פירורי תובנות

אופטימיות הרסנית

רק תגיד לי איך לעשות כסף, הוא אמר. אעשה את כל מה שנדרש. היום זה לא פעם. שצריך לעבוד הרבה שנים כדי שיהיה לך כסף. או להשקיע שנים בהתמקצעות. יש כאלה שהצליחו בלי. כן, גם אנשים בגיל שלי. אז בטוח שיש קיצור דרך. או לפחות זה מה שהוא חשב.

לא הייתה לו סבלנות ללמוד. או לשמוע. או לעבוד קשה בשביל זה. הוא כל הזמן שמע על כסף. ולא פלא. המוח שלו היה נעול על זה. קרא על זה הכל. כל ספר שיכול היה לשים עליו את היד. כל פיסת מידע שיכל להשיג מהאינטרנט. רק שהוא לא ידע שהם גם ידעו את זה.

אמני התקווה. אלה שידעו בעיקר למצוא אנשים כמוהו. להבטיח להם תקווה מהירה ונטולת מאמץ. ליצור את מצגי השווא הכי סקסיים בעולם. אלה שגררו אותו לכל הרפתקאות הכסף המהיר. אלה שסתמו את אוזניו לכל האנשים שניסו להזהיר אותו.

אלה שסחבו אותו לשיווק הרשתי. להשקעות כוזבות בפורקס, במניות ובאופציות. לרכישת חורבות בחו"ל וניסיון להשכרתן. לכל קורס שמבטיח כסף מהיר. ולקינוח, קצת למלא לוטו וטוטו. רק כדי שלא לסגור את כל האופציות. הרי לא שמים את כל הביצים בסל אחד.

הפעם זה יצליח, הוא אמר. זה לא סתם. לא כמו השטויות שעשיתי פעם. התחום הזה הוא העתיד. הדור הבא. ואתה תראה, היום כולם צוחקים. מחר כולם יקנאו בי כשאהיה מיליונר. ככה זה אנשים, כשלא מצליחים צוחקים עליך וכשאתה מצליח רוצים להיות אתך.

גם כשלא נכנס שקל, הוא עדיין האמין. לא יכול היה לשאת את המחשבה שההשקעה הנוכחית תיכשל. ההבדל בין המצליחים באמת לאלה שלא, הוא אמר, טמון בכך שלא הפסיקו רגע לפני ההצלחה. רק שההצלחה שלו לא נראתה לעין. ומבחינתו, היא הייתה מעבר לפינה.

אופטימיות, המשיך להסביר, היא הבסיס להצלחה. הוא קרא את זה ביותר מדי ספרים מכדי שזה יהיה שגוי. כל הספרים שניתחו בדיעבד הצלחה. רק שהבעיה עם ניתוחים "שבדיעבד" היא שהם לא באמת יודעים מה עבד. רק מחברים את הנקודות שעל פני השטח.

חצי הכוס המלאה היא באמת יותר משמחת. תמיד. היא עוזרת לעבור תקופות קשות. רק שהתמקדות בחצי הכוס המלאה, לפעמים מסתירה חלק משמעותי במציאות. כזה שחייבים להתמודד אתו כדי להצליח. כדי להשתפר.

אם מתעלמים ממצב חשבון הבנק רק כי בארנק יש כסף, המינוס לא ייעלם. אם מתעלמים מכך שהרבה יותר כסף הושקע בעסק שלך משהוא מכניס, העסק לא יהפוך לרווחי. ולו רק כי התבוננו בחצי הכוס המלאה. ואמרנו תודה על מה שכבר יש לנו.

אי אפשר להסתכל רק על חצי הכוס המלאה. כי זה רק חלק מהמציאות. חלק שאמנם משמח אותנו והופך אותנו לצנועים יותר. רק שזה חלק מהמציאות. וחלק מהפתרון. צריך גם להסתכל על חצי הכוס הריקה. להבין מה אין שם. מה היה. מה יכול להיות שם.

חצי הכוס הריקה היא זו שיכולה להניע אותנו לצאת ממגבלות מה שקיים. להתמקד בעתיד טוב יותר. לקדם את עצמנו קדימה. למלא עוד מהכוס. ולפעמים אפילו לתת לנו השראה לשפוך את מה שיש בכוס ולמזוג שם משהו יותר טוב. שבאמת מתאים לנו.

ולבסוף, חשוב להסתכל גם על הכוס. זה שהיא יכולה להיות מלאה או ריקה, זו לא סיבה להתעלם ממנה. היא הרי זו שמסוגלת להכיל את הכל. וככל שהיא יותר גדולה, כך ניתן לשים בה יותר. רק שלשם כך, צריך עבודה עצמית. לשבור את הגבולות של עצמנו. וזה דורש מאמץ.

אין קיצורי דרך בדרך להצלחה. ובכל שלב, גדל החלק המלא שבכוס. לפעמים, הוא ממלא את הכוס עד שנשפך. ואז צריך כוס גדולה יותר. וכשיש כוס גדולה יותר, פתאום יש יותר מחצי הכוס הריקה. וכך מסתובב לו הגלגל. מלאה. כוס גדולה יותר. וריקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות