Site icon הפורטל הישראלי ל-NLP

מה מונע מרוב האנשים להקשיב בויכוח? – חלק א'

היי כולם,

אני לא יודע אם גם לך זה קרה ועם זאת, לפעמים קורה שאני נקלע לויכוח. אני אמנם לא מדבר על ויכוח קשה או ריב ועם זאת, גם לי יש דיעות על מה שקורה במדינה, על המצב בעולם ועל עוד כמה דברים ולדעתי, הן לא פחות חשובות משל כל אדם אחר.

לרוע מזלי, רוב האנשים חושבים את אותו הדבר על הדיעות שלהם. בצורה זו, כאשר כל אחד רוצה להביע את דעתו, להראות שהוא זה שהכי צודק, איך אפשר בכלל לגרום למישהו להקשיב לדעתך?

הקונפליקט ההישרדותי

בכדי להבין איך אפשר לגרום לאדם להקשיב לנו באמת, גם אם זה רק בכדי שיכיר דיעה אחרת ויוכל לבחור באמת אם ברצונו לשנות את דעתו, אנחנו נצטרך תחילה להבין, מה נמצא עמוק בבסיסו של יצר ההישרדות שלנו.

צ'ארלס דרווין, חוקר בן המאה ה-19 ואבי תורת האבולוציה, טבע את הביטוי "הישרדות המתאימים" כהסבר לכך שמינים מסוימים שורדים לאורך מיליוני (ולפעמים מיליארדי) שנים בעוד אחרים נכחדים אל תוך דפי ההיסטוריה.

לדבריו, ישנם מספר מינים וסוגים פנימיים בכל יצור חי והם נמצאים במלחמה תמידית עם בני מינם ועם הסביבה שמקיפה אותם. מי ששורד וממשיך הלאה, איננו בהכרח הגדול או החזק, אלא דווקא זה שמסוגל להתאים את עצמו לסביבה ולתנאים שבו הוא נמצא.

בדיחה שמסופרת לעתים קרובות, בכדי להמחיש את הנושא, מספרת על שני אנשי מכירות שיוצאים לחופשת ציד ביער. יום הציד עבר והחל להחשיך ובעוד הם יושבים להכין ארוחת ערב, נשמע קול בין השיחים. לפני שהם מספיקים להגיב, פורץ מבעד לשיחים, בעודו שואג, דוב גריזלי ענק.

שני אנשי המכירות תופסים את הדבר הראשון שהם רואים ומתחילים לרוץ, עד שאחד מהם קולט בזווית עינו שהשני עצר לרגע והחל להחליף את נעליו לנעלי ריצה. "טיפש" אמר לו הראשון "אתה באמת חושב שנעלי הריצה יעזרו לך לרוץ יותר מהר מהדוב?".

"לא" ענה לו איש המכירות השני, "אני לא צריך לרוץ יותר טוב ממנו, אני צריך לרוץ יותר טוב ממך!"

ובחזרה לנושא…

רוב האנשים לא מעוניינים ליצור לעצמם שינוי בחייהם. באמת. עצם כך שמצאת את עצמך באמצע קריאת מילים אלה, כבר שמה אותך מעל הרוב, הופכת אותך להיות חלק מאותם אנשים שנמצאים מעל הממוצע ולמעשה שורדים הרבה יותר טוב (ובתקווה גם נהנים בדיוק באותה מידה) בחייהם.

אני הולך עכשיו להגיד משהו שעשוי להישמע כמו משהו שמובן מאליו, ועם זאת, אם זו המחשבה הראשונה שעוברת לך בראש, אני מבקש ממך לקרוא אותו שוב:

אנשים לא רוצים להקשיב לדיעות של מישהו שלא חושב כמוהם כי הם מפחדים לאבד את הזהות שלהם.

עבור רוב האנשים, הדיעות שלהם מייצגות את מי שהם, מה שהם חושבים על עצמם ומה שהם מאמינים שהוא נכון. למעשה כשרוב האנשים מביעים את דעתם על נושא מסוים, הם מספרים הרבה יותר על הזהות שלהם מאשר על סתם מחשבה שעוברת להם בראש.

כשאנחנו שומעים את דעותיהם של רוב האנשים, אנחנו למעשה רואים את הזהות שלהם מבצבצת בין המילים שיוצאות להם מהפה. כאשר הם לא מעוניינים להקשיב ורוצים לשכנע אותנו שדעתם היא הנכונה, הם למעשה מכינים את עצמם לקרב על אובדן הזהות שלהם.

כמובן שבזמן שאנחנו מנהלים ויכוח איתם, כך אני מקווה, אין בנו רצון לפגוע בהם או לגרום להם לאבד את הזהות שלהם ועם זאת, רוב האנשים מפחדים פחד קיומי מלגלות שחס וחלילה אין להם משמעות, בדומה למה שקורה לרבים כשהם יוצאים לפנסיה.

מכיוון שבשיחה, דיון או ויכוח, אנחנו כן נרצה שהאנשים שמולנו יקבלו את דעתנו כלגיטימית, גם אם הם לא יסכימו איתנו, נשאר לנו לשאול את השאלה הגדולה – איך נגרום להם להקשיב לנו בכל זאת?

על זאת ועוד טיפה, בחלק הבא של סדרת המאמרים הזו. אשמח לשמוע מה דעתכם על המאמר בתגובה שתשאירו פה למטה!

שיהיה לך חג פסח שמח,
ליאור ברקן

Exit mobile version