יציאת מצרים אישית: איך להמשיך להיות אדם נחמד מבלי שאחרים ינצלו אותך?

היי,

בשבוע שעבר דיברתי על 5 טעויות שרוב האנשים עושים כשהם מנסים להשתמש בדמיון כדי להגיע למטרות שלהם. היום רציתי לדבר על משהו שמפריע לרוב האנשים, גם אם הם לא רוצים להודות בכך. הם נחמדים מדי. ואני אסביר למה אני מתכוון:

האקסית ששברה את גב הגמל

ביום חמישי האחרון בין כל איחולי ה"חג שמח", התקשר אליי חבר כדי להתייעץ איתי. יוסי (שם בדוי) הוא אדם מקסים וחבר מהסוג שלא כל כך קל למצוא. הוא מסוג האנשים שתמיד יהיו שם בשבילך, גם בזמנים הקשים. לעתים קרובות זה יתרון, ולעתים זה גם חיסרון מאוד גדול.

לפני חצי שנה, הוא נפרד מחברתו. "עד כאן, לא מצאתי שום בעיה" אמרתי לו. מאז, כך מסתבר, הם לא נפגשים או מדברים, אלא אם היא צריכה את עזרתו. פעם אחת היא נתקעה ללא כסף לנסיעות באמצע הלילה וביקשה שיאסוף אותה.

בפעם אחרת, היא לא הספיקה לאסוף את הבגדים שלה מתיקון וביקשה שיהיה נחמד ויאסוף אותם. ואז הכלב שלה היה חייב להגיעה לוטרינר. ואז רק שיעשה לה טובה ויקנה עבורה משהו (די יקר) כי היא נתקעה החודש בלי מסגרת אשראי.

בכל פעם, הוא ענה בחיוך "בכיף, למה יש חברים?". בכל פעם, זה ייסר אותו מאוד. המאמץ להיות אדם נחמד עלה לו בבריאות, בזמן ובכסף. ומילא אם זה היה עבור מישהו שידע להעריך את זה. היא פשוט ניצלה את טוב הלב שלו, כדי שיעשה עבורה סידורים. הנחמדות שלו, היתה הכלא שלו.

מה גורם לאנשים לשתף פעולה עם נצלנים?

להרבה מאוד אנשים (ויוסי אחד מהם) חשוב מה שאנשים אחרים חושבים עליהם. למעשה, כך גילה הסוציולוג צ'ארלס קולי, אנחנו עבדים של הדימוי העצמי שלנו. כדי להסביר זאת, פיתח קולי את תיאוריית ה"אני במראה".

על פי תיאוריה זו, אנחנו לא מה שאנחנו חושבים עלינו. אנחנו גם לא מה שאחרים חושבים עלינו. אנחנו מה שאנחנו חושבים שאחרים חושבים עלינו. במילים אחרות, אנחנו כל הזמן מנסים להבין מה אחרים חושבים עלינו ובהתאם לכך מפרשים את ההתנהגות שלנו.

מכיוון שחשוב לנו כל כך שאחרים יחשבו שאנחנו נחמדים, אנחנו נשתדל לעשות דברים שיגרמו לתגובה חיובית מהאדם השני. גם אם זה יבוא על חשבוננו. למה? כי במקביל ל"אני במראה" פועל במקרים שכאלה עקרון העקביות ההכרתית.

עיקרון זה אומר משהו מאוד פשוט. אם אדם מבצע פעולה אחת, הוא יבצע עוד אחת באותו הכיוון. או בדוגמא שלנו, רוב הסיכויים שיוסי, שהוכיח את מוכנותו לעזור בעבר, יסכים לעזור שוב בעתיד אם יתבקש. אפילו אם זה לא יהיה לו נוח.

השילוב בין שתי התיאוריות יצר מעין "חוזה" לא כתוב בין יוסי לבין האקסית. היא פונה אל טוב הלב שלו (לעזרה או בתור טובה) והוא עושה כרצונה. מכיוון שיוסי רוצה להמשיך להאמין שהוא אדם טוב, הוא תקוע בתוך החוזה הזה.

איך להיות נחמדים מבלי לתת לאחרים לנצל אותנו?

חג הפסח הוא תמיד הזדמנות חגיגית לצאת לחופש. לפני שנוכל לצאת לחופש מהאנשים שמנצלים אותנו, עלינו להחליט מהי התוצאה הרצויה לנו. הרי להיות "אדם טוב" או "אדם נחמד" זה כן משהו שאנחנו רוצים להמשיך להיות. מצד שני, זה גם גורם לנו לציית לאחרים.

לכן, כדי להגדיר איזה אנשים נרצה להיות נצטרך לענות בכנות על שלוש שאלות:

1. כלפי מי? – אם נרצה להמשיך להיות אנשים טובים, חשוב שנחליט כלפי מי אנחנו רוצים להיות אנשים טובים. האם נרצה להיות נחמדים כלפי כולם? האם גם אנחנו חלק מכולם? האם כשאנחנו נחמדים לאחרים על חשבוננו, זה נחמד לנו? למי כן חשוב שנהיה נחמדים?

2. מה זה אומר? – כדי להיות נחמדים, עלינו להגדיר מה זה אומר להיות נחמדים. רק כאשר נשב ונגדיר מה זה אומר ומה זה לא אומר, נוכל להגדיר טוב יותר את השאיפה שלנו. בצורה זו, נוכל גם ללמוד להגיד לאחרים לא.

3. עד איזה מחיר? –  להיות נחמדים זה טוב ויפה. השאלה שחייבת לעלות תמיד היא – מהו הגבול שאני לא אסכים לחצות? מהו הדבר שלא אסכים לעשות רק בשביל הרושם הנחמד? מה יקרה אם הגבול הזה יחצה?

לחצות את ים הסוף הפרטי שלנו

לאחר המענה על שלוש השאלות, מגיע השלב הבא. בשלב הזה, עלינו להחליט כי עלינו להיות נחמדים בגבולות שקבענו עבורנו. אחרת, רק הגדרנו את הבעיה. ולכולם ברור שהגדרת הבעיה היא אפילו לא חצי מהפיתרון. בעיקר כי לא נעשה שום צעד פיזי כדי לאכוף את ההחלטה.

מסיבה זו, עלינו להוכיח לעצמנו שאנחנו יכולים להיות נחמדים עם גבולות אישיים.

מצטער, אין לי קיצור דרך עבור זה. מצד שני, זהו תחילת השיפור בחיינו החדשים. רק כשנחליט להתפש בצורה אחרת אצל אחרים ונעשה צעד ראשון בכיוון נוכיח לעצמנו שאנחנו יכולים להיות נחמדים או טובים בתוך הגבולות שקבענו לעצמנו.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה התובנות שלך מהמאמר?

המשך חג פסח שמח,
ליאור

מהן 5 הטעויות בשימוש בדמיון, שמונעות מרוב האנשים להגיע למטרות שלהם?

היי,

בשבוע שעבר דיברתי על המידע שהעיניים שלנו מסגירות. היום, רציתי לדבר על נושא אחר לחלוטין. די הרבה אנשים כבר קראו את הספר "הסוד" (או לפחות ראו את הסרט). הסרט מציג רעיון נחמד שבו היקום יגשים לנו מטרות אם רק נדמיין אותן. מצד שני, כמעט כל מי שניסה, גילה שרוב המטרות שמוצבות בצורה הזאת לא באמת מתגשמות.

למה דימיון זה פשוט לא מספיק?

ההגיון שעומד מאחורי שימוש בדימיון כדי להגיע למטרות הוא מאוד פשוט. תת המודע אינו יודע להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן, ככל שנדמיין משהו בצורה יותר מוחשית, יקבל זאת תת המודע כהוראה שעליו לבצע.

עם זאת, המציאות היא קצת יותר מורכבת. אם נרצה להשתמש בתת המודע שלנו כדי להגיע לתוצאות, חשוב שנדע לעשות זאת נכון. לכן, חשוב להכיר את 5 הטעויות שכולם עושים כשהם משתמשים בדמיון כדי להגיע למטרות שלהם ולהמנע מהן:

1. להמנע ממטרות יבשות כמו מצ"ה – מטרות יבשות כמו מצ"ה לא מניעות אותנו לפעול. וכשאני אומר מצ"ה, אני מתכוון למשעממות, צפויות והחלטיות. כמו "לסיים לקפל כביסה עד השעה 10" למשל. במצב כזה, אנחנו נלחמים בעצמנו רק כדי להתחיל לחשוב עליהן.

מטרות טובות צריכות לאתגר אותנו. אם אנחנו לא מסוגלים להתרגש רק כשאנחנו מדמיינים אותן, עלינו לשנות אותן. כמו כן עלינו להתמקד בתוצאה (מה נקבל כשנגיע לשם) ולא במטרה. כך, אם נגיע אליה בדרך אחרת, נדע ליהנות ממנה.

2. להמנע מלפנטז שוב ושוב על התוצאות – אוטינגן ומאייר (2002) גילו משהו מאוד מעניין. בעוד שהצבת מטרות על ידי שימוש בדמיון היא יעילה, חזרה על התהליך שוב ושוב עשויה לפגוע בו. עצם החלימה בהקיץ על הגעתנו למטרה, גורמת לאפקט מאוד משונה.

ככל שאנחנו מרגישים יותר שכבר "הגענו לשם", אנחנו מאבדים את המוטיבציה לצאת לדרך. לכן, כשאנחנו משתמשים בדמיון כדי להטמיע מטרות, עלינו לעשות זאת פעם אחת ולשחרר את זה. כן, זה יעבוד גם אם נעשה את זה פעם אחת. באמת.

3. לדמיין עם כל הגוף – תת המודע שלנו צריך שהחוויה בדימיון תהיה דומה למציאות כדי להציב את התוצאה. לכן, כדאי לעשות זאת עד הסוף. כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו מגיעים לתוצאה הסופית עלינו לשלב בכך גם את הגוף שלנו.

לדוגמא, נניח שהתוצאה שלנו היא לדבר מול קהל ברהיטות עוד שנה. כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו עושים זאת, עלינו לעמוד פיזית, להניע את הידיים ואף לדבר בקול. בצורה זו, אנחנו משלבים יותר חושים בדמיון והופכים אותו למציאותי יותר עבור תת המודע.

4. לעשות כל יום משהו – רק כאשר אנחנו יוצאים לדרך אנחנו יכולים לזהות הזדמנויות. הזדמנויות אלו, הן הבסיס להגעה שלנו לתוצאות הרצויות. לעתים, הן מאפשרות לנו דרכים טובות ויעילות יותר מאלה שעליהן חשבנו, כדי להגיע לשם.

לכן, בכל יום נבצע פעולה אחת לפחות שתקרב אותנו אל התוצאות הרצויות. לעתים במהלך הדרך, נגלה דרכים אחרות להגיע אליה מאלה שעליהן חשבנו. במקרה זה, נוכל להחליף את המטרה כך שתקרב אותנו יותר אל התוצאה הרצויה.

5. לדעת מתי לעצור – כאשר מגדירים מטרות בצורה לא מדוייקת אנחנו עשויים ליפול לתוך "הטיית המהמר". הטיית המהמר היא אפקט פסיכולוגי שגורם לנו לחשוב שההצלחה היא בדיוק מעבר לפינה ואם נעשה משהו רק עוד קצת, נגיע לתוצאות.

אם לא נגדיר מטרה בצורה מדוייקת על פי מודל המבנ"ה, יהיה לנו קל לבדוק בכל רגע נתון איפה אנחנו נמצאים ביחס למטרות שלנו. במקרה שאנחנו לא בכיוון, עלינו לעצור ולבחון איך לתקן את הדרך או אם ברצוננו להחליף מטרה בדרך לתוצאה.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך?

שיהיה לך חג פסח שמח,
ליאור

לא לבזבז שום מילה (פירורי תובנות 1)

פעם בכמה זמן אני אפרסם מאמרים קצרים. מעין "פירורי תובנות". הם לא ישלחו לניוזלטר. גם ככה לקבל מייל פעם בשבוע זה מספיק. אז מדי פעם, אני ממליץ לבוא לבדוק פה בצורה עצמאית אם משהו התחדש. תמיד כיף לגלות שיש משהו חדש וטיפה אחר שמחכה לך.

כל מילה משנה. כאשר אני כותב לך את המילים האלו, אין לי מושג מהו מצב הרוח שלך. אני לא יודע איפה אני תופס אותך במהלך היום. אני אפילו לא יודע באיזה יום זה יהיה. לכן, אני חייב לשים לב לכל מילה שנכתבת.

רבים לא מודעים לכך שקריאת שפת גוף היא מותרות. בפגישה פנים מול פנים, רק 7% ממשמעות התקשורת שלנו היא תוכן המילים. באינטרנט היא כל מה שיש לנו. לכן, כולנו חייבים לשים לב לכל מילה שנכתבת.

כל דבר שנכתב על ידינו ברשת הוא מסר שיווקי. גם אם זו "סתם" הודעה בפייסבוק. אפילו אם זו תמונה. כל דבר שנכתב מעורר פינה במוח שלנו. כל מילה מפעילה חלק מהדמיון או מהזכרון. אי אפשר לתת למילים משמעות בצורה אחרת.

לדוגמא, כשאני כותב "אמא, אל תעזבי אותי", כל המוח שלך נדלק. הדימיון והזכרון שלך מופעלים מיידית. רגש קל עד כבד (עם חשש לממטרים מקומיים) שוטף אותך. לכל אחד יש אמא. כל אחד יכול למצוא איך המשפט הזה מתחבר אליו אותו. גם בעסק שלך זה אותו הדבר.

משפט כמו "אני מאמינה שצריך לפתח כל אדם למלוא הפוטנציאל ולאפשר לו לצמוח" לא עושה לאף אחד כלום. שום דבר לא נדלק. משפט כמו "עבורי, חיוך התודה שנשקף מהמתאמנים שלי, הוא הסיבה לצאת ולעזור להם" לעומת זאת…

אתגר לקוראים הנבונים בלבד:

עכשיו, כשברור לך שכל מילה משנה, נשחק משחק שיעזור לך להגדיל את כמות הלקוחות שלך. חוקי המשחק הם כאלה:

1. כל מי שנענה לאתגר צריך להגדיר את תחום העיסוק שלו

2. מותר להשתמש בארבע מילים לכל היותר (מותר להשתמש בפחות)

3. ההגדרה צריכה להכיל לפחות מילה אחת שתגרום ללקוח לדמיין או להזכר

4. לפשט את ההגדרה כך שכל אדם יבין אותה, ללא קשר לרמת השכלתו

נצא לדרך – מה תחום העיסוק שלך?

חלונות לנשמה: מה העיניים שלך מסגירות כשהפה שלך סגור?

היי,

בשבוע שעבר נגעתי ב-9 דרכים לגלות מתי מישהו משקר לנו. לפני הכל, רציתי להודות לכל המגיבים במייל או בבלוג עצמו. אחת התגובות שקיבלתי די הרבה במייל ובעיקר מאנשים שלמדו או שמעו על NLP היתה מסביב לתנועות העיניים.

במאמר כתבתי שאם אדם מסתכל לצד ימינה (שלו) למעלה ולאחד הצדדים, זהו אינו סימן לכך שהם משקרים. אחד המודלים המסקרנים ביותר ב-NLP עוסק בכיוון אליו זזים האישונים. לפי המודל הזה, כאשר אדם מסתכל לכיוון הימני העליון (שלו) הוא משתמש בדימיון הראייתי שלו כדי להמציא מידע.

אז למה אמרתי שזה שגוי?

ישנן 2 סיבות שבגללן אני לא מחשיב את כיוון האישון כאמצעי חד משמעי לגילוי שקרנים:

א. התוצאות לפעמים הן הפוכות – המודל הזה נכון רק עבור רוב האוכלוסיה. מצד שני, חלק קטן מאוכלוסיית הימניים מניע את עיניו בדיוק בכיוון ההפוך. בגלל זה חשוב לדעת לשאול שאלות נכון. בזמן עבודה נרצה לוודא שאנחנו מבינים נכון את תנועות העיניים של האדם שמולנו כדי להשיג תוצאות.

ב. שימוש בדימיון לא מעיד על שקר – לפעמים, אנשים לא יודעים לענות על שאלה מתוך הניסיון שלהם. מצד שני, גם לא נעים להם לא לענות. הם לא רוצים שיחשבו שהם טפשים וגם לא שאינם משתפים פעולה. אז הם מרכיבים תשובה הגיונית שלדעתם עונה על השאלה. במקרה הזה, לא מדובר באמת וגם לא בשקר.

לכן, המודל הזה משמש למטרה אחת ראשית – לגלות איך אדם משתמש בחושים שלו בתוך ראשו. אם הוא מדמיין, נזכר, מדבר עם עצמו או מרגיש תחושה נוכל לגלות זאת במהירות. עם זאת, יש דבר אחד שהמודל הזה אינו מגלה לנו – על מה הם חושבים?

מה עוד מגלות לנו העיניים?

שפת הגוף מסגירה המון מידע. כל מחשבה שעוברת בראש, גורמת לשינוי פיזיולוגי. גם כאשר אנחנו שותקים. אפילו אם אנחנו אלופי העולם בפוקר או אנשי NLP ותיקים מאוד. השאלה שנשאלת תמיד היא מה המידע הזה אומר.

מחקרים מדעיים שנערכו בנושא העיניים גילו שאפשר להוציא עוד מידע על האדם שמולנו. היתרון בבדיקת תגובות העיניים היא שמאוד קשה לזייף אותן. במיוחד אם נצא מנקודת ההנחה שהתגובות המיידיות (לכל היותר עד 2 שניות) הן אלו שבלתי אפשרי לזייף. אם תנועות אלה הן מיידיות, בעקבות משהו שעשינו, ניתן לגלות:

1. עד כמה אני מתאמץ מחשבתית – כשאנחנו מתאמצים להזכר או מתכננים משהו שדורש מאיתנו מאמץ חשיבתי, האישונים שלנו מתרחבים. למעשה, הס ופולט (1964) גילו במחקר שעשו כי ככל שהמטלה החשיבתית קשה יותר, כך האישונים שלנו גדלים יותר.

2. עד כמה אני שם לב למה שאמרת – ווייט ומלצמן (1977) גילו משהו מאוד מסקרן. כאשר אנחנו נחשפים למידע חדש האישונים שלנו מתרחבים. השאלה היא מה קורה מיד לאחר מכן. אם אנחנו מאבדים עניין, האישונים שלנו יחזרו לגודלם הטבעי. אם אנחנו שומרים על תשומת לב, האישונים ישארו מורחבים.

3. עד כמה אני נגעל או נמשך – ברניק (1971) גילה שבזמן עוררות מינית, האישון שלנו מתרחב ונשאר רחב. הס (1972) גילה שכשאנחנו נחשפים למחזות אימה או גועל, האישון שלנו מתרחב ולאחר מכן מצטמצם בצורה משמעותית.

4. עד כמה כואב לי – צ'פמן ושותפיו (1999) גילו כי ככל שיותר כואב לנו, כך האישונים שלנו יותר מתרחבים. רצוי להמנע מגרימת כאב מיותר לאנשים. עם זאת, חשוב להכיר את התגובה הזו.

איך נשתמש במידע הזה?

את כל ארבע התגובות שנמצאו אפשר לחלק ל-2 שינויים ראשיים שנוכל לראות. אם האדם מעורב רגשית ומחשבתית, האישונים שלו יתרחבו. אם הוא מנותק רגשית ומחשבתית כרגע, האישונים שלו יצטמצמו.

כאשר נרצה למכור לאדם לדוגמא, אנו נרצה אותו מעורב רגשית ככל האפשר. הרי הדחף לקנות הוא רגשי והוא זה שסוגר סופית את המכירה. אם נשים לב שבזמן מסויים, האישונים שלו מצטמצמים, הרי שזהו סימן שעלינו לערב אותו רגשית שוב, אחרת אנחנו מאבדים את המכירה.

הפעם, מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

למה קשה לנו לזהות כשמשקרים לנו? (ו-9 דרכים לעשות את זה בקלות)

היי,

בשבוע שעבר דיברתי על 5 טעויות בפרסום שגורמות להשפעה הפוכה לחלוטין ממה שחשבנו על הלקוחות שלנו. הפעם, רציתי לגעת בנושא שתמיד עולה כשמדברים על NLP, שפת גוף ובני אדם – איך אפשר לגלות כשאנשים משקרים לנו?

למי קראת פראייר?

במציאות הישראלית הערך המוביל הוא "לא לצאת פראייר". אנחנו שונאים שחותכים אותנו בכביש. הם הרי אמורים לעמוד מאחורינו בתור מסודר. אנחנו שונאים את התחושה שמישהו שאנחנו מכירים משלם פחות מאיתנו. הרי המחיר אמור להיות שווה לכולם. אנחנו שונאים להרגיש פראיירים.

במציאות הזו, בה אנחנו מרגישים חוסר ודאות, אנחנו מחפשים ודאות בנרות. יש לנו צורך מהותי לשלוט בחיים שלנו. במיוחד כשהתקשורת מספרת לנו כל הזמן כמה מרוויחים עלינו. לכן מפתיע אותנו לגלות כי המציאות היא הפוכה לגמרי מההיגיון.

ככל שאנחנו מרגישים שמרמים אותנו יותר, כך אנחנו זקוקים ליותר תקווה. ותקווה לפעמים עשוייה לעוור. התקווה גורמת לנו להאמין שיש משהו, במקום מסוים בעולם שיציל אותנו מהמצב. התקווה העיוורת הזו היא הדבר שמושך רמאים ומקשה עלינו לזהות שקרים.

סימפטום האישה הנבגדת

ישנה אמונה שטוענת כי "האישה הנבגדת היא תמיד האחרונה לדעת". למעשה, האמונה הזו שגויה לחלוטין. ככל שאנחנו נמצאים עם מישהו יותר זמן, כך אנחנו לומדים להכיר אותו טוב יותר. רובנו עושה את זה אפילו בצורה לא מודעת. לכן, אנחנו מרגישים ישר כשמשהו לא בסדר.

האישה הנבגדת (או הבעל הנבגד) הם דווקא הראשונים לדעת. הם גם הראשונים להדחיק. בדיוק כמו מעשן שנחשף לחולי סרטן ריאות. התקווה כי האינטואיציה שלהם טועה, גורמת להם לדחוף את המידע עמוק אל תוך הלא מודע. הם רוצים שהכל ישאר כרגיל. השינוי מלחיץ אותם.

סימפטום "האישה הנבגדת" קיים בכל תחום. בין אם זה לקוח חשוב שמשקר לנו ובין אם זה מישהו שמציע לנו את השיטה המהירה להרוויח הרבה כסף ומהר. הבעיה מתחילה בשלב שבו העיניים שלנו נפתחות.

כשאנחנו פותחים את העיניים, אנחנו מתחילים לשאול שאלות ולשים לב. פתאום אנחנו שמים לב שאנשים שאנחנו לא מקבלים את מה שהבטיחו לנו. ואז אנחנו מתחילים לחפור באינטרנט ומחפשים תשובות בסדרות טלויזיה. כי זה מאוד הגיוני ללמוד מסדרות טלויזיה. הכל בהן אמיתי.

שיטות שגויות לזיהוי שקרים

בטלויזיה ובכל מני ספרים שמתיימרים להיות מדעיים, אנחנו לומדים שיטות לזיהוי שקרים. הנה כמה מהנפוצות שבהן:

1. שינויים בקצב הדיבור – שקרן ידבר יותר מהר בזמן שהוא משקר

2. הפניית המבט – שקרן ימנע מקשר עין ככל האפשר בזמן שהוא משקר

3. מבט ימינה ולמעלה – שקרן יסתכל למעלה ולצד ימין (שלו) בזמן השקר

4. שפה מתחמקת – שקרן ישתמש בשפה כללית וימנע מאמירה חד משמעית

5. חוסר סבלנות – בזמן שהשקרן משקר הוא הוא ינוע בחוסר סבלנות בכסאו

אם ניסית לתפוס שקרן "על חם" עם השיטות האלה, רוב הסיכויים שפספסת. למה? כי רוב השקרנים קראו וצפו בספרים ובטלויזיה כמוך. לכן, אלו שיטות גרועות לזיהוי שקרנים. הם הרי ינסו לתפקד בדיוק ההיפך ממה שאנחנו מצפים ולכן נפספס את השקר.

מעבר לכך, המהות של השקר היא הטעייה. זוהי גם מהות הקסם. הסיבה לכך שאנחנו לא מבינים איך קסם מתבצע היא כי הקוסם מסיח את דעתנו. הוא גורם לתשומת הלב שלנו להיות מוסחת ובו בזמן, כשאנחנו לא חושדים בו, הוא מחליף את הקלף.

אנחנו רוצים להאמין לקוסם. אנחנו רוצים להקשיב לו. לכן, אנחנו מפסיקים לשים לב לכל תנועה שהוא עושה. בדיוק אותו הדבר בשקר. כשאנחנו מנסים לשים לב לתנועות שהשקרן מבצע, אנחנו מפספסים את הסימנים האמיתיים שחושפים את השקר שלו. אלה שהוא לא יכול לשלוט בהם.

9 שיטות קלות לזיהוי שקרנים

אם נרצה לזהות שקרים, עלינו להבין משהו אחד. אנשים לא מגיבים באותה הצורה. לכן, אנחנו לא נדבר על שפת גוף ועל גירודי יד או עורף. כדי לגלות שאדם משקר, אנחנו נרצה להצליב בין מספר משתנים. כל אחד מהם לחוד עשוי לרמוז לנו שמדובר בשקר. עם זאת, חשוב להצליב את כולם כדי להיות בטוחים:

1. מהירות תגובה – מהירות הקליטה של האדם היא כמעט מיידית. בדרך כלל, לוקח לנו עד 2 שניות לפרש מידע ולהגיב בצורה טבעית. תגובה זו, אגב, תהיה תמיד התנהגותית (ולעתים גם מילולית). אם אדם מגיב בפרק זמן העולה על 2 שניות, הוא מגיב בצורה מודעת ומחושבת.

2. רצף תגובה – תגובות טבעיות מתבצעות בצורה מיידית. כדי לבצע משהו בצורה מכוונת, אנחנו צריכים לעשות זאת בצורה מודעת. המודע שלנו, מתפקד בצורה סדרתית. כלומר, הוא עושה דברים אחד אחרי השני. לכן, תגובה מודעת תמיד תהיה ברצף סדרתי ולא בו זמנית.

3. חריגה מההרגל – בני אדם מכורים להרגלים שלהם. כשאדם תמיד מתנהג בצורה אחת ופתאום בצורה אחרת, זה מעורר חשד. זה ברור, יכול להיות שחלק מהקוראים יגידו לעצמם. עם זאת, הם לא ישימו לב כשאדם שמדבר בדרך כלל בצורה כללית, מתחיל לפרט להם כשהוא משקר להם.

4. שמירה מוגזמת על קשר עין – אדם שמשקר לנו לא ירצה להמנע מקשר עין, כדי שלא נתפוס אותו. לכן, הוא ישמור איתנו על קשר עין ככל יכולתו במהלך השקר. אם מישהו שומר איתנו יותר מדי על קשר עין, זוהי נורה אדומה בשבילנו.

5. שינויים בטון הקול – בדרך כלל, הקול שלנו שומר על טון רגיל, אולי עולה טיפה או יורד טיפה. אם בתחילת או באמצע משפט, פתאום הקול "מתחלף" יכול להיות מאוד שמשקרים לנו. הכוונה ב"קול מתחלף" היא ירידה מיידית (יותר בס) או עלייה מיידית (יותר צפצפני) בטון הקול.

6. חזרה על משפטים – אדם שמשקר לעתים קרובות יכין את השקר מראש. הוא יודע שכשהוא יוצר אותו בזמן אמת, הוא עשוי להתפס. אז הוא משנן אותו עד שהוא נשמע רציף ואמין. הבעיה היא שבני אדם לא חוזרים על משפטים זהים סתם. וזה יכול להיות סימן מסגיר רציני מאוד לשקר.

7. חוסר הפגנה של רגש – כדי לא להתפס בזמן שקר, אדם ינסה שלא להסגיר רגשות. מעין פוקר פייס. אם אנחנו לא משחקים כרגע פוקר, רוב הסיכויים שאדם שיתנהג כך מסתיר מאיתנו משהו או משקר.

8. דליפה בשפת הגוף – המודע שלנו מסוגל להתמודד עם 5-9 יחידות מידע בו זמנית. מכיוון שיש לנו הרבה יותר איברים מכך, קשה לנו לשלוט בכולם בו זמנית. כאשר אדם משקר הוא משקיע מאמץ מודע לאיברים שהוא לא רוצה להזיז. לכן, השקר שגורם למתח תמיד יצוץ באיזור אחר בגוף.

9. בריחה לטיעונים רגשיים – כאשר אדם משקר הוא בונה את השקר קודם בראשו. בראש שלו אנשים מאמינים לו כי הוא אמין וזהו זה. לכן, כשנשאל אותו שאלה עניינית מעשית, הוא יגיב בצורה בצורה נעלבת ויאשים את השואל בפגיעה ברגשותיו או בחוסר כבוד.

לסיכום חשוב לי לחזור – חלק מהסימנים האלו עשויים לרמוז על שקר. עם זאת, חלקם עשויים לנבוע מסיבות אחרות. בוטוקס למשל גורם לשיתוק מקומי בשרירי פנים. חוסר הזזת שרירי הפנים במקרה שכזה, אינה חייבת להיות סימן לשקר (למעט החבאת סימני הגיל). חשוב לשים לב לכך.

הפעם, מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה, מה היית עושה אם היית מגלה שמישהו משקר לך?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור