קשה לך לצאת מהפוך? 13 טיפים קצרצרים למוטיבציה על הבוקר

היי,

בשבוע שעבר דיברנו על הדרכים שבהן נשתמש לניטרול התנגדויות במהלך
מכירה. הפעם, רציתי לגעת בנושא שמציק להרבה האנשים, חוסר מוטיבציה.
כשרובנו שומעים על מוטיבציה בחיי היום יום, זה בדרך כלל יהיה בהקשרים
כמו מוטיבציה בארגון או פיתוח מוטיבציה בכדי להגיע למטרות אישיות.

לא עליהם רציתי לדבר הפעם. היום, בנימה חורפית, רציתי לדבר על נקודה
שבה אנחנו מרגישים את הבעיה בצורה הכי חזקה, כשצריכים לקום בבוקר.

לפני שנתחיל, חשוב לי להגדיר מהי מוטיבציה. אחרי הכל, אם לא נדע מהי
המטרה שלנו, איך נדע שהגענו לשם?

מה זה מוטיבציה?

על פי ה-NLP, מוטיבציה היא היכולת הפנימית שבה אנחנו משתמשים כדי
להניע את עצמנו לפעול להשגת מטרה מסוימת. היכולת הזו נוצרת משילוב
בין 3 הרגלי חשיבה ראשיים, שכל אחד מאיתנו יכול לזהות:

א. הולכים לקראת/מתרחקים מ.. – האם אנחנו נמנעים מתוצאה שלילית
שעשויה לקרות או נמשכים לתוצאה חיובית. אם נרצה לזהות באיזו דרך
אנחנו משתמשים, נוכל לשים לב לניסוח התשובה הראשונה שעולה לנו
בעקבות השאלה – למה לעצור ברמזור אדום?

אם ענית "שלא להתפס על ידי המשטרה" או "כדי שלא תהיה תאונה חס
וחלילה" הנטייה הראשית שלך היא להמנע מתוצאה שלילית. אם ענית
"כי לשמור על החוק גורם לי להרגיש טוב" הנטייה הראשית שלך היא
להמשך לתוצאה חיובית.

ב. רואים תמונה/שומעים קול/מרגישים תחושה – יש אנשים שמעדיפים
להניע את עצמם על ידי כך שהם מדמיינים סרטון, יש כאלה שמעדיפים
לדרבן את עצמם במילים ויש כאלה שמחכים שתגיע התחושה שתדחוף
אותם לעשות.

בעיקרון, כולנו מסוגלים לעשות את שלושתם. עם זאת, השאלה היא מה
הדבר הראשון שאיתו אנחנו מתחילים כשאנחנו יוצרים לעצמנו מוטיבציה.
כמו כן, חשוב לשים לב

ג. מונעים מבפנים/מבחוץ – יש אנשים שצריכים שמישהו אחר יעזור להם
לצאת לעשות (לא חייב להיות מאמן אישי, יכול להיות גם בני זוג או חברים)
ויש כאלה שמחליטים לבד כדי לצאת לעשות.

בניגוד למה שחלק מהאנשים עשויים לחשוב, אף אחת מהדרכים לא יותר
טובה מהאחרות. החלוקה היא מאוד פשוטה – כאלה שגורמות לנו לעשות
וכאלה שלא מזיזות לנו יותר מדי. ברגע שנבין מה מניע אותנו, נוכל לכוון
את עצמנו לתוצאות בצורה שתגרום לנו לצאת לדרך.

13 טיפים קצרצרים למוטיבציה על הבוקר

אחרי שמצאנו מה מניע אותנו, יהיה לנו קל יותר ליישם את הטיפים הבאים
שמיועדים לעזור לך להתעורר יותר טוב בבוקר. חשוב להבין רק דבר אחד.
חלק מהטיפים הבאים יעבדו טוב יותר אחרי שנצליב אותם עם שלושת
הרגלי המוטיבציה שלנו, כך שחשוב לגלות איך אנחנו עושים את זה.

אז מבלי לבזבז עוד מילה, הנה הטיפים:

1. לכתוב יומן אישי – כשאנחנו כותבים יומן, אנחנו פורקים את כל מה
שמטריד אותנו במהלך היום יום לתוכו. בדרך זו, נשחרר את המודע
שלנו ממחשבות על בעיות לפני ההירדמות ונירדם יותר בקלות.

2. לקום בשביל סיבה – בכל יום לפני השינה, חשוב לעבור על הדברים
שאותם אנחנו הולכים לעשות אחרי שנקום. המחשבה עליהם ממש לפני
שאנחנו נרדמים מעבירה אותם כרשימת משימות למחר אל תת המודע.

3. להתרכז בשעת ההתעוררות – אנשים שמתרכזים בשעה שבה הם
עומדים להתעורר לפני השינה, מגלים לנפתעתם שתת המודע שלהם
מעיר אותם אפילו קצת לפני השעון המעורר. בהחלט שווה לנסות.

4. לשתות מים לפני השינה – כאשר אנחנו שותים כוס מים לפני השינה,
אנחנו מסייעים למערכת הדם שלנו להניע את החמצן למערכות האחרות
שזקוקות לו. המשוואה פשוטה מאוד – אם אנחנו מתייבשים בלילה אנחנו
קמים עייפים.

5. לגוון צלצולי שעון מעורר – המודע שלנו לומד מהר מאוד לסנן דברים
שחוזרים על עצמם. בעיקר אם הוא רוצה לסנן אותם. גיוון צלצולי השעון
המעורר עוזר להם להעיר אותנו.

6. להחליף את צלצול השעון במשהו שכבר משפיע עליך – אם יש שיר
שגורם לך לרצות לרקוד במהלך היום, אין שום סיבה שהוא לא יגרום לך
לרצות לרקוד על הבוקר. אם ההעדפה שלך היא להמנע מתוצאה שלילית,
אז חשוב לשים צליל באמת יציק לך. אזהרה חשובה – חשוב לעשות את
זה רק אחרי שתיאמת קודם עם מי שישן איתך.

7. לצאת מיד מהמיטה – אם אחרי הצלצול אנחנו מתעוררים לאט, אנחנו
מגלים די מהר ששמיכת פוך היא כיף. וגם לישון. ואז מחשבות. ואז נלחץ
על כפתור הנודניק 5 פעמים. לצאת מיד מהמיטה. כן. בדיוק כמו ששמעת.

8. לקום בשני שלבים – הגוף שלנו צריך בערך 12 שניות לאיפוס עצמי
ולכן כשאנחנו קמים מיד מהמיטה, עדיף לתוך ישיבה לכמה שניות ורק
אז לעבור לעמידה.

9. להתמתח – אחרי שנעמדנו על הבוקר, חשוב להתמתח במשך דקה
עד עשר. ההתמתחות מזרזת את הגעת הדם לחלקי הגוף ומחממת את
האיברים, לאחר שעות שבהן לא זזנו.

10. להתחיל את היום במשימה פשוטה לביצוע – כשברור לנו שהדבר
הבא שנעשה הוא משהו שאנחנו יודעים איך לעשות, יהיה לנו קל יותר
לצאת מהשמיכה ולעשות, מאשר אם נחשוב על משימה מאוד מורכבת.

11. לגלות כמה זמן לוקח לך להיות בעירנות מלאה – טיפ קריטי בעיקר
לעצמאים. אם לוקח לך שעתיים לצבור עירנות מאז שקמת, כדאי לשקול
לקום שעתיים לפני הזמן. בצורה הזאת, אפשר להתנהל בבוקר ללא לחץ.

12. להכין את הבגדים מסודרים ללבישה בערב שלפני – טריק נהדר
לפישוט תהליך ההתעוררות. וגם חוסך זמן בבחירת הבגדים בבוקר.

13. לפתח את יכולת המוטיבציה שלנו בזמן ערות – למרות שזה ברור
מאליו, נגיד את זה בצורה מפורשת. ככל שאנחנו יותר בשליטה עלינו
כך אנחנו נוכל להניע את עצמנו לפעול במצבי חירום. כמו לקום מפוך.

עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

נ.ב. מחר או מחרתיים אני אשלח אליך במייל, הודעה חשובה מאוד,
כך שחשוב לפתוח אותה. היא תגיע אך ורק במייל ולא תופיע בבלוג.
אם עוד לא הספקת להירשם לקבלת עדכונים דרך המייל, עכשיו זה
הזמן לעשות זאת בתיבה המתאימה לכך בצד שמאל למעלה, כדי לא
לפספס את המייל המיוחד.

אמונה ב-NLP

היי לכולם,

אני יודע שבתקופה האחרונה אני מעט מזניח אתכם וכותב פעם בכמה שבועות, אך בקרוב אהיה מעט פחות עמוס (לטובה כמובן) ואני אחזור לכתוב לכם על עולם ה-NLP, על צדדיו השונים, בתדירות גבוהה יותר. היום אני רוצה לדבר איתכם על הדרך שבה האמונה שלנו עשויה באמת ליצור את המציאות שלנו.

אני לא יודע אם יצא לכם לחשוב פעם על הדרך שבה מתבצע שינוי שגורם לאדם לעשות מעשה, ועם זאת, אם תבחרו לעצור לשנייה ולחשוב על זה, תוכלו לראות שלדמיון יש חלק עצום בכך. מצד אחד זה מאוד הגיוני שנגרום לעצמנו מוטיבציה לעשות דברים על ידי כך שנדמיין סרטון של תוצאה (חיובית שאליה אנחנו שואפים, או שלילית שממנה אנחנו מתרחקים), נגיד לעצמנו את המילים שגורמות לנו לעשות ולעתים נחוש תחושה שתדחוף אותנו פשוט לעשות ומצד שני, כשזה מגיע לשינויים גדולים או יוצאי דופן, ישנם לא מעט אנשים שנרתעים ומעדיפים לא לנסות לעשות דברים חדשים כי עדיף שכל השאר יעשו לפניהם ורק כשייראו ויידעו שכולם עשו וזה בטוח, אז ורק אז הם ישתכנעו לעשות.

להאמין ולראות

אני אישית לא מוצא בעייתיות בכך שחלק מהאנשים מביעים שמרנות ביחס לרעיונות חדשים. לא כל רעיון חדש שמישהו מעלה בפנינו הוא משהו ששווה שנאמץ אותו ועם זאת, לפעמים הדרך שלנו להגיע למקום חדש תלויה ביכולת שלנו להאמין כי אנו מסוגלים לעשות זאת.

הבעיה מתחילה בדיוק בנקודה שבה אדם צריך לעשות משהו שהוא לא מאמין שהוא מסוגל לבצע. רוב האנשים בסיטואציה הזאת ינסו, בכדי לחוש ביטחון, לראות קודם הוכחות לכך שהשינוי באמת יוביל אותם למקום החדש בבטחה ורק אז לעשות אותו.

עכשיו אתם עשויים לשאול את עצמכם בבלבול – "לפני שנייה אמרת שאין בעייתיות עם שמרנות ועכשיו אתה אומר שיש בעיה בלבקש לראות קודם הוכחות ורק אז להאמין" והבלבול אכן מובן. היכולת שלנו לבחון דברים ולראות מה טוב לנו ומה רע לנו היא קריטית ודרושה לנו בכדי להגן עלינו ועם זאת, לעתים נוצרת אצלנו אמונה שמשהו מסוים הוא רע או שאנו לא מסוגלים לעשות משהו כי למדנו זאת על בשרנו פעם ולכן זה כנראה נכון.

אם תשימו לב לממציאים הגדולים של כל הזמנים, הם נחשבו מטורפים וכולם אמרו להם שזה לא הגיוני וזה לא יעבוד עד שהוכח אחרת. האחים רייט למשל, כל כך האמינו ביכולת שלהם להביא אדם לעוף, שהם היו מוכנים לרסק כמה דגמים ולנסות שוב ושוב עד שהצליחו ליצור את המטוס הראשון. תומאס אדיסון, נכשל שוב ושוב בניסוייו ליצור את נורת החשמל הראשונה רק בכדי להצליח פעם אחת, הפעם שנחשבת.

אחד ההבדלים המהותיים בין הגאונים שהזכרתי למעלה (ואחרים שכמותם) הוא שהם ידעו להתרכז בתהליך השינוי בדבר הנכון. כשרוב האנשים נתקלים בבעיה, הם מנסים לתת לה משמעות ולהבין למה הם נכשלו. כאשר אדם מתמקד בסיבות שעונות על שאלת ה"למה" הוא מכניס את עצמו למסגרת התייחסות הממוקדת בבעיה וככל שהוא חופר בה יותר, כך הוא מאפיין את הבעיה יותר טוב והופך בכך את הבעיה למשהו גדול שמאוד קשה לפתור אותו.

אדם גאון, הנחוש להפוך את הרעיון שלו למשהו מציאותי ומתפקד, יודע שהרעיון של לנסות שוב ושוב ושוב אינו יעיל אם לא משנה בכל ניסיון לפחות משהו אחד, בעיקר כי אם תעשו משהו בדיוק באותה צורה שוב ושוב אתם רק תתמקצעו בלהגיע לאותה תוצאה. אם אדם מעוניין לאמץ לחייו תפיסת עולם גאונית, הוא צריך קודם להבין דווקא את שאלת ה"איך".

כשאנחנו בודקים את הדרך שבה משהו קורה בעזרת שאלת ה"איך", אנחנו יכולים לשים לב לתהליך ובמידה ואנו לא מגיעים לתוצאה הרצויה אנו יכולים להתחיל לשנות דברים כשאנחנו עושים זאת שוב ובצורה שונה.

השלב השני של יצירת השינוי מתחיל ברגע שהתחלנו לבחון את התהליך הוא להבין שאין דבר כזה שנקרא תוכנית מושלמת שאם נבצע אותה יקרה השינוי. אם צורת החשיבה הזו מאפיינת אותך אני מזמין אותך לבחון אחת אחרת – תוכנית מושלמת רק כשהיא… מושלמת, כלומר הסתיימה, ומכיוון שהתוכנית רק מתחילה, זהו תפקידנו – להציב את התוצאה אותה אנו מעוניינים לקבל, לצאת לדרך, להתחיל לעשות ולתקן תוך כדי עשייה כשתת המודע שלנו ממוקד בתוצאה ואנחנו בוחנים את התוצאות שלנו כל הזמן בכדי להגיע למטרה.

בדרך הזאת של התנסות ולמידה נוכל להביא את עצמנו לבצע את השינוי הגדול שפתאום לא נראה כמו משהו עצום שצריך לעשות אלא כמסע בדרך לשינוי שיביא אותנו למקומות חדשים. ואם הותרתי אותך עם סקרנות בקשר לדרך שבה ניתן לרתום את תת המודע שלך לתוצאה המיוחלת, אני מזמין אותך להיכנס לבלוג ה-NLP שבו מרוכזים כל הניוזלטרים ששלחנו ולחפש היכן מוחבאים המאמרים שכבר נכתבו ועוסקים בזה.

המשך שבוע מעולה

ליאור

נ.ב. לבקשתכם, הוארכה תקופת ההרשמה המוקדמת (המקנה לכם הנחה משמעותית לקורס ההכשרה לעיסוק ב-NLP) עד יום לפני פתיחת הקורס, ב-1 לדצמבר. אם גם אתם רוצים ליהנות מהנחה של 600 שקלים בתשלום בצ'קים או אשראי או מהנחה של 1,000 שקלים בתשלום במזומן,צרו קשר עכשיו במייל חוזר, עמוד יצירת קשר ואפילו טלפונית למספר הטלפון הסלולארי שלי (054-5242228).

להתגבר על התקיעות ולצאת לעשות

היי לכולם,

לשם שינוי, הפעם הפוסט יהיה קצר (ולו רק כי בסוף שלו ישנן הודעות שיעניינו במיוחד אותך) ויעסוק בשאלה מרתקת שעולה בראשם של רבים.

באחת ההכשרות האחרונות שהעברתי, שאלה אותי תלמידה מהי הדרך הכי מהירה ב-NLP להתמודד עם תקיעות כשבאים לבצע משהו. אני אישית מאוד אוהב שאלות פראקטיות, במיוחד כשאלו נשאלות מתוך רצון אמיתי ללמוד ולהיות הרבה יותר אפקטיביים.

אם נרצה למוסס את התקיעות, קודם חשוב שנבין איך אנו יוצרים אותה. ברגע שנדע איך היא נוצרת (החלק במפה שלנו שיוצר אותה), נוכל ליצור מספר אסטרטגיות בכדי לשחרר אותה ולבחור את זו שמקדמת אותנו בצורה הכי אפקטיבית. במקרים רבים, כאשר אנו באים לעשות משהו ונתקעים, ניתן להתייחס לתקיעות זו כקונפליקט פנימי בין 2 חלקים בתוכנו, ניתן להתייחס לכך כחוסר מוטיבציה, נוכל להתייחס לכך כחוסר חיבור למשאב מסוים וכך הלאה. מכיוון שאי אפשר להניח שהסיבה לתקיעות אצל כל אדם היא זהה, אולי עדיף שנסתכל על כך מהזווית הפיזיולוגית.

בכדי לחשוב כמו NLPיסט אמיתי, כמו שכבר ציינתי בעבר, אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחות היסוד של ה-NLP ולמצוא כיצד אנו יכולים לנצל את התובנות שלנו מהן בכדי להגיע לתוצאה בה אנו חושקים. אחת מהנחות היסוד של ה-NLP קובעת כי גוף ומחשבה משפיעים האחד על השני בצורה בלתי נמנעת. הנחה נוספת קובעת כי לכל התנהגות יש את המינון, המקום והזמן שבהן היא אפקטיבית.

אם נשלב את שתי ההנחות הנ"ל נוכל לשים לב כי יש משהו משותף לכל הפעמים שבהם נתקענו מלעשות משהו – אנחנו קפאנו במקום לעשות. כשאנחנו באים לעשות משהו, הגוף מכין את עצמו לעשייה, כמו קפיץ שאנו מכווצים בכדי לשחרר את עצמו לתוך עשייה. אם אנחנו לא משחררים את הקפיץ, האנרגיה תהיה חייבת להשתחרר ועדיף, שאם היא כבר משתחררת, שהיא תשתחרר לכיוון שאליו אנו רוצים כי תופנה.

בפעם הבאה שאתם מונעים מעצמכם לעשות משהו שאתם אמורים לעשות, שימו לב לשם שינוי לתחושה הזו של הכיווץ בגופכם וכווצו את האגרוף שלכם (כמובן שלצד הגוף ולא מול פניו של אחר) כך שהוא יהיה מכווץ כמו הגוף שלכם ושחררו אותו בצורה פתאומית. שימו לב לדרך שבה שחרור האגרוף מלמד את שאר השרירים כי עכשיו הזמן לשחרר את שאר המתח מהשרירים שלכם ועד כמה קל נהיה לך לקחת צעד קדימה ולעשות את מה שתבחרו.

חג שבועות שמח,

ליאור

נ.ב. ההרשמה לקורס ההכשרה החדשה שלנו ב-NLP (קורס הפראקטישנר) שמתחילה ב-7 ליולי נפתחה. בסדנה הקרובה תחול הנחת חבר מביא חבר מיוחדת, המאפשרת לכם לקבל הנחה של 10% ממחיר הסדנה המלא על כל אדם שאתם מביאים איתכם. צרו קשר איתי עוד היום (או ביום ראשון אם תבחרו) במספר הטלפון הסלולארי שלי (054-5242228) או במייל חוזר, הבטיחו את מקומכם בסדנה הקרובה ונצלו את ההנחה כמה שיותר מהר, לפני שהקורס יתמלא.

למי אכפת בכלל?

היי לכולם,

לפעמים, יש דברים שאנחנו עושים כי אמרו לנו שצריך, כי זה מה שכולם עושים. מעין טקסים שכאלו, שאנחנו עושים כל שנה, כי צריך, כי מקובל ובעיקר כי אם לא נעשה אותם, מה השכנים יגידו ואיך זה יגרום לנו להראות. לפעמים, אנחנו לא מבינים אפילו מה אנחנו עושים ולפעמים אפילו, לא מעניין אותנו – כולם עושים אז גם אנחנו.

אחד מאותם הדברים הוא ההגדה של פסח. וכן, אנחנו יודעים למה אנחנו קוראים אותה, הרי זה כתוב בתוכה ואנחנו משננים אותה, כמו שיר שכזה, כל שנה במהלך סדר פסח. אז אם אנחנו קוראים אותה כל שנה ויודעים את הסיבה שבגללה אנחנו עושים זאת, איך זה שאין לה ערך בעיני רבים מאיתנו?

הרי בינינו, לרובנו, ליל הסדר הוא סוג של מפגש משפחתי. אחרי שנה שלמה שבה אנחנו חיים את חיינו ולפעמים נפגשים עם המשפחה בין לבין לפגישה קצרצרה, יש לנו הזדמנות לשבת קצת יותר זמן, להירגע, ולאפשר לעצמנו לשבת בצורה קצת יותר נקייה מ"רעשי היום יום". אוקיי, מעולה, גם אני חושב שזה טוב ושזה נדרש לפחות פעם בשנה. מצד שני, איפה ההגדה של פסח מתיישבת בתוך זה?

והגדת לבנך ביום ההוא לאמור…

אוקיי, משה, המנהיג האולטימטיבי של בני ישראל קם בהוראה מלמעלה ומוציא אותנו ממצרים (זהו תקציר העניינים כמובן, מי שלא רוצה ספויילרים שיישב ויקרא את הספר המקורי) ואנחנו נשארנו עם המרור, החרוסת, עשרת המכות, החד גדיא, יוסי שתמיד יתנדב לספר מה "רשע היה אומר" והדודה רבקה שתמיד תספר לכולם למה אנחנו אוכלים ביצים במלח.

אז המסורת המשפחתית נמשכת לה, משנה לשנה ובכל זאת, ההוא מהניוזלטר עם סדנאות ה-NLP ב"נ.ב." שבסוף תמיד מתחכם ומוסיף עוד משהו מסקרן. אז נכון, יש פה משהו שאותי אישית מסקרן תמיד – איך זה שאנחנו לפעמים מבצעים דברים, מסתפקים ב"למה" ורצים לבצע מבלי לחשוב לשנייה על שאלה אחרת שיכולה לעזור לנו לא רק לבצע, אלא לעשות את זה בכיף – "אז מה?"

אז מה?

ילדים שרוצים משהו ואנחנו שואלים אותם למה הם רוצים אותו נוטים לענות תשובה מאוד מעניינת "כי אני רוצה", וכשאנחנו מקשים עליהם עם שאלת ה"אבל למה", הם בסופו של דבר יענו לנו "ככה" או "סתם" ואנחנו נלמד אותם שתמיד יש סיבה למשהו. האמת היא, שזה לא נכון – ברוב המקרים הסיבה שאנחנו עושים משהו היא כי אנחנו רוצים לעשות אותו, ויכול להיות, בגלל שחינכו אותנו שלרצות ככה סתם משהו זה לא בסדר, נמציא לעצמנו תירוצים הגיוניים למה.

במילים אחרות, התשובה לשאלות ה"למה" תהיה ההסבר, לא בהכרח הנכון (אלא ההגיוני) שאמור לעזור לנו להבין מה נותן לנו מוטיבציה לבצע זאת. עם זאת, אם נרצה את התשובה האמיתית לאותו הדבר שמביא אותנו, פיזית או מנטאלית, לבחור לעשות משהו מסוים, נרצה לבחון דווקא את השאלה שלעתים נתפסת כחצופה- "אז מה?"

אז מה אם אמרו לנו לקרוא את ההגדה של פסח? הרי אף אחד לא עומד עם רובה לידנו ועדיין רובנו קוראים אותה…  הסוד הגדול הוא, שלכל דבר שאנחנו עושים עשוי להיות רווח נסתר, שאינו בהכרח ההוא שמובן מאליו, שלו אנו קוראים ב-NLP רווח משני. הרווח המשני הוא אותו הדבר שמוביל אותנו לעשות משהו שלא תמיד יש הגיון מאחוריו (אלא תירוץ הגיוני) ומספק לנו צורך כלשהו.

את ההגדה של פסח אנו קוראים מסיבותינו שלנו – לחלקנו זה "כיף עם המשפחה", לחלקנו זה נותן "תחושה של שייכות לקבוצה" לחלקנו זה מזכיר כל שנה את "החופש שיש לנו" גם כשאנחנו עובדים במדינה דמוקראטית, ולחלקנו זה מזכיר חזון דתי ושייכות למדינה. כל אחד מאיתנו עם המשמעות שלו, שמביאה אותו לבצע טקס, שרובנו לא מבצעים אותו לגמרי רק בגלל שאמרו לנו.

וזו המשמעות האמיתית של לבחור את הבחירה, להיות אדם חופשי

עד כאן לבינתיים
ליאור

נ.ב. נותרו רק עוד 3 וחצי שבועות לסיום הנחת הרשמה המוקדמת (של 600 השקלים) אותה תרצו לנצל בזמן שאתם נרשמים לסדנת הפראקטישנר (שמתחילה ב-13 למאי) או לסדנת השעה ה-25 (שמתחילה ב-14 למאי). מספר המקומות הפנויים אוזל כך שאם תרצו להבטיח את הנאתכם בסדנה הקרובה, מהרו ליצור קשר איתנו בהקדם!

נ.ב. הרעיון של העברת הסדנאות בחיפה ממשיך לצבור תאוצה. במידה ואתם מכירים אדם שישמח להשתתף באחת הסדנאות שלנו בחיפה, אנא הפנו אותו אלינו עוד היום

על הצלחה ומטרות – חלק א'

היי לכולם,

היום רציתי לדבר איתכם על בניית הדרך להצלחה האישית שלכם. קרה לכם פעם שמצאתם את עצמכם חולמים, אם זה בלילה ואפילו אם אלה חלומות בהקיץ, על איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם זוכים פתאום בלוטו בכמה עשרות מיליוני  שקלים? איך היתה נשמעת השיחה עם הבוס בה הוא מודיע לכם שקודמתם לתפקיד ניהול? כיצד הייתם מרגישים אם מנהל הבנק היה מזמין אותכם אליו בכדי לשאול איך הסניף שלו יכול להשקיע את סכומי הכסף שצברתם? איך היו נראים חייכם אחרי שמצאתם את בן הזוג האידיאלי שלכם?

השאלה הראשונה שאנחנו מעוניינים לשאול היא – מהי המטרה שלנו?

עליכם קודם כל לדעת מהו הדבר שאתם שואפים להגיע אליו. רבים מאיתנו ישבו בעבר וחשבו מה הם היו רוצים להשיג וכל מני אנשים ניסו להוריד אותכם מהשאיפות האלה. אני אישית יודע שבכל מקום שמישהו אומר לי "אי אפשר לעשות את זה" או "זה לא יעבוד בישראל", יש הזדמנות, מעין שוק כמעט לא מנוצל שבו אפשר להצליח ולא מספיק אנשים עשו את זה.

כשהאחים אורביל ווילבר רייט רצו לעוף, צחקו עליהם. "זה לא יצליח להתרומם" אמרו להם. "זה יסתחרר ולא יהיה יציב לעולם" אחרים הוסיפו. ב-17 לדצמבר 1903, בקיטי קריק הנמצאת בצפון קרוליינה, הצליח אורוויל להשאר באוויר במשך 12 שניות וטס לאורך 39 מטרים בגובה של שלושה מטרים. באותו היום, הצליח אחיו לשהות באוויר לאורך דקה ולטוס לאורך 279 מטרים בגובה שלושה מטרים ומשם התחיל פיתוחו של המטוס כמו שהוא קיים היום.

עכשיו תרשו לעצמכם להרהר בשאלה הבאה" "מה הדבר שהיה יכול לגרום לי להיות מאושר/ת?". אחרי שיש לכם כבר תשובה, בואו נעבור לשלב הבא:

איך נבנה מטרה אפקטיבית?

אם אתם רוצים לבנות מטרה אפקטיבית, אתם צריכים בשלב הראשון להכיר את מודל "המבנה". מודל "המבנה" הוא למעשה ראשי תיבות המתארים מטרה אפקטיבית:

הגיונית- מטרה צריכה להיות הגיונית, לפחת ברמה מסויימת. אם אתם רוצים להשיג משהו שעל פניו מנוגד למשהו שנהוג לחשוב שהוא בלתי ניתן לשינוי (כמו כוח המשיכה), תנו לעצמכם להסתכל על זה מכיוון אחר (אם אני לא מסוגל לעוף, אולי נוכל לבנות מכשיר שיאפשר לי להתגבר על כוח המשיכה, ולו באופן זמני) ולמצוא לכך פיתרון (נבנה גוף שבעזרת מנוע, מערכת היגוי והתאמה לאוירודינמיקה יוכל להתגבר על כוח המשיכה וכך נוכל לעוף).

מדוייקת- מטרה צריכה להיות מדויקת ככל האפשר, כך שממש תוכלו לראות אותה מתגשמת בעיני רוחכם (עכשיו, אם תבחרו לדוגמא). בשביל זה צריך לנסח מה אתם כן רוצים להשיג במקום על ממה אתם מעדיפים להמנע (במקום "לא להשמין" שאי אפשר לדמיין, לכו על "לרזות", את זה המוח שלכם יכול לדמיין בצורה הרבה יותר חיה).

בזמן הווה- מבחינת עוצמה, ואני מאתגר אותכם לבדוק זאת, אם תאמרו לעצמכם את המטרה שלכם (בקול) ותתחילו את המשפט בביטויים כמו "אני מקווה", "אני רוצה", "אני יכול", "אני מוכן", המטרה עצמה תהיה עוצמתית הרבה הרבה פחות מאשר אם תנסחו אותה בזמן הווה, כאילו היא כבר קרתה ("אני קמה כל יום בבוקר עם חיוך" לדוגמא).

ניתנת למדידה- מטרה צריכה להיות משהו שניתן לבדוק אם השגת או לא בצורה חד משמעית. לכו על מספרים מדויקים, אחוזים או אפילו בצורה חד משמעית – השגתי או לא השגתי. אחרת איך תדעו שאתם שם, תהנו מזה ותקבעו את המטרה הבאה?

הגדרת זמן- מטרה צריכה מסגרת זמן מסויימת שבו היא אמורה להתממש. המטרה הראשית בהגדרת זמן, מעבר לשיפור היכולת לדמיין את המטרה מתממשת, היא להיות דרך לבדיקה במהלך הדרך אם אתם בדרך למטרה ופועלים לכיוונה. אם אתם בדרך לשם, המשיכו ככה, אם לא, תקנו את דרככם ותמשיכו לכיוון המטרה.

מה יהפוך מטרה אפקטיבית להרבה יותר אפקטיבית? על זה, בפוסט הבא.

בינתיים שיהיה לכם שבוע מעולה

ליאור

נ.ב. על מטרות, מוטיבציה ועוד המון נושאים מרתקים במיוחד תוכלו ללמוד בקורסים שלנו. השאירו את פרטיכם בתווית שזזה בצד ימין ואנחנו נחזור אליכם במהירות האפשרית בכדי להתחיל את ההצלחה המשותפת שלנו.