במידה ולא תרצו כי השאלה תפורסם, אנא ציינו זאת במכתב עצמו. ולענייננו:

איך נבחר איפה ללמוד NLP?

אם כבר קראתם את 2 הניוזלטרים האחרונים שלנו, אתם כבר יודעים מדוע NLP הוא אחד הדברים שיותר כדאי ללמוד היום ועכשיו עולות מספר שאלות נוספות, כאשר אנחנו באים לבחור איפה ללמוד אותו.

כיום, יש מספר מקומות שמלמדים NLP בארץ ורוב האנשים לא יודעים באילו מהם לעבור את ההכשרה לעיסוק בתחום. הרי כל אחד מבטיח שהקורס שלו הוא הכי טוב, מתהדר בחסות מגוף זה או אחר, טוען שההכשרה שהוא מספק היא בינלאומית וכן הלאה.

בואו רק נעשה סדר קטן בבלאגן השיווקי – כל הכשרת פראקטישנר אמורה להכיל מספר נושאים שקיימים, עד כמה שאני יודע, בכל אחד מהגופים בארץ. רוב מי שמעביר הכשרות בארץ ומוכשר לכך (טריינר) נותן תעודה שתהיה מוכרת בכל מקום בעולם ותהיה מוכרת לצורך המשך הכשרה כמעט בכל מקום בעולם (ישנם מספר מועט של מוסדות בחו"ל שמוכנים להכשיר אך ורק אנשים שעברו אצלם את שלבי ההכשרה הקודמים).

אני מזמין אתכם להירגע ולדעת כי אחרי פוסט זה, יהיו לכם הכלים שיעזרו לכם לבחור את הקורס המתאים ביותר שבו תקבלו את הערך הגבוה ביותר לכספכם. סקרנים? המשיכו הלאה:

מה אנחנו מעוניינים להשיג?

כמו בכל תחום אחר, עלינו קודם כל לבדוק מה בכלל אנחנו מעוניינים להשיג מכך שנלמד אותו. אמנם אתם עדיין לא מכירים את ה-NLP לעומק, אך ממה שקראתם בסדרת הניוזלטרים הזו עד עכשיו, אתם יכולים לגבש תמונה מסוימת שבה אתם רואים את עצמכם מגיעים לתוצאות יוצאות דופן באמצעות NLP.

שאלו את עצמכם מספר שאלות וענו לעצמכם בכנות (לא חייבים לכתוב על זה תגובה באתר אם אתם לא רוצים) בכדי למקד את עצמכם:

* האם אתם מעוניינים לעסוק ב-NLP ובאיזו צורה?

* האם אתם מתכוונים לשלב את ה-NLP בתוך התחום המקצועי בו אתם עוסקים?

* האם אתם מתכוונים להשתמש בכלים גם מחוץ לעבודה, בחיי היום יום שלכם?

* מה יותר חשוב לכם – לעבור את ההכשרה רק בכדי לקבל עוד תעודה לקיר או לקבל כלים שתוכלו להשתמש בהם בכדי להצליח?

אחרי שתענו על השאלות הללו, יהיה לכם הרבה יותר קל להיות בפוקוס בזמן שאתם קוראים את אתרי בתי הספר ל-NLP בישראל. עכשיו, אחרי שאנחנו כבר יודעים למה אתם מתכוונים ללמוד NLP, עלינו לדעת מה חשוב לבדוק בכדי למצוא מה הקורס שהכי מתאים עבורך.

אז מה הם השיקולים שאמורים להשפיע עליי לבחור את הקורס הכי טוב בשבילי?

מכיוון שלכל אחד מאיתנו יש את ההעדפות שלנו, אני מוסיף שאלות נוספות שיוכלו לעזור לנו למצוא את הקורס שהכי מתאים לצרכיכם. ישנם מספר דברים שרצוי לשים אליהם לב כשאנחנו בוחרים אצל מי ללמוד:

1. מיהו המרצה – האם המרצה מתאים לכם? האם השיחה איתו בטלפון זורמת? האם אתם מסוגלים להתחבר אליו? מה הערך המוסף שמקבלים מלמידה דווקא אצלו? האם הוא עוסק גם בייעוץ באמצעות NLP בנוסף להיותו מרצה?

2. זמן – לכל אחד מאיתנו יש את מסגרת הזמן שלו שאותה הוא יכול להקדיש ללימודים. לחלק מהאנשים יהיה נוח לצאת לשבועיים מרוכזים מהבוקר ועד הערב, ולחלק יהיה נוח להיפגש פעם בשבוע למספר שעות מועט למשך מספר חודשים. לחלק מהאנשים יהיה נוח לעבור קורס ארוך יותר וחלק יעדיפו קורס קצר יותר שבו דברים נלמדים יותר תכל'ס.

3. כסף – לקורסים השונים יש מחירים שונים והסדרי תשלום שונים. קורס זול לא בהכרח יהיה יותר משתלם מקורס יקר (והרי כבר קרו מקרים שאדם חשב שהוא חוסך כסף על משהו ולבסוף הוא שילם על כך ביוקר) וקורס יקר לא בהכרח ישתלם יותר. בדקו מה אתם משלמים בסופו של דבר ואם ישנן תוספות לא קריטיות שבסופו של דבר יגרמו לכם לשלם יותר.

4. מיקום – האם המיקום קרוב אליכם? האם הוא נגיש עבורכם? האם יש תחבורה ציבורית למקום? האם יש חנייה? האם הסביבה היא שקטה ומאפשרת לימוד?

אני בטוח לחלוטין שעוד נשארו קצת שאלות, אך על הגדולות השתדלתי לענות בשלושת הניוזלטרים האחרונים. אתם מוזמנים לשאול כל שאלה נוספת שתעזור לכם להחליט איפה ללמוד כתגובה בבלוג.

עד כאן לבינתיים
ליאור

נ.ב. נשאר עוד שבוע וחצי לסיום הנחת ההרשמה המוקדמת על סדנת ההכשרה לעיסוק ב-NLP. צרו קשר עוד היום בכדי לחסוך לעצמכם 600 שקלים, דרך מייל חוזר, הכפתור הימני ליצירת קשר בעמוד הבית שלנו או במספר הטלפון הסלולארי 5242228 – 054.

למה לפעמים מושלם זה קצת פחות ממושלם?

היי,

לא מזמן פנה אליי פוליטיקאי (ששמו שמור בבטחה אצלי) וסיפר לי שעל אף שכבר עבר סדנאות המיועדות לשפר את התקשורת הבין-אישית שלו הוא לא משתמש עדיין בשום דבר ממה שלמד בנושא. חשבתי על זה לשנייה, פוליטיקאי, איש של שליחות שמסוגל לעשות שינוי אמיתי בחברה הישראלית, לא מתחיל להשתמש בכלים שכבר שילם עליהם ולמד אותם, בכדי להעלות את יכולת השכנוע של דבריו… נשמע לי קצת מוזר.

כששאלתי אותו איך זה שהוא מצליח לא להשתמש בהם עדיין, שהרי הייתם מצפים שהוא, מכל האנשים, ירוץ להתנסות ולהשתפר בהם, הוא אמר שהוא עוד לא יודע איך לעשות את זה מושלם ועד אז הוא ימשיך ללמוד.

עד כמה שאני מאמין בלמידה על בסיס שבועי ואפילו יומי (אני אישית מקדיש מדי יום 3 שעות ללמידה(, אני מאמין כי למידה (ואני לא מדבר פה על למידה לא חווייתית שעליה כבר דיברתי בפוסט אחר) מבלי יישום, היא שוות ערך להחזקת צ'ק תקף של מיליון דולר בארנק מבלי לפדות אותו כשיש לך מינוס בבנק. אפשר לשבת מרוצים רגל על רגל, אבל עד שלא הפקדתם אותו, הוא לא באמת עובד עבורכם.

"אז מה אפשר לעשות בקשר לזה?" שאל אותי הפוליטיקאי "הרי יש לי המון ידע, אבל אני מפחד לעשות משהו שלא יצליח ואז יחשבו עליי שאני לא מקצוען".

יותר מושלם ממושלם

עכשיו מועלית שאלה אחרת, מה מבדיל חובבן ממקצוען? לדעתי, אם נניח לשנייה הצידה את העבודה שהמקצוען למד איך לעשות את מה שהוא עושה ממישהו שיודע איך לעשות (מסדנה, מלמידה ממקור ראשון או מכל דרך אחרת שתבחרו), נשים לב לעוד משהו שהופך את המקצוען למקצוען – הוא עושה דברים מתוך נחישות להגיע למטרה. בעוד שהחובבן רואה את מה שהוא עושה כתחביב, הוא עושה זאת בצורה חובבנית ולעתים רחוקות מגיע לתוצאות מרשימות באמת (ואולי גם מפני שלא למד זאת בצורה מסודרת).

עוד דבר שמבדיל מקצוען מחובבן, הוא שבעוד שחובבן ילמד וילמד וילמד מבלי לעשות דבר עד שהוא יהיה בטוח שהוא מסוגל לבצע אותו בצורה מושלמת (מה שיכול לקחת נצח), המקצוען ילמד, יבין איך צריך לבצע וייגש להתנסות איתו ב"שטח".

מה לעזאזל הוא חושב לעצמו שהוא רץ ישר להתנסות אחרי סיים ללמוד?

מסתבר שהמקצוען, כמשתמע מהגדרתו, יודע בדיוק מה הוא עושה. אחרי שהוא למד והתנסה במהלך הלמידה קצת, הוא מוכן ללכת ולבדוק איך מה שהוא למד עובד בשטח. הוא עושה, מתנסה ותוך כדי הוא צובר ניסיון – הוא לומד מתי הוא צריך להשתמש באותו כלי, מתי עדיף להשתמש בכלי אחר, הוא לומד איך בדיוק להשתמש בכלי ובאיזה מינון בכדי להגיע לתוצאה אליה כיוונת.

הסוד הגדול הוא שאי אפשר לעשות משהו בצורה מושלמת בפעם הראשונה. תוצאה מושלמת נוצרת משילוב בין למידה ממישהו שיודע ללמד לצבירת ניסיון בחוץ. אחרי הכול, כמו הרופאים, אתה לא הופך למומחה לפני שאתה מתמחה לתקופה מסוימת.

הפוליטיקאי גרד קצת בראשו והודה שהוא לא באמת חשב על זה כך עד עכשיו ואני מזמין גם אותך לגרד שם טיפה, בעיקר כי רצוי לא להגזים ולהבין שהגיע הזמן לקחת צעד קדימה ולהתחיל לרכוש את הניסיון שתמיד רציתם מבלי להזכיר אפילו את התוצאות שתמיד רציתם.

עד כאן לבינתיים
ליאור

מטבע הדברים זה כך…

היי לכולם,

כשמדברים על אנשי אשכולות, אותם אנשים שחלשו על תחומים רבים בו זמנית ונחשבו לפורצי דרך, אחד תמיד עולה לראש בצורה אוטומטית – ליאונרדו דה וינצ'י.

אחרי הכול, זה לא ממש מפתיע. ליאונרדו (ולמי שחושב שמדובר בצב נינג'ה שישתמש קצת בגוגל בכדי לגלות מיהו האדם המדהים הזה) היה צייר, פסל, מתמטיקאי, מהנדס, אדריכל, מוזיקאי, מדען וממציא פורץ דרך במיוחד.

העובדה שהוא חי וגדל במאה ה-15 ושהוא לא עבר הכשרה רשמית, לא מנעה ממנו להמציא המצאות שהשכלנו לפתח רק במאתיים השנים האחרונות ומשתמשים בהן כיום כמו מטוסים, הליקופטרים, מצנחים, גלשנים, טכניקות שימוש באור בציור היוצרות עומק במרחב, טנקים, צוללות, ועוד רבות ונוספות.

ויני וי דה וינצ'י

בואו נעשה למספר שורות הפסקה בנוגע לליאונרדו מיודעינו ונתמקד בנושא מרתק כשלעצמו – יצירתיות. ליאונרדו הרי לימד את עצמו את רוב התחומים שהזכרתי (חוץ מציור ופיסול אותם למד כשהתלמד אצל אנדריאה דל ורוקיו שבאותה תקופה היה אמן מאוד מפורסם בפירנצה) ואיכשהו הצליח להמציא דברים שאחרים, בכלל לא היו מוכנים לקבל. ליאונרדו פשוט הקדים את זמנו.

ה-NLP פותח כמודל במהלך שנות השבעים של המאה הנוכחית כאמצעי ללמידת אנשים שהם מבצעי-על, אנשים שמגיעים להישגים יוצאי דופן בתחומם, וללימוד הדרך שבה הם עושים (פיזית ומנטאלית) את מה שהם עושים כל כך טוב. באותה תקופה שבה ה-NLP התפתח, הפסיכואנליזה הייתה הגישה השלטת בעולם הפסיכולוגיה והיה נדמה כאילו כל אדם שחווה טראומה היה צריך לחוות אותה שוב ושוב מתוך תקווה כי מתוך הבנה טובה יותר של מה שקרה, הוא ישתחרר מהטראומה וימשיך לתפקד כשהיה לפני כן.

ברמת העיקרון, הרעיון היה לא רע, רק שבינינו, ההבנה כי זה שאנו פוחדים ממשהו ושזה לא הגיוני לבדה, לא עוזרת לנו לפחד מכך פחות. יצא לי לעבוד עם בחורים שפחדו לגשת לבחורות וידעו כי הן לא ינשכו אותם או יפגעו בהם בצורה פיזית כלשהי. יצא לי לעבוד עם אנשים שהיו אמורים לעמוד לפני קהל וקפאו רק מעצם המחשבה שהם עומדים להרצות וגם הם ידעו כי אין בכך ולו שביב של הגיון. יצא לי גם לעבוד עם אנשים מעשנים שידעו כי העישון מזיק להם ולמרות שהם ידעו כי אין בכך הגיון, הם יעדיפו לעשן מאשר להקטין את הסיכוי שלהם לזכות בסרטן הריאה.

אז רק לדעת ולהבין לא ממש עוזר. זהו רק החלק הראשון של העבודה, כמו שיודעים היום גם בתחום הפסיכולוגיה. מתוך חוסר היכולת הזו של הפסיכואנליזה להתמודד עם הבעיות ה"לא לוגיות" ובעקבות עוד כמה סוגיות אתיות נוצר לו זרם בשם תנועת הפוטנציאל האנושי, שכלל אנשים כמו אברהם מאסלו וויקטור פרנקל שהאמינו כי בני אדם הם לא מקולקלים אלא כי יש לנו את כל הכלים והמשאבים הדרושים להצלחה וכל מה שעלינו לעשות (לבד או עם אדם שהוכשר לכך) הוא לכוונן את אותם משאבים כך שיפעלו במקום הנכון ובזמן הנכון.

קמו להם שני אנשים, סטודנט למחשבים ומרצה לבלשנות ויצרו מודל שאפשר להם ללמוד איך אנשים מעולם הטיפול, שלקוחות היו נכנסים אליהם לחדר ותוך תקופה קצרה יוצאים משם בריאים ומחייכים, עושים את מה שהם עושים. הם ישבו עם אנשים, בהתחלה עם אנשי הטיפול המדהימים ביותר ולאחר מכן עם ספורטאים יוצאי דופן, מנהלים מצליחים, מנהיגים ממגנטים ועוד מגוון שלם של מבצעי-על, ויצרו סידרה של עבודות שמטרתן הייתה ללמד אנשים איך לבצע ולהגיע להישגים דומים.

סו וואטס דה גרייט דילטס?

אחד מאותם אנשים שנרתמו למשימה, כאחד ממשיכי דרכם של מפתחי ה-NLP, היה בחור צעיר בשום רוברט דילטס שהחליט לעשות מעשה יוצא דופן. הוא לקח חומרים ישנים שקיימים, כולל ראיונות עם אנשים שחלקם כבר אינם בחיים ויצר מתוך ניתוח הטקסטים מודלים של מצוינות. אחד מאותם האנשים היה ליאונרדו דה וינצ'י.

אני לא מתכוון לחסוך לכם את ההנאה שבקריאת הספרים שכתב או בצפיית הסדנאות שצילם שבהם הוא סיכם את גאוניותם של אותם אנשים (כמו Strategies of a genius) אך רציתי לגעת בנקודה מעניינת – דה וינצ'י פיתח את כל ההמצאות שלו וכל התובנות שלו מתוך התבוננות סקרנית בכל מה שקורה סביבו. הוא יכול היה לראות ציפור עפה ובמקום להתעלם ממנה, סיקרן אותו לדעת איך בדיוק היא עפה ומהם העקרונות שפועלים בכדי שהיא תעוף. הוא יכול היה לבהות בזחל בסקרנות תהומית בכדי להבין איך הוא נע ללא רגליים. כל דבר היה למעשה אנלוגיה עבורו לעשיית משהו שבני אדם עוד לא מסוגלים לעשות, ודרך הבנת העיקרון בטבע, הוא הלך ותכנן אמצעי שבעזרתו בני אדם יעשו את אותו הדבר.

אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם נתקלים בבעיה שאתם לא מצליחים למצוא לה פתרון, חפשו לכך הקבלה בעולם החי או הצומח. אל תתביישו לצאת וליהנות מטיול קצר בטבע שם תוכלו ללמוד איך ה"מקבילים" לנו עושים את זה. אחרי הכול, אם למדנו מהם כל כך הרבה עד עכשיו דרך אנשים כמו לאונרדו, למה שאנחנו לא נצליח?

להתראות בקרוב,
ליאור

לרכוש מבלי לקנות

היי לכולם,

שמעתם פעם את הביטוי "לרכוש"?

מהי המחשבה הראשונה שעולה לכם לראש כשאתם חושבים על "לרכוש"?

האם גם אצלכם התמונה הראשונה שעולה לכם לראש היא שליפת ארנק?

ומה בקשר לרכישת ידע? איך תגדירו רכישת ידע? האם רכישת ידע בהכרח מחייבת הוצאת כסף?

ובכן התשובה לשאלה זאת היא די פשוטה.

לא. רכישה היא הפעולה שבה אדם הופך משהו לרכושו ולא כל רכוש הוא מוחשי.

לצורך ההמחשה נוכל לקחת לדוגמא את ד"ר יוסי כהן (דמות בדיונית, כל קשר בינה לבין המציאות הוא מקרי). ד"ר כהן הוא כירורג בבית חולים גדול במרכז, בן 38 שלמד רפואה באוניברסיטת תל אביב. למרות שעל פניו ניתן להגיד כי ד"ר כהן ידידנו קנה את ההשכלה שלו בכסף (שהרי תואר ברפואה בימינו הוא לא זול), הכסף הוא דווקא החלק הקטן בתהליך:
הוא היה צריך להגיע לממוצע ציונים גבוה מאוד המשוקלל עם פסיכומטרי גבוה במיוחד, ללמוד קשה בסביבה מאוד תחרותית, לקחת את התיאוריה שלמד ולהתנסות בה ב"שטח" (בבית החולים על חולים אמיתיים) מתוך לימוד מאנשים שכבר בעלי ניסיון וטובים בתחום, לבחור התמחות ולהתחיל לעבוד בה.

אם ניקח לשנייה את יוסי כהן, כפילו הלא אקדמי, שחיפש ומצא בדרכים (חלקן חוקיות יותר וחלקן חוקיות פחות) מידע על אנטומיה אנושית, ספרוני EBOOK שמסתובבים להם חופשיים בכלל האינטרנט ואפילו סרטונים שלמים ב-YouTube שבהם מראים כיצד לנתח, הוא יידע המון על מה שנדרש בכדי לעשות את זה.

אז מה ההבדל? לשניהם הרי יש ידע ונניח ששניהם השקיעו כסף בכדי לקנות את מקורות הידע הללו…

לפני תקופה מסוימת נסעתי ברכבת ומולי ישב אדם המלמד קבלה. תוך כדי השיחה שהתפתחה הוא הסביר לי שישנם שני אנשים שמתעניינים בתחום – אנשים שיודעים על הקבלה ואנשים שיודעים קבלה. כששאלתי אותו מהו ההבדל הוא נתן לי את ההסבר הבא "אנשים שיודעים על קבלה קראו כל מה שאפשר על קבלה ושמעו כל מה שאפשר על קבלה ולעומתם אנשים שיודעים קבלה הם אנשים שהתנסו בקבלה, חיים אותה ועושים אותה – ממש יודעים על מה מדובר".

זה בדיוק כמו… אדם שקרא כל מה שאפשר על פיתוח שרירים ומעולם לא הרים משקולת. האם לדעתכם הוא יוכל לבוא לחדר כושר יום אחד ולהרים משקולת של 150 ק"ג?

אז מה ההבדל? ההבדל הוא בצורת הלמידה. כשלומדים למידה תיאורטית, חשוב ללמוד ממישהו שיודע ולצורך העניין אפשר ללמוד זאת גם מספרים טכניים, אך כשהלמידה היא למידה של כישור יישומי – עדיף ללמוד זאת מאדם שעושה את זה בשטח.

למה? למידה היא הרי תהליך של חיקוי, התלמיד לומד לא רק את מה שהמורה מלמד, אלא גם את הצורה שבה המורה מבצע דברים בפועל. כשלומדים מאיש מקצוע, בנוסף ללמידת אותו כישור כמו שהמקצוען מבצע אותו, יש גם את האופציה לשאול שאלות שעולות. תארו לעצמכם רופא מנתח שלמד בהתכתבות ומגיע לבצע ניתוח מורכב, איך הוא יכול לדעת אם הוא חותך את הדבר הנכון או האם הוא חותך בצורה הנכונה?

עכשיו השאלה שנשאלת היא – איך אתם מעדיפים ללמוד? רק בכדי לדעת על…? או שתעדיפו לדעת באמת מתוך למידה מאנשי מקצוע?

יום מעולה

ליאור