ואז. ברגע אחד. הענף נשבר. וכל הקן המדהים שבנה קרס. ברגע אחד. כאילו שלא היה אכפת לטבע. כאילו שלא היה אכפת לאף אחד. עד כמה השקיע. עד כמה התאמץ. ועד כמה זה מייאש. כי הוא השקיע את מלוא זמנו לעניין. עד שברמה מסוימת, זה הפך למי שהוא.
הוא נפנף בכנפיו. ריחף קצת באוויר. מניע את ראשו הלוך ושוב. לא מאמין. אחרי הכל, הוא יכול היה לבנות קן קטן יותר. רק הוא, שגדל בקן הקטן של הוריו, שאף ליותר. הוא הבטיח לעצמו שכשיגדל, ישקיע יותר. יבנה קן מפואר. והחליט להקדיש לכך את חייו.
הוא אסף זרד לזרד. חסך קשים שמצא. חתיכות חוט. שרשרת קטנה שמצא פעם. וחיבר אותם ביחד. לא מבלי שתכנן כמובן קודם. הוא לא היה מהסוג שסתם זורק ענפים ובונה קן מבולגן. הוא לא כזה. הוא רצה שיסתכלו על הקן שלו וידברו. יקנאו. כי מגיע לו לחיות בקן שכזה.
כשסיים לבנות את הקן, הוא הסתכל עליו שעות. אחרי הכל, מבחינתו זו הייתה יצירת פאר. ההישג הכי משמעותי בחייו. כרטיס הביקור שלו. והוא עצר את כל מי שהצליח וכיוון אותו להתפעם מעומק היצירה. והם באמת החמיאו לו עליה. הוא חייך כשאפילו חשב על הקן.
ואז, ברגע אחד הענף נשבר. העץ, כנראה התייבש עם השנים. רק שהוא כבר התחיל לבנות שם את הקן. והיה עסוק בזה כל כך. עד שלא רצה לראות את זה. וכשהקן היה מושלם, הוא התרגש ממנו כל כך. עד שהעדיף שלא לחשוב על העץ.
רק שהעץ לא התרשם מהקן. הוא החזיק עליו קנים בעבר. חלקם מפוארים יותר וחלקם פחות. חלקם גדולים יותר וחלקם פחות. ובאיזה שהוא שלב, נשבר לו. הוא לא רצה יותר להיות שם. להיות מובן מאליו כל כך. שייזכרו בו רק כשמשהו רע קורה לו.
אז הוא הניח לענפים שלו להתייבש. בהתחלה, רק העלים נפלו. וזה היה סימן מקדים למי שרצה לשים לב. אחר כך, החלו הענפים שלו להישבר ולהתנתק. בעיקר אלה, שעליהם היה משקל. ולבסוף, הוא עמד שם עירום. מוכן לצמיחה מחודשת. כי מבחינתו, זו הייתה זכותו. והקנים לא עניינו אותו.
בהתחלה הייתה המולה נוראית. הציפורים צייצו בזעם. עיניהם רוויות הדמעות התחלפו ברשפי זעם. החליטו להתאגד. לתקוף אותו. להראות לו מה זה. כי זה נכון שזה הגוף שלו. רק שהם בנו עליו. על סמך ההבטחות שלו. ועכשיו הוא היה שייך להם. לדעתם.
רק שאותו, זה לא עניין. וכשההמולה שככה, הם המשיכו הלאה. כי הזעם שלהם לא שינה את העובדה. הם יעברו למקום אחר. יבנו קן חדש. וישאירו אותו על זרועותיו של אחר. מקווים בעיוורון מלא שהוא לא יפיל אותם. וחוזר חלילה. בוכות ובונות.
שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור
