כיצד לשלוט במוחו של מישהו אחר? חלק א'

היי לכולם,

במהלך כל השנים בהם אני מלמד NLP שמתי לב שהרבה מאוד אנשים מגיעים ללמוד NLP מסיבה שונה בהרבה מזו שהם מספרים לעצמם. מי שמחפש ללמוד NLP מחפש בדרך כלל דרכים לקרוא אנשים כמו ספר פתוח, דרכים לגרום לאנשים לעשות כרצונו ודרכים ליצור שינוי חזק עוצמתי ויציב. עד כאן אגב, הכל נכון – את כל אלה תוכלו למצוא בתוך ה-NLP. אם כל אלה באמת דברים שאדם מקבל בקורס NLP, למה אני רומז שתלמידי ה-NLP הפוטנציאליים לא יודעים מה הם רוצים?

מבוא לשליטה מוחית

כשאדם מחפש לקרוא אנשים כמו ספר פתוח, הוא עושה זאת מתוך סיבה – הוא שואף לקבל יותר מידע, מידע שיאפשר לו להגיב הרבה יותר טוב לאירועים שקורים מסביבו; הוא שואף לגרום לאנשים לעשות כרצונו, בכדי שיוכל להגיע למטרותיו בזכותם (למטרותיהם המשותפות אם הוא בוחר את הדרך האתית); הוא שואף ליצור שינוי חזק עוצמתי ויציב, בכדי לשפר את חייו (ואת חייהם של אחרים אם הוא עובד עם לקוחות).

שלושת השאיפות או ליתר דיוק הצרכים הללו, עליהן עונה הכשרת ה-NLP מאפשרות לאדם הממוצע להרגיש שליטה יותר גדולה בחייו – יש לו את המידע שהוא צריך הגורם לו להרגיש יותר בשליטה (שהרי ידע הוא מקור כוח), יש לו את היכולת להניע אנשים להביא אותו למטרות אליהן הוא שואף ויש לו את הכלים ליצור שינוי חזק עוצמתי ויציב ובכך הוא מבסס את שליטתו על חייו.

כל זה טוב ויפה אם נניח שבשיטה הזאת, אנשים באמת היו מרגישים יותר בשליטה על חייהם. עכשיו עולה השאלה הבאה – אם לאדם יש את כל היכולות והכלים, אחרי קורס ה-NLP, איך זה שהוא לא מרגיש יותר בשליטה על חייו?

מקור הכוח

אחת האנלוגיות שעוזרות לי להמחיש הכי טוב כיצד אדם יוכל להשפיע על אחרים היא זו בה נשווה את האמונות והערכים שלנו לתחנת כוח, את כלי התקשורת שלנו לכבלים המעבירים חשמל ואת התוצאה שאליה אנחנו מכוונים למכשיר חשמלי. ללא תחנת כוח, הכבלים לא יוכלו להעביר חשמל למכשיר החשמלי ולכן לא יפעל. ללא כבלים, יישאר החשמל בתחנת הכוח ולא יגיע להפעיל את המכשיר החשמלי. וללא מכשיר חשמלי… הבנתם את הרעיון.

הסיבה המרכזית שבגללה אדם לא ירגיש שליטה על חייו גם לאחר שיהיו לו כלים עוצמתיים לשלוט בהם היא ששליטה מגיעה מגורמים פנימיים ולא מגורמים חיצוניים, או במילים אחרות, עד שהוא לא ישלוט בעצמו, הוא לא באמת יוכל להשפיע בצורה מעולה על אחרים. ועכשיו השאלה שנשאלת היא כזאת – איך יוצרים שליטה אמיתית שמתחילה מבפנים ותעזור לנו למצות את הכלים שכבר קיבלנו?

בכדי ליצור שליטה אמיתית מבפנים, מתוך תחנת הכוח עצמה, עלינו להבין מה יוצר בתוכה את החשמל. האמונות והערכים שלנו הם אלה שמגדירים עבורנו את מה שניתן לעשות, מה שרצוי לעשות ומה שכדאי לעשות ודוחפים אותנו לעשות דברים (או לא לעשות אותם בהתאם) ולכן קודם כל עלינו לבחון את עצמנו בכנות, האם אנחנו בכלל מרשים לעצמנו לשלוט בעצמנו או שמא נעדיף להתחבא מאחורי מעשינו ולהאשים אותם.

רבים נוטים להיתפס כשהם אומרים "הכעס שלי גרם לי לעשות זאת", או "אני נסחף אחרי הרגשות שלי" כשלמעשה זהו ויתור על השליטה העצמית שלנו לטובת איזה ישות רגשית דמיונית שמנהלת אותנו ולא רק שם ניתן לראות ויתור עצמי. כל פעם שאנחנו כבר הפסקנו לעשן ואומרים לעצמנו "טוב, ראיתי שאני יכול להפסיק לעשן, בוא נעשן רק אחת כי אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה", אנחנו מוותרים לעצמנו. כל פעם שאנחנו יודעים שאנחנו אמורים לקום ובגלל שעד עכשיו היינו אוהבים להישאר עוד קצת במיטה וממשיכים את ההרגל, אנחנו מוותרים עוד קצת על עצמנו. כל פעם שאנחנו ניצבים על סף לעשות משהו שבאמת יקדם אותנו ונדחה את זה עוד יום או יומיים כי "לזה היינו רגילים", אנחנו מוותרים לנו על עצמנו שוב.

בכדי להתחיל להשפיע על אחרים, אנחנו חייבים להשפיע על עצמנו קודם. רק אם נחליט מעכשיו והלאה להתחייב לבצע את שקבענו לעצמנו (ולא, לקבוע ש"ממחר נתחיל" זה לא להחליט שעכשיו עושים) ונבצע ללא פשרות, גם אם לא נעים וגם אם בהתחלה זה דורש מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות, נגיע באמת למטרות שלנו, נפתח שליטה עצמית ואיתה גם ביטחון עצמי ביכולותינו. על פניו, טיפ זה נשמע קטן ועם זאת היישום שלו דורש החלטה מאוד משמעותית והתחייבות מאוד רצינית לעצמנו.

אם נחשוב על זה לעומק נמצא שבסופו של יום, גם אם ניקח אנשי מקצוע שילוו אותנו במהלך רוב היום, ונקיף אותנו בחברים ושותפים שידחפו אותנו לעשות, יהיה אדם אחד בדיוק שזוהי הבעיה שלו אם לא נבצע, אדם אחד שזוהי הבעיה שלו אם לא נגיע לתוצאות שלנו ואדם אחד שיסבול ישירות במקרה שלא הגענו אליהן – אנחנו. בדיוק לכן עלינו לבצע את מה שאנחנו מכתיבים לנו ולהתחייב לתוצאות שלנו כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה במקומנו, הרי מה עדיף, לחיות עם התירוצים שלנו או לחיות עם ההצלחות שלנו?

בפוסט הבא בסידרה נדון בשאלה – כיצד ניקח את השליטה שלנו בעצמנו שלב אחד קדימה ונתחיל להשפיע על אחרים יותר?

איך להסיר חלודה מקצועית?

היי לכולם,

היום רציתי לגעת בנושא שמוכר לרובנו הגדול ולעתים מציק עד מאוד, במיוחד עבור אלה מאיתנו שאוהבים להתמקצע וללמוד כלים חדשים ויישומיים כל הזמן – החלודה המקצועית.

ככל שאנחנו מתבגרים אישית ומקצועית אנחנו עוברים יותר ויותר הכשרות המיועדות להכין אותנו לתפקיד כזה או אחר (ולפעמים רק עבור ההתפתחות האישית שלנו) בכדי לשדרג את "ארגז הכלים" שלנו, קוראים יותר ספרות מקצועית המלאה ברעיונות חדשים שמלהיבים אותנו (לא רק על NLP, יש עוד כמה תחומים מרתקים) ונותנים לנו השראה ועם זאת אנו נושאים איתנו בצורה מודעת רק חלק קטן מכל אותם כלים מלהיבים.

השאלה הנשאלת עם כך היא – אם השקענו כל כך הרבה כסף והרעיונות כל כך הלהיבו אותנו, איך יכול להיות שויתרנו עליהם והיום הם תקועים אי שם בחלק האחורי של המוח שלנו?

התחמצנות רעיונית

"חלודה מקצועית" היא השם שניתן לתופעה שבה אנו קוראים ספר או עוברים הכשרה שבה אנו מקבלים כלים ושיטת עבודה אחרת לאחר זמן מסוים, אנחנו מוצאים את עצמנו משתמשים, אם בכלל, בכלי אחד או שניים. החלודה המקצועית מופיעה בגלל שתי סיבות עיקריות:

1. למדנו משהו ברמת ה"מה" ולא ברמת ה"איך" – אם מי שלימד אותנו לא לימד אותנו בדיוק מה צריך לעשות כשאנחנו באים לעשות משהו אלא רק את ההוראה הכללית וציפה שנבין לבד איך "להקשיב אפקטיבית" למשל מבלי להסביר שלב שלב איך בדיוק אנחנו צריכים לעשות זאת, יהיה לנו מאוד קשה לעשות זאת בצורה אפקטיבית.

כשאדם לומד משהו מבלי לדעת איך בדיוק הוא משתלב בתוך מכלול מה שהוא לומד בתוך הקורס הוא נאלץ לשער לעצמו איך הכלים והטכניקות אמורים להתחבר ולכן הוא עשוי להשתמש בהם בצורה שלא מניבה את מלוא התוצאה. זה בדיוק כמו להעביר קורס ג'אגלינג אינטרנטי בצורה הבאה – קחו 3 כדורים, זרקו כל פעם 2 כדורים באוויר, ולצפות מכם לשלוט בנושא.

2. לא חיפשנו איך ליישם את מה שנלמד בחיי היום יום שלנו – מכיוון שאף אחד מאיתנו לא חי בתוך ואקום, אם אנחנו לא חושבים מראש איך נוכל ליישם את מה שאנחנו לומדים בתוך מה שאנחנו עושים, לא נוכל להתחבר אליו מספיק תחושתית בכדי שנרצה ליישם אותו ולכן השימוש בו ידחה ל"מחר" ול"מחר" שאחריו עד שנגלה שהוא נדחה לתמיד.

השילוב בין שתי הסיבות גורם לכך שבסופו של יום אנחנו מאמצים, אם בכלל, רק את מה שמתחבר בצורה טבעית למה שאנחנו גם ככה עושים במקום להפוך לכלים נוספים שנוכל להשתמש בהם בכל רגע נתון, אם נצטרך.

הסרת חלודה ושימון המערכת

אם נניח שכבר שילמתם על קורס או ספר ואתם מעוניינים כן למצות אותו עד המקסימום, יהיה לכם קל מאוד ליישם את הטיפים הבאים שיעזרו לכם למנוע מראש את היווצרות ה"חלודה המקצועית":

1. כשאתם עוברים קורס ומסבירים לכם מה צריך לעשות, דאגו להרים את היד ולשאול איך בדיוק לבצע את זה. אחרי הכול, שיעורים בתיאוריה זה נחמד, אבל אם שילמתם על כלי יישומי רצוי שתדעו איך להשתמש בו.

2. דאגו ללמוד קורסים מעשיים מאנשי מקצוע שגם משתמשים במה שהם מלמדים וצפו כיצד הם משתמשים במה שהם מלמדים בזמן שהם מדגימים את השימוש בכלים או בצורת העבודה. שימו לב במיוחד לדרך שבה הם משלבים בסופו של דבר את כל הכלים שנלמדו אל תוך צורת העבודה.

3. דאגו ללמוד במקום שיש לכם את האופציה לחזור ולהשתלם בחומר הנלמד בכדי להתמקצע ולקבל תובנות חדשות. רבים מתלמידנו שבאים לעבור את קורס ה-NLP בשנית, כאורחים או כמסייעים, מגלים כי פתאום הכלים מתחברים להם בצורה חדשה שעוזרת להם להיות יותר אפקטיביים ויותר מקצועיים.

4. כשאתם באים ללמוד את החומר בפעם הראשונה, גשו לכך כאילו שאתם בעצמכם תצטרכו להעביר את החומר למישהו אחר בעתיד. כשאתם באים ללמוד בצורה הזו, החומר נקלט יותר טוב וההבנה הינה הרבה יותר עמוקה.

5. הקפידו לבצע את כל התרגילים שניתנים בכיתה או בספר ואל תדלגו מעליהם. לעתים אנשים חושבים שדווקא התרגול פחות חשוב מההרצאה הפרונטאלית והם טועים – לתרגול יש חלק משמעותי בהטמעת החומר לקראת השימוש בו בחוץ. מעבר לתרגול מה שנלמד, התרגול הכיתתי עוזר לאנשים לחדד את היכולת שלהם לדעת מתי הזמן המתאים והמקום המתאים להשתמש בכלי מחוץ למסגרת הסדנה או הקורס.

6. דמיינו מיד כל דבר חדש שנלמד ואיך הוא יכול להשתלב בדברים שאותם אתם גם ככה מבצעים בחיי היום יום. בצורה הזאת, אתם גם תיזכרו לבצע אותם כשתגיעו לתפקד בחוץ ותידרשו להשתמש בהם.

7. השתמשו בכל תובנה, בכל כלי, בכל חלק שיטה בכל מקום ובכל זמן בצורה מודעת עד שהשימוש בכלי יהפוך להרגל ולאחריו ל"טבע שני", כך שהוא יופעל אינסטינקטיבית בזמן הנכון, במקום הנכון ובמינון הנכון.

אם תאמצו את החוקים הללו אתם תוכלו לראות בקלות איך כל חומר חדש יוטמע בתוככם במהירות ובקלות, כך שתקבלו תמורה מלאה לכספכם שהושקע ויושקע בעתיד.

המשך שבוע מעולה

ליאור

נ.ב. אם כבר מדברים על השקעה בלמידת כלים שישמשו אתכם בכל מה שתעשו, ההרשמה לקורס ההכשרה לעיסוק ב-NLP נפתחה. קורס ההכשרה לעיסוק ב-NLP (קורס הפראקטישנר) יפתח ב-1 לספטמבר והנחת הרשמה מוקדמת (עד שבוע מתחילת הקורס) מצטרפת אליה. אם גם אתם רוצים ליהנות מהנחה של 600 שקלים בתשלום בצ'קים או אשראי או מהנחה של 1,000 שקלים בתשלום במזומן, צרו עמי קשר עוד היום (במייל חוזר או ישירות לסלולארי שלי 054-5242228) ושריינו את מקומכם בסדנה.

אם יש לכם חברים שהיו מעוניינים אף הם לעבור את הסדנה ולא מקבלים את המיילים שלנו, העבירו להם את המייל או הפנו אותם אלינו בכדי שיוכלו לעבור אתכם את הקורס ולשדרג את ארגז הכלים שלהם.

נ.ב.ב. למי שלא יודע, בבלוג ה-NLP שלנו מרוכזים כל הניוזלטרים והמאמרים שכתבנו עד עכשיו. לאחרונה הוספנו מנוע חיפוש חדש לבלוג בכדי להקל עליכם למצוא את המאמר המתאים למה שאתם מחפשים. מי שרוצה להיכנס אליו, מוזמן ללחוץ על הקישור הבא: בלוג ה-NLP.

למה לפעמים מושלם זה קצת פחות ממושלם?

היי,

לא מזמן פנה אליי פוליטיקאי (ששמו שמור בבטחה אצלי) וסיפר לי שעל אף שכבר עבר סדנאות המיועדות לשפר את התקשורת הבין-אישית שלו הוא לא משתמש עדיין בשום דבר ממה שלמד בנושא. חשבתי על זה לשנייה, פוליטיקאי, איש של שליחות שמסוגל לעשות שינוי אמיתי בחברה הישראלית, לא מתחיל להשתמש בכלים שכבר שילם עליהם ולמד אותם, בכדי להעלות את יכולת השכנוע של דבריו… נשמע לי קצת מוזר.

כששאלתי אותו איך זה שהוא מצליח לא להשתמש בהם עדיין, שהרי הייתם מצפים שהוא, מכל האנשים, ירוץ להתנסות ולהשתפר בהם, הוא אמר שהוא עוד לא יודע איך לעשות את זה מושלם ועד אז הוא ימשיך ללמוד.

עד כמה שאני מאמין בלמידה על בסיס שבועי ואפילו יומי (אני אישית מקדיש מדי יום 3 שעות ללמידה(, אני מאמין כי למידה (ואני לא מדבר פה על למידה לא חווייתית שעליה כבר דיברתי בפוסט אחר) מבלי יישום, היא שוות ערך להחזקת צ'ק תקף של מיליון דולר בארנק מבלי לפדות אותו כשיש לך מינוס בבנק. אפשר לשבת מרוצים רגל על רגל, אבל עד שלא הפקדתם אותו, הוא לא באמת עובד עבורכם.

"אז מה אפשר לעשות בקשר לזה?" שאל אותי הפוליטיקאי "הרי יש לי המון ידע, אבל אני מפחד לעשות משהו שלא יצליח ואז יחשבו עליי שאני לא מקצוען".

יותר מושלם ממושלם

עכשיו מועלית שאלה אחרת, מה מבדיל חובבן ממקצוען? לדעתי, אם נניח לשנייה הצידה את העבודה שהמקצוען למד איך לעשות את מה שהוא עושה ממישהו שיודע איך לעשות (מסדנה, מלמידה ממקור ראשון או מכל דרך אחרת שתבחרו), נשים לב לעוד משהו שהופך את המקצוען למקצוען – הוא עושה דברים מתוך נחישות להגיע למטרה. בעוד שהחובבן רואה את מה שהוא עושה כתחביב, הוא עושה זאת בצורה חובבנית ולעתים רחוקות מגיע לתוצאות מרשימות באמת (ואולי גם מפני שלא למד זאת בצורה מסודרת).

עוד דבר שמבדיל מקצוען מחובבן, הוא שבעוד שחובבן ילמד וילמד וילמד מבלי לעשות דבר עד שהוא יהיה בטוח שהוא מסוגל לבצע אותו בצורה מושלמת (מה שיכול לקחת נצח), המקצוען ילמד, יבין איך צריך לבצע וייגש להתנסות איתו ב"שטח".

מה לעזאזל הוא חושב לעצמו שהוא רץ ישר להתנסות אחרי סיים ללמוד?

מסתבר שהמקצוען, כמשתמע מהגדרתו, יודע בדיוק מה הוא עושה. אחרי שהוא למד והתנסה במהלך הלמידה קצת, הוא מוכן ללכת ולבדוק איך מה שהוא למד עובד בשטח. הוא עושה, מתנסה ותוך כדי הוא צובר ניסיון – הוא לומד מתי הוא צריך להשתמש באותו כלי, מתי עדיף להשתמש בכלי אחר, הוא לומד איך בדיוק להשתמש בכלי ובאיזה מינון בכדי להגיע לתוצאה אליה כיוונת.

הסוד הגדול הוא שאי אפשר לעשות משהו בצורה מושלמת בפעם הראשונה. תוצאה מושלמת נוצרת משילוב בין למידה ממישהו שיודע ללמד לצבירת ניסיון בחוץ. אחרי הכול, כמו הרופאים, אתה לא הופך למומחה לפני שאתה מתמחה לתקופה מסוימת.

הפוליטיקאי גרד קצת בראשו והודה שהוא לא באמת חשב על זה כך עד עכשיו ואני מזמין גם אותך לגרד שם טיפה, בעיקר כי רצוי לא להגזים ולהבין שהגיע הזמן לקחת צעד קדימה ולהתחיל לרכוש את הניסיון שתמיד רציתם מבלי להזכיר אפילו את התוצאות שתמיד רציתם.

עד כאן לבינתיים
ליאור

המופע של חייכם

היי לכולם,

תארו לעצמכם סיטואציה:

השעה היא שמונה בערב, אתם מגיעים להצגה ופתאום שמים לב לשחקן אחד שפשוט לא עושה את העבודה שלו, הוא פשוט מחוסר אכפתיות, נראה עייף ומדקלם את השורות שלו בחוסר חשק. איך ההצגה תראה? איך זה ישפיע על תפקוד השחקנים האחרים? איך זה גורם לשחקן עצמו להראות?

בעולם התיאטרון מקרים כאלה פשוט לא יקרו – לא מכיוון שאין שחקנים שכבר שיחקו את אותו התפקיד ודקלמו את אותם הטקסטים יותר מפעם אחת באותו יום, שבוע או חודש. זה גם לא מפני שלשחקנים אין בעיות בבית, בעיות זוגיות, מנהל בנק שמעוניין כי יחזירו את האוברדראפט המצטבר שלהם ושאר ירקות. שחקנים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך וחייהם עשויים להיות טובים יותר וטובים פחות. ובכל זאת, למרות שבחייהם האישיים עשויים לקרות מגוון שלם של דברים כמו שלי ולך קורים לעיתים, הם עולים על הבמה ונותנים את ההופעה הטובה ביותר שהם יכולים לתת.

העבודה, החיים וכל מה שביניהם

כל אדם שמעורב בהצגה, בין אם הוא השחקן, התפאורן או הבמאי יודע שהוא חלק מהמערכה וביצוע התפקיד שלו הוא קריטי בכדי שההצגה תצליח והקהל ייצא מהאולם מרוצה. בדרך כלל, כשמדברים על התמכרות לעבודה, נהוג לשמוע על אנשים שלוקחים את העבודה שלהם איתם הביתה במקום להתנתק ממנה כשהם בבית עם משפחתם. לעיתים רחוקות אנשים נוהגים לדבר על התופעה ההפוכה – אנשים שלוקחים איתם את חייהם הפרטיים לעבודה ונותנים להם להשפיע על תפקודם בעבודה.

כמובן שאי אפשר לצפות מאדם שינתק את עצמו לחלוטין מחייו ולא יחשוב על בעיות היום יום שלו, הרי אנחנו בני אדם ולא רובוטים, אבל כשאנו מגיעים למצב שחיי היום יום משפיעים על מצב הרוח שלנו או על היכולת שלנו לתפקד, מה נוכל לעשות?

תפישת העולם של המקצוען

בכדי ליצור חלוקה נכונה עלינו להטמיע מספר אמונות:

בשלב הראשון נבין עובדה חשובה מאוד – כל עוד אנחנו עובדים מול לקוח אחד או יותר, בצוות או לבד

אנחנו "משחקים את חלקנו בהצגה" ולכן עלינו להיות לחלוטין בתוך האינטראקציה – רואים כל תנועה וקשובים לכל מילה של האדם שמולנו. כשאנחנו מכניסים את חיינו האישיים לתוך המקום בו עלינו לתת מעצמנו 200 אחוז ללקוח ולעזור לו כי אנחנו שם בשבילו. זה לא אמור לשנות לו וכהוא זה אם משהו קרה לילד בבית הספר או אם רבנו עם בן הזוג. הוא שם בכדי לקבל שירות מאיתנו ולנו משלמים בכדי לעשות זאת.

בשלב השני עלינו לא רק לזכור, אלא לדעת בצורה מלאה כי לא רק שעלינו לספק את אותו השירות ללקוח, עלינו לעשות זאת כאילו זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים זאת באותו יום ואנחנו בשיאנו ונעשה ככל שביכולתנו להתאים בין צרכיו לדרישות המקום בו אנחנו עובדים.

עכשיו דמיינו לעצמכם אתכם, השחקנים הראשיים בתפקיד חייכם, מגיעים למקום עבודתכם מוכנים ומזומנים ליום חדש, הופעה חדשה, קהל חדש ודעו כי הסיפור הגדול ביותר באותו הרגע הוא להיות שם לחלוטין ולהתמסר לתפקיד לחלוטין מבלי לסטות ממנו ולו לשנייה אחת. קחו איתכם את הידיעה כי כל מה שלא רלוונטי לעבודה יכול להידחות הצידה עד לשעה שבה תצאו מהעבודה, ולא רק מפני שזו העבודה שלכם, אלא גם כי אתם יודעים שאתם חלק ממשהו יותר גדול ואתם רכיב קריטי בתוך המערכת הזו – בלעדיכם, ההצגה לא תראה אותו הדבר.

עד כאן לבינתיים

ליאור