חברים יקרים, בטווח הזמן הנראה לעין, לא יפתחו קורסים פרונטאלים חדשים. עמכם הסליחה, הנהלת בית הספר.

כך נבנית ההצלחה (פירורי תובנות 373)

שום שינוי לא מתחיל מעצמו. הוא תהליך שמתגלגל. צובר תאוצה. עד שמגיע לתנופה מספיק חזקה כדי לקפוץ קדימה ולעשות. רק ששום שינוי לא מתחיל מעצמו. ובצורה מפתיעה, יש לו תבנית קבועה מראש. אחת כזו, שאם נכיר, תעזור לנו לעשות סדר בראש.

כל שינוי מתחיל מהשוואה. אם לא נראה או נשמע על אדם אחר שהשיג משהו שאין לנו, לא נדע שאין לנו מספיק ממנו. במילים אחרות, אנחנו חייבים לדעת שזה אפשרי, כדי שנבין שאפשר לרצות את זה. הרבה לפני שבפועל נצא לעשות משהו בקשר לזה.

ההשוואה גורמת לחוסר. לא תמיד כמובן. כי אם נגלה שלאדם אחר יש פיל בסלון, זה לא אומר שגם אנחנו נרצה. רק שאם זה משהו שמתאים למי שאנחנו… רוב הסיכויים שנרצה את זה. בהתחלה, רק קצת. וככל שנחשוב על זה, אם זה משהו שבאמת מתאים למי שאנחנו, פתאום נרגיש חוסר.

חוסר. התחושה המציקה הזו. שיש למישהו משהו שגם אנחנו רוצים. ולנו אין. עכשיו, אנחנו רוצים את מה שיש לו. בחלק מהמקרים שבהם מורכב מדי להשיג את אותו הדבר, שם זה ייעצר. בפירגון במקרה הטוב. בקנאה במקרה אחר.

רק שאם נוכל להשיג את זה, עכשיו אנחנו חייבים. רק שהחוסר עושה עוד משהו חוץ לפתח את הרצון שלנו. בחלק גדול מהמקרים, אדם שחסר לו, ירצה גם לפצות על הזמן שלא ידע שמצבו יכול היה להיות טוב יותר. אז הוא ירצה להשיג את זה בצורה קיצונית. עכשיו מגיע לו.

הקיצוניות, היא שלב נדרש והגיוני. זו גם הסיבה שבגללה אנשים שפתאום נהיים מודעים לכך שניתן להרוויח היום יותר מבעבר, פתאום מציבים מטרות כמו "מיליון שקלים בבנק תוך שנה". רק שיש מרחק גדול מאוד בין "לרצות משהו", לבין "להבין איך להגיע אליו".

כשאנחנו מנסים להתחייב למטרות שגדולות עלינו בכמה מידות, פתאום נהיה לנו בלאגן בראש. זה לא שלא הגענו למיליון הראשון רק כי הייתה לנו "אמונה מגבילה". סיבה משמעותית יותר, היא שפשוט לא ידענו איך ליצור תוכנית שאנחנו מסוגלים ליישם ותיקח אותנו למטרה כזו.

בשלב הזה, אנחנו מתחילים להתנסות בכל מני סוגים של דברים שאמורים לקחת אותנו לשם. והקיצוניות לפעמים מעוורת את האינטואיציה שלנו. אנחנו נופלים בהבטחות של כל מני מוכרי חלומות, יועצים וגורואים. והקטע המעניין הוא שזה לא באמת רע. מכל ניסיון אפשר ללמוד.

איזון הוא השלב הבא. יש כאלו שנתקעים הרבה לפניו. או מתייאשים. רק שהוא השלב המתבקש הבא. ההבנה שהמטרות הגדולות, אלו שנשמעות מעולה בעיני החברה, לא תמיד מתאימות לשלב הבא שלנו. ההבנה שיהיה קל יותר להתחייב למטרה קטנות הרבה יותר. וקרובות למה שאנחנו יודעים להשיג.

ההתמקדות בתוצאות ברות השגה… זה כבר עולם אחר לגמרי. כי כל אדם מצליח יודע שזה לא שמיליון השקלים נוחתים מהשמיים. נדרשת תוכנית כדי להגיע לשם. תוכנית שמביאה להכנסה שגדלה כל הזמן. גדלה, עד שמגיעה למצב שבו יש לנו מיליון. ולכל מטרה אחרת, מגיעים בדיוק באותה הצורה.

מעבר לכך, התוצאות המאוזנות מובילות לעשייה. להצלחות קטנות. וההצלחות הקטנות גורמות לנו להרגיש בטוחים יותר ביכולת שלנו להשיג את זה. ויותר מזה – להרשות לעצמנו להכיל את ההצלחה הזו. אז, בצורה מובנת, מתחילה המוטיבציה האמיתית. זו שמתחזקת ככל שאנחנו עושים יותר.

אז, אנחנו מגלים דבר חדש שאנחנו יכולים להשיג. וכך נבנית ההצלחה.

שיהיה לכם סוף שבוע מעולה,
ליאור

רוצה לשתף את המאמר?

Share on print
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

תגובות למאמר |

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לקבל פעם בשבוע עדכון למייל על מאמר חדש שעולה בבלוג על NLP, שפת גוף, שכנוע ופסיכולוגיה שימושית והשימוש שלהם בחיים שלך? אם כן, זה המקום להשאיר בו פרטים:

רוצה שיועץ לימודים שלנו יחזור אליך ויעזור לך להחליט האם קורס ה-NLP שלנו, שילמד אותך לקרוא שפת גוף, לשכנע וליצור שינוי עמוק ויציב, הוא המתאים לך ביותר? זה המקום להשאיר בו פרטים:

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור: