שנה טובה

היי לכולם,

היום בלילה אנחנו עומדים לסיים את שנת 2009, יום שמסכם לא רק את השנה האחרונה, שלקחה אותנו למקומות חדשים שעוד לא היינו בהם עסקית וכלכלית, אלא גם את העשור האחרון, שהיה רווי בתהפוכות, קרבות ומלחמות ומצד שני בהנאות, הפתעות והתפתחויות בלתי צפויות לטובה.

זה היה העשור שבו גיליתי את ה-NLP ואת האהבה שלי לפיתוח הפוטנציאל האנושי שטמון בכל אחד מאיתנו ורק מחכה להשתחרר, עשור שבו גיליתי עד כמה היכולת האנושית לשרוד בכל תנאי, להתאושש גם מנפילות גדולות וכואבות וליהנות מהדברים הקטנים כמו גם מהדברים הגדולים היא עוצמתית ועוקפת את כל ספרי הפסיכולוגיה והפילוסופיה.

אנחנו הרבה יותר גדולים מאיתנו.

אם תעצרו שנייה, תחזרו שוב על המשפט הקודם ותיקחו עוד שנייה רק בכדי להבין אותו יותר לעומקו תוכלו לגלות שלמעשה זוהי לולאה, ולא סתם לולאה אלא אחת שמיועדת בכדי שתפסיקו לבחון את עצמכם פנימה ותתחילו לבחון את עצמכם מבפנים החוצה.

החקר העצמי, האינסופי, למציאת המשמעות והחפירה הבלתי נדלית פנימה בכדי למצוא את המהות החבויה בעיני רבים היא אמנם משהו שכבודו במקומו מונח. השאלה היא מה הלאה?

אנחנו הרבה יותר גדולים מאיתנו.

ברגע שאנחנו חופרים פנימה לגילוי עצמי, אנחנו ממקדים את תשומת הלב שלנו בגבולות שלנו ורק מגדירים אותם בצורה יותר טובה בכדי שנוכל להאמין בהם. אם זה מה שעשיתם, עצרו עכשיו והתחילו לבחון עד כמה גדולים אתם עוד יכולים להיות, עד כמה אתם צומחים יותר ויותר ככל שעוברות השנים ודעו כי לא משנה עד כמה גדלתם, הטוב ביותר עוד לפניכם אם תבחרו לבדוק את גבולות ההנאה שלכם.

בעשור האחרון רבים התעוררו מתוך השגרה שלהם, בעיקר כי זאת אבדה בין השורות והשנים. הקביעות הסתיימה ברוב מקומות העבודה והתחרות על התפקידים השונים גדלה. שוק חדש של עובדים מהבית ושל פרי-לאנסרים צמח מתוך האינטרנט בזמן שזה התפתח להיות כלי תקשורת ושיווק עצום. אנשים מצאו תעסוקה והמציאו תפקידים שלא היו קיימים קודם.

אנחנו הרבה יותר גדולים מאיתנו.

מי ייתן והשנה הקרובה והעשור שמצורף אליו, יהיו שנות הצלחה ואושר הרוויות בהצלחות ופידבקים (שכן אין כשלון רק פידבק) שיעזרו לנו להתאים את עצמנו ולהצליח. בואו נאחל לעצמנו שנת ערנות, שנת למידה ושנת הנאה וצחוק, שכן אם מה שאנחנו עושים הוא רציני מכדי שנוכל לצחוק עליו, הוא לא שווה שנעשה אותו.

מי ייתן שהעשור, המשימה שלנו שהיא ההצלחה שלך תהפוך להיות המשימה שלך – תנו להצלחת האחרים להיות המשימה שלכם וגלו לבד עד כמה זה יגרום לכם להצליח.

שנה אזרחית מעולה לכולכם

ליאור

נ.ב. היום נפתחת תקופת ההרשמה המוקדמת המקנה לכם הנחה משמעותית לקורס ההכשרה לעיסוק ב-NLP (קורס הפראקטישנר) שנפתח ב-2 לפברואר. אם גם אתם רוצים ליהנות מהנחה של 600 שקלים בתשלום בצ'קים או אשראי או מהנחה של 1,000 שקלים בתשלום במזומן, הירשמו עכשיו על ידי יצירת קשר דרך מייל חוזר, עמוד יצירת קשר ואפילו טלפונית למספר הטלפון הסלולארי שלי (054-5242228).

שנה טובה מ-עכשיו

היי לכולם,

בדיוק עכשיו, כשאנו על סף שנה חדשה וכולם שולחים ברכות במייל, בהודעות SMS והמשקיעים שבכם אפילו מתקשרים לומר את הברכה בצורה אישית, הייתי מעוניין כי תעצרו לשנייה ותחשבו על משהו שעוד לא חשבתם עד עכשיו – על הברכה שעוד לא שלחתם לעצמכם. אני לא מתכוון, אלא אם באמת תרצו, לשלוח לעצמכם הודעת ברכה לשנה החדשה אלא למשהו קצת שונה, כמו שתקראו בהמשך.

אחת מהנחות היסוד של ה-NLP מניחה כי אנשים והתנהגות הן לא אותו הדבר מכיוון שאנחנו יותר מאשר ההתנהגות שלנו, ולמרות שהמשפט הנ"ל נראה כמובן מאליו, לעתים קרובות מאוד נמצא מקומות שבהם אנחנו מגדירים את עצמנו לפי היכולת שלנו או לפי תכונה מסוימת שאנחנו הופכים למעין זהות משלנו – אדם שמרגיש אשם בנוגע למשהו הופך מהר מאוד ל"אכול אשמה", אישה ששוקלת מעל המשקל הרצוי עבורה הופכת ל"אני שמנה" וכל שאר התכונות האחרות נשפטות דרך אותה תכונה ראשית שהופכת לזהות.

הזהות הזאת, שאנשים רבים בונים לעצמם, נוצרת בדרך כלל מתוך התנסות חד פעמית (בין אם זוהי התנסות ראשונית שקיבעה מחשבה מסוימת על עצמנו ובין אם זה משהו שנאמר על ידי דמות סמכותית ואימצנו אותה) וחיזוקה דרך הוכחה מתמדת, כמעין אמונה שמגשימה את עצמה. ברגע שהזהות הנ"ל מקבלת תוקף על ידי ההוכחות אותן אנו מוצאים בכדי להוכיח לעצמנו כי האמונה החדשה הינה נכונה, אנו מתחילים לתת לה תכונות ולחוש כאילו היא מנהלת את חיינו. הבחור אכול האשמה מתחיל להתנהג בצורה דיכאונית כי האשמה מביאה אותו לכך, והבחורה השמנה מתחילה למצוא מקלט באוכל ולהיכנס למשטרי דיאטה שונים ומשונים.

מילה היא מילה

אדם חכם אמר פעם כי אנו תמיד נגיע למקום שבו אנחנו מתמקדים, לטובה ולרעה. כאשר אנו מתמקדים בחוסר ההצלחה שלנו בעבר, אנו מונעים מעצמנו ללמוד להצליח באותו הדבר בעתיד. אותו אחד שנכשל פעם בחשבון והסבירו לו כי הוא הומאני ולכן מקצועות ריאליים זה לא עבורו, יקבל את הגזירה שנגזרה עליו בילדותו ויכוון את עצמו מראש הרחק מכל אותם תחומים המוגדרים כ"ריאליים".

צורת חשיבה זו שנוצרה אצלנו עם השנים, נוטה להכשיל אותנו ואינה טבעית עבורנו. עם זאת, למדנו לקבל אותה כנכונה, מכיוון ש"ככה נהוג" ו"זה מה שיהיה". כשאני קובע כי צורת חשיבה זו אינה טבעית עבורנו, אני מבסס זאת על העובדה שכתינוקות, עוד לפני שלמדנו על למידה, ידענו ללמוד בצורה המדהימה ביותר – ניסינו לעמוד ובהתחלה זה לא עבד ולכן עשינו זאת בנחישות שוב פעם ושוב פעם עד שהצלחנו. עכשיו תארו לעצמכם תינוק שמחליט כי לאחר שלא הצליח לעמוד בפעם הראשונה הוא מוותר על עמידה או לאחר שלא הצליח ללכת הוא מוותר על הליכה.

חלק נכבד מהסיבות לכך שאיבדנו את הנחישות שהייתה לנו כתינוקות לעשות שוב ושוב עד שנצליח נובע דווקא מצורת שימוש לא נכונה בשפה שלנו. המציאות שלנו, כמו שאנחנו תופסים אותה, נוצרת מהדרך שבה אנחנו מסבירים לעצמנו את המציאות, או רואים אותה בעיני רוחנו שלמדנו. תבניות שפה בהן אנו משתמשים כדי לדבר עם עצמנו ועם אחרים, משקפות מצד אחד את אותה תפיסת מציאות (ה"מפה" שלנו) ומצד שני גם מגדירות שוב את המציאות שלנו עבורנו. במקרה הזה, אנחנו מגדירים לעצמנו כיום, את היכולת שלנו בעתיד לפי ההצלחה או חוסר ההצלחה שלנו בעבר. הבשורה הטובה היא, שמכיוון שעכשיו נהיינו מודעים לעניין, נוכל לבחור להתנהג אחרת.

סוף מעשה במחשבה תחילה

מכיוון שאנחנו כבר בערב החג ואין לנו עוד הרבה זמן לקרוא מיילים ארוכים מדי, מעניינים ככל שיהיו, אני מעוניין לתת לכם טיפ שיעזור לכם להפטר מהגדרות מיותרות שלכם את עצמכם, שמרחיקות אתכם מהתוצאות אליהן אתם מכוונים.

בהנחה שעצם כך שהיינו בזמן מסוים בני 6 ולא ידענו לנהוג לא מנעה מאיתנו בעתיד ללמוד לנהוג, מכיוון שידענו שיבוא היום ונוכל ללמוד זאת, כדאי שנניח שאם לא למדנו לעשות משהו, זה לא אומר שלא נוכל ללמוד זאת בעתיד.

כדי ליצור שינוי שיהפוך את השנה החדשה לשנת צמיחה אמיתית נוכל לבצע שינוי קטן בדרך בה אנו מדברים עם עצמנו – כל פעם שבה אנו תופסים את עצמנו מגדירים אותנו בדרך שמגבילה אותנו מלהגיע למקומות שאליהם אנו רוצים להגיע, נשנה את הזמן של המשפט לעבר ונוסיף אוטומטית את צמד המילים "עד עכשיו" בתחילת או בסוף אותו משפט ("עד עכשיו הייתי שמנה", "עד עכשיו הייתי אכול אשמה") ובכך תשאירו לעצמכם מקום לגדול מעבר לאותה חוסר הצלחה. מסקרן אותי לשמוע, עד לאן תצליחו להגיע בשנה החדשה שמתחילה לה בסוף השבוע מעבר למקום, אליו הגעתם עד עכשיו.

שנת הצלחה מדהימה לכולכם

ליאור

נ.ב. ההרשמה לקורס ההכשרה לעיסוק ב-NLP הקרוב שמתחיל ב-13 לאוקטובר נפתחה. עד שבוע מתחילת הסדנה תינתן הנחת הרשמה מוקדמת בת 600 שקלים למשלמים בצ'קים ואשראי או לחליפין הנחה בת 1,000 שקלים למשלמים בתשלום אחד במזומן. צרו עמי קשר עוד היום (במייל חוזר או ישירות לסלולארי שלי 054-5242228) ושריינו את מקומכם בסדנה.

שינוי חדש לשנה החדשה?

היי לכולם,

היה היה פעם איש מאוד נחמד שאהב לחיות את חייו. אחרי הכול, מה היה חסר לו? הוא היה נשוי לאישה שאהב, היו לו 2 ילדים מקסימים, מקום עבודה שבו השקיע את רוב מרצו וקודם בו לתפקיד שבו הצטיין, הוא גר בדירה מדהימה באזור שקט בליבה של עיר חיה להפליא והחנה את מכוניתו המרשימה בחנייה המקורה שלו. חייו היו מושלמים והוא היה מאושר.

לילה אחד התהפך אותו אדם במיטתו שעות ארוכות ולא הצליח להירדם. ככל שניסה להירדם יותר כך מצא את עצמו ערני יותר ומוטרד הרבה יותר. משהו הציק לו, אבל הוא לא הצליח לשים את האצבע על הדבר – הרי הוא חי חיים מושלמים. הוא התיישב והלך לחמם לעצמו כוס חלב, "אולי זה מה שיצליח להרדים אותי", חשב לעצמו האיש. ישב האדם במטבח עם כוס החלב החמה וגמע אותה עד תום, ועד כמה שידע שהוא עייף, לא הצליח לגרום לכך שיוכל ממש לממש אותה.

"אולי אני אנסה ללכת עד שאתעייף" חשב לעצמו האיש. התלבש במהירה, ירד לרחוב והחל לצעוד במעלה הרחוב. הוא צעד וצעד ואפילו צעד עוד קצת, עד שהגיע לאזור קצת פחות מוכר והשמש החלה לזרוח, אז מה הוא יכל לעשות? הוא פשוט הסתובב והחל לחזור הביתה. תוך כדי ההליכה הביתה הוא שם לב למשהו מדהים – הוא מוקף בכל כך הרבה צבעים שלא שם לב אליהם מרוב שהיה רגיל לראות את אותם דברים כל היום. הפרחים בגינתו של השכן, הדרך שבה האור נוגע במדרכה והצלילים… או הצלילים… הציפורים המצייצות בבוקר, הרוח הנושבת שהחלה ללטף את עורו. היה לו כל כך נעים – הוא שוב היה מאושר.

קצת לפני שהגיע לביתו, החל לעלות באוזניו צליל מוזר שלא הכיר, צליל שהטריד אותו מאוד שהתחזק משניה לשנייה. הוא לא ממש זיהה אותו בעוד שעיניו מתרגלות לקלוט את כל המראות החדשים ולפתע מאחוריו, בנהמת מנוע מחרישת אוזניים הופיע אדם מגודל ומזוקן על אופנוע ענק ועצר ליד האיש. האיש, פשוט עמד מהופנט למראהו של האופנוען המגודל על רקע הטבע, לא שם לב כי הוא עושה טעות. האופנוען ששם לב אליו פנה אליו בצורה תוקפנית ושאל "על מה אתה חושב שאתה מסתכל?". הסתכל עליו האיש ועשה את טעותו השנייה בעודו ממלמל "על כלום" והסיט את עיניו. "אני נראה לך כמו כלום?" התרה בו האופנוען בעצבים "אני אלמד אותך לקח שלעולם לא תשכח".

תפס האופנוען את האדם, קשר אותו, חסם את עיניו ואת פיו ושם אותו מאחוריו על האופנוע בעודו נוסע לכיוון לא ידוע. נסעו השניים זמן שנראה לאותו האדם כאילו ימים שלמים עברו עד שעצרו לבסוף במקום מסוים. הוריד האופנוען את האדם מהאופנוע והניח אותו על הקרקע. "שלא תעיז להסיר את כיסוי העיניים עד שתשמע אותי נעלם" אמר האופנוען בעודו מתיר את החבל שקשר את ידי האדם והאדם מרוב פחד, לא העיז לעשות אחרת.

לאחר שכבר לא שמע את צליל האופנוע העיז האדם בידיים רועדות להסיר את כיסוי העיניים וגילה כי הוא נמצא באמצע מדבר, ללא כל ישוב קרוב ונראה לעין. הרהר האדם דקה ארוכה בכדי לנסות לנחש באיזה כיוון נמצא ביתו ויצא לדרכו, אל תוך המדבר. הלך האיש שעה ארוכה ואולי אלו היו אפילו שעתיים עד שהבין כי הוא נמצא בצרה מסוג חדש – הוא באמצע מדבר ובקרוב מאוד השמש הקופחת על ראשו תגיע לשיאה, ולא יהיה לו מקום להתחבא בו ממנה. הוא המשיך ללכת שעה נוספת, עד שהרגיש כי הוא מתחיל להתייבש ובעיניים מיואשות הביט לכיוון השמיים וחשב לעצמו "מה הייתי עושה עבור טיפת צל, ולו הקטנה ביותר, אם יש שם אלוהים בשמיים, שיציל את חיי בעזרת מעט צל, אני לא רוצה למות מהשמש". כאשר הוריד את עיניו מהשמיים, שם לב כי לא רחוק ממנו נמצא שיח קוצים, היחיד שהיה בסביבתו בקילומטרים הקרובים. שיח הקוצים לא היה גדול ולא היה קטן, לא עשה המון צל ומצד שני עשה מספיק בכדי להציל אדם אחד בדיוק.

רץ האדם לשיח ונדחק מתחתיו בקושי עד שלבסוף כיסה את כל גופו כשלפתע שם לב כי לידו נחת עיט. הביט עליו העיט ושאל את האדם – "מדוע אתה נמצא מתחת לשיח?". "אני מפחד למות בשמש" השיב לו האדם. חייך העיט והקשה "למה אתה חושב שתמות בשמש?", ענה לו האדם "אין פה טיפת צל, וללא צל, בוודאי אמות". הסתכל עליו העיט במבט בוחן והציע "אתה רואה את חברי השועל? לך אחריו ולמד ממנו כיצד הוא מוצא את מקומות המסתור שלו מהשמש במדבר".

קם האדם ולפתע שם לב לשועל חום מופיע כאילו משום מקום. עקב האדם אחרי השועל ולמד ממנו כיצד למצוא נקיקים ומקומות נסתרים, עד שהבין לחלוטין את אומנות מציאת הצל במדבר. עמד האדם בסיפוק אך לפתע הרגיש שוב את השמש קופחת על ראשו. "אוי ואבוי, אני הולך למות" הוא חשב לעצמו "חייב לחזור לשיח" ובריצת אמוק מצא את מקומו שוב מתחת לשיח.

העיט, שעדיין היה שם הסתכל עליו במבט מבולבל "מה קרה?", ענה לו האדם "אני מפחד למות בשמש". הקשה עליו העיט שוב "למה אתה חושב שתמות בשמש?", ענה לו האדם "אין לי טיפת מים ואוכל, וללא אוכל, בוודאי אמות". הסתכל עליו העיט שוב ואז הציע "אז למה שלא תעקוב אחרי חברי הנחש ותלמד ממנו איך הוא מוצא את המזון והמים שממנו הוא חי במדבר?".

קם האדם ולפתע שם לב לנחש המופיע כמעט משום מקום. עקב האדם אחריו ולמד מהנחש כיצד למצוא חיות קטנות, אילו צמחים ראויים למאכל ואילו לא, ואיפה נאגר טל הלילה וחש סיפוק שוב. הוא נעמד ואבוי, שוב חש בשמש הקופחת על ראשו. "אוי ואבוי, אני הולך למות" הוא חשב לעצמו "חייב לחזור לשיח" ובריצת אמוק מצא את מקומו שוב מתחת לשיח.

הסתכל עליו העיט במבט מוטרד "ומה עכשיו?", ענה לו האדם "אני מפחד למות בשמש". הקשה עליו העיט פעם נוספת "למה אתה חושב שתמות בשמש?" והאדם השיב לו "אין לי טיפת מלח והרי ידוע שללא מלח, אדם לא יכול לשרוד". הסתכל עליו העיט בסבלנות ואמר לו "אתה רואה את חברי הצבי? לך אחריו ולמד ממנו איך למצוא מלח במדבר".

קם האדם ולפתע שם לב לצבי המופיע מתוך המדבר. עקב האדם אחרי הצבי ולמד אילו צמחים אוספים מלח ועל אילו אבנים הצטבר מלח וניתן ללקק אותו וכשסיים לרכוש גם את מיומנות זו הוא קם, מחויך, עד שהרגיש שוב את השמש הקופחת על ראשו. "אוי ואבוי, אני הולך למות" הוא חשב לעצמו "חייב לחזור לשיח.

רץ האדם לשיח וכשהתקרב, ראה את העיט קורע בטפריו את השיח ושובר אותו לחתיכות קטנות. הסתכל האדם בייאוש לכיוון העיט וצעק "מה אתה עושה? אני באמצע מדבר, הולך למות בשמש". בקול שלו שאל אותו העיט "למה אתה חושב שתמות בשמש?", ענה לו האדם בקול רפה "אני חשוף לשמש, בלי מים, בלי אוכל ובלי מלח, בוודאי אמות". הסתכל עליו העיט במבט חכם, שאל "באמת?" ובעוד האדם מנסה להבין למה הוא התכוון, נעלם הנשר.

פתאום, שם לב האיש כי אינו עומד בדיוק מתחת לשמש הקופחת באמצע שום מקום, אלא עומד בתוך טבע מדהים, עם שקיעת השמש שם לב לפרחים קטנים (אחרי הכול – מדבר), לחיות הקטנות אשר מנהלות את חייהן בשקיקה, את האוויר משתנה וכי זהו אינו המדבר אלא משהו שמרגיש לו יותר כמו הבית. לפתע, נשמע צלצול עדין, שונה משל ציפור ועם זאת מוכר מאוד, שחדר בהדרגה לתוך תודעתו וגרם לו לחייך חיוך מלא בזמן שפקח את עיניו.

הסתכל לשמאלו האיש וראה במיטתו את אשתו שכל כך אהב, נשק לה על מצחה ומיהר לחדרם של הילדים. בשקט בשקט פתח את דלת חדרם והתמלא אושר עמוק.

הזכויות שמורות לדיוויד גורדון, אחד מאבות ה-NLP הראשונים, אשר פיתח מודלים מדהימים ליצירת מטאפורות, והתובנות שמורות לכם ידידיי.

שנה אזרחית מעולה לכולכם,

ליאור

שנה שונה לחלוטין

היי לכולם,

לא מזמן, ישבתי במסעדת בשרים נהדרת במרכז הארץ בה אני נוהג לשבת פעם בכמה זמן (כשאני באמת רוצה לפנק את עצמי) ולאחר שביקשתי את המנה שאני לוקח שם בדרך כלל, חזרה אליי המלצרית מהמטבח ובפיה בשורה מרעישה – הם כבר לא מגישים אותה. כששאלתי אותה למה הוציאו אותה מהתפריט, היא ענתה בחיוך מתנצל "החליטו משום מה להפסיק להגיש את זה, אין לי ממש שליטה על זה, אחרי הכול, זה לא העסק שלי…"

אז זהו. שזה דווקא כן העסק שלה. היא פשוט לא ידעה את זה.

אם תכנסו לעולם המטאפורות ותשתעשעו קצת עם הרעיון – כל אדם הוא למעשה יחידה עסקית בעלת הוצאות והכנסות שצריכה לדעת לנהל את עצמה, כמו כל עסק. וכמו כל עסק אחר, אנחנו צריכים לדעת איך לתפקד כעסק. לכבוד השנה החדשה שהתחילה לה לפני מספר ימים החלטתי לרכז עבורכם מספר עצות שיעזרו לכם לקדם את עצמכם, כעסק וכאדם, בשנה הקרובה:

1. דאגו לתדמית העסק – תחשבו לשנייה על העסק שלכם, אם היה לכם אחד. האם הייתם רוצים שהוא יהיה עסק מוזנח ומלוכלך? האם הייתם מרשים לעצמכם אנשי מכירות או שירות לקוחות שלבושים ברישול או ששיערם לא מסורק? איך הלקוחות היו מקבלים אנשים שכאלה?
בין אם הגעתם לאותה מסקנה מתבקשת וגם אם הגעתם אליה רק עכשיו, עשו משהו שונה – התלבשו בצורה מכובדת, מכיוון שאנשים יכבדו עסק שמכבד את עצמו; טפחו את השיער שמחובר לראשכם, בין אם זה גילוח, תסרוקת או כל דבר אחר שרק תחשבו עליו.

2. דעו באיזה תחום אתם נמצאים - עכשיו, כשהעסק שלכם נראה טוב, בוא נבין בכלל מה הפואנטה בו. מה אתם מוכרים? איזה שירות אתם נותנים? על איזה צורך אתם עונים עבור הלקוח? האם הלקוח בכלל יודע שיש לו צורך כזה? מה הערך המוסף שאתם מספקים ללקוח שלכם, שאינם יכולים להשיג בשום מקום אחר?
הרבה מאוד אנשים חושבים רק על פני השטח מבלי להבין מה הם מספקים באמת. חברה שמכינה רשתות דיג לא מוכרת באמת רשתות דיג. חברה שכזאת מוכרת למעשה את החורים שברשתות, מכיוון שגודל חור מסוים ילכוד דג בגודל מסוים בעוד גודל אחר יאפשר לו לברוח. באותה צורה, מלצר לא נותן רק שירות אלא מבנה את חווית האכילה והשתייה עבור הלקוח ושימו לב לכך – שירות גרוע של מלצר עשוי לגרום לכם לא לחזור למסעדה יותר לעולם.

3. בנו את המוצר המוביל שלכם והכירו את תכונותיו – בשלב זה, כשאתם יודעים כבר איך תעדיפו להראות, ומהו הצורך אותו אתם מספקים, בואו נדבר על המוצר המוביל שלכם – אתם. ואנחנו לא מדברים עליכם בכלליות אלא על אותה תכונה שאתם משווקים כרגע – מה אתם יכולים לתרום ללקוח פוטנציאלי (מעסיק למשל)? מהם הכישורים שמייחדים אתכם? אילו תכונות אופי יש לכם שיוכלו להתווסף כבונוס למה שהלקוח מעוניין?

כשאתם באים לשווק את המוצר שלכם – אתם כעובדים פוטנציאליים, כמספקי שירות פוטנציאליים, כחברים פוטנציאליים לאדם מעניין ואפילו כבני זוג פוטנציאליים לבן המין השני, תזכרו שבגדול – מה שמשנה הוא המכלול. אוסף התכונות, צורת השיווק, ואפילו ה"עטיפה" הינם חלק מהמכירה ועם זאת, על אף שהתקשורת הבלתי מילולית שלנו תופסת אחוז נרחב מאוד מסך כל התקשורת שלנו, התקשורת הבין אישית שלנו מורכבת מהשילוב בין תקשורת מילולית לזו הבלתי מילולית.

4. עשו כל יום לפחות פעולה אחת שתקדם את העסק - עכשיו, כשכבר התחלנו לצבור תנופה ואנו יודעים מי מה ואיפה אנחנו נמצאים, הגיע שלב מרתק נוסף –  פיתוח העסק. המוצר שלנו מעולה, אבל אף אחד לא ממש מכיר אותו – מה אתם עושים בכדי לחדור למודעות של הלקוחות הפוטנציאליים שלכם? איך אנשים יידעו לפנות דווקא אליכם כשאותו צורך שאתם ממלאים יעלה? מי יכול להמליץ עליכם ובאיזו צורה?
בכדי שאנשים יכירו אתכם אתם צריכים לזכור את המשוואה המפורסמת "בלתי נראה = לא קיים". אם אנשים לא יודעים שאתם שם, הם לא יכולים לפנות אליכם ואפילו מעבר לכך, אם הם לא מכירים אתכם, שממלאים את אותו הצורך שלהם בצורה כל כך טובה, הם יסתפקו במישהו אחר, פחות איכותי ולו רק כי הוא כבר שם. הכירו אנשים חדשים על בסיס יומי והיו כרטיס הביקור הכי טוב שלכם – גרמו להם להתלהב מה"מוצר", לרצות לשמוע עוד ולרצות את המוצר לעצמם. וכך על בסיס יומיומי, אתם מרחיבים את מעגל האנשים שמכירים את המוצר שלכם ומוכנים לקנות ולשווק אותו מפה לאוזן כי טוב להם איתו.

5. השקיעו בפיתוח העסק והמוצר שלכם – אתם כבר עסק לא רע עד עכשיו ובתור עסק קטן שמעוניין להפוך לעסק רווחי הרבה יותר תצטרכו להתמקצע ולהתעדכן בשינויים האחרונים שבתחומכם. איפה תוכלו למצוא מידע על התחום שלכם? באיזה מקום תוכלו ללמוד כיצד אנשים שכבר הצליחו בתחום עשו את זה? איך תוכלו לשפר את הכישורים הבינאישיים שלכם?

תחשבו כמו מחלקת מחקר ופיתוח – בכדי לפתח את עצמכם, אתם צריכים ללמוד, להתמקצע ולהשתפר. אני אישית משקיע ביום בין שעתיים לארבע שעות של למידה, ואין לי זמן פנוי לעשות זאת, בעיקר כי אני לא רואה את הלמידה כפעילות פנאי. למידה זה חלק מהעסק, קראו ספרים, תעברו סדנאות שמלמדות כלים יישומיים (NLP כשבאמת בא לכם) ובכל דרך אחרת שרק תבחרו ללמוד (ויש מאיפה אם רק תבחרו לחפש טוב). פיתוח העסק שלכם בצורה הזאת תאפשר לכם לעשות את מה שכל מומחי השיווק ממליצים – שנו משהו במוצר או בעסק שלכם כל חצי שנה. בין אם זה שדרוג המוצר או מוצר חדש, תכונות חדשות של העסק, בונוס חדש או כל דבר אחר, שינוי כל חצי שנה יגרום לכם להישאר בתודעתם של אחרים למשך הרבה יותר זמן.

6. בנו נכון את חלוקת הכסף בין המחלקות השונות – כשלעסק יש כבר צורה והוא בשלבי פיתוח אתם צריכים להחליט כיצד להשקיע את כל הכסף שנכנס אליו. אילו הוצאות הן חובה עבורכם ואילו לא? כמה כסף אתם מקציבים לארוחות מחוץ לבית? כמה לנסיעות? כמה להתפתחות העסקית שלכם? וכמה אתם משקיעים בעצמכם בשעות הפנאי בפעילות שאינה עסקית?

לעתים קרובות אנשים מוצאים את עצמם נסחפים כלכלית עד סוף החודש – כסף נכנס וכסף יוצא ובסוף החודש המצב בבנק הוא מה שנהיה ממנו. דעו כמה כסף צפוי להיכנס לחשבון הבנק שלכם, צמצמו בהוצאות לא הכרחיות ומקדו את הוצאת הכספים שלכם  בדברים שעשויים לעזור לעסק שלכם להתקדם. אחד מאותם דברים, אגב, הוא להשקיע בעצמכם. אני עומד להגיד עכשיו משהו שיפתיע את רובכם אבל אני בטוח שכשתמשיכו קצת הלאה תסכימו איתי – תנו לעצמכם משכורת. אם אתם כבר מקבלים משכורת, למה שתתנו לעצמכם משכורת מתוכה? בדיוק בגלל שגם לכם יש צרכים ואתם רוצים לצאת, לבלות, להנות ולעשות דברים שמסיחים את דעתכם קצת מהעסק. רק כשאנחנו יוצאים קצת מהמסגרת הרגילה שלנו, אנחנו מבינים דברים חדשים על המסגרת כמו למשל את העובדה הבאה – גם כשיש לך עסק, מותר לך להנות.

7. והכי חשוב, תנו את המוצר והשירות הטובים ביותר ללקוחות שלכם – היו כנים, אל תספרו ללקוחות שלכם סיפורים מצוצים מהאצבע או משמעויות כפולות שעשויות לרמוז שאתם משהו שאתם לא. אם אתם שוכרים חדר נגיד באוניברסיטה מסוימת בכדי להעביר את הסדנה שלכם, זה לא אומר שאתם "בחסות  אקדמית של אוניברסיטאות בארץ".

זכרו שאתם יכולים "לעבוד" על לקוח אחד או מספר מועט של לקוחות, אבל חוסר שביעות הרצון שלהם יהפוך לשמועה שלילית שתעבור מפה לאוזן במהירות רבה יותר מהניסיון שלכם לתקן אותה. ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם "שקר ינוע על פני מחצית כדור הארץ לפני שהאמת תקבל אפילו סיכוי להרים את מכנסיה" ולינקולן אמר פעם "אתה יכול לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אתה לא יכול לעבוד על כל האנשים כל הזמן".

שתהיה לכולכם שנה מעולה ורווחית, שנת הצלחה בכל מישור שבו תחפצו ובעיקר, השנה שבה תמצאו בדיוק את מה שאתם מחפשים, בין אם הוא נראה קרוב ובין אם הוא בדיוק מול עיניכם

ליאור

סוף זה תמיד…