אפשר ללכת ברחוב, ליסוע ברכבת או להסתובב לידם בקניון ופשוט להסתכל מסביב. אנחנו בדרך כלל לא עוצרים לתת להם חשיבות. הם האנשים השקופים שאנחנו עוברים לידם כל יום בזמן שאנחנו ממהרים להמשיך את היום שלנו.
האנשים השקופים לא עשו לנו כלום. סתם היו שם. אנחנו בדרך כלל לא נטרח להגיד להם מילה או לשאול שאלה וגם אם כן, נקבל תשובה מהירה וזהו בערך. הם לא ינסו להמשיך אותה לשיחה ואם כן, זה ירגיש לנו קצת מוזר. אחרי הכל הם זרים.
האנשים השקופים לא אשמים. הם למדו לעניין רק את מי שמתעניין. אמרו להם לא לדבר עם זרים וזה פשוט נדבק. עם הזמן, הם למדו לחלק את העולם ל"חברים" ול"זרים". הם הסכימו להוסיף גם את "אנשים שהייתי רוצה להכיר" לרשימת החברים וזה מספיק להם.
האנשים השקופים למדו להאמין שיש אנשים מעניינים ויש כאלה שלא. האנשים המעניינים הם אלה שמלאים בידע ויודעים לספר סיפורים מרתקים. העולם הפנימי של השקופים, כך הם למדו, הוא לא חשוב. חשוב בחיים לעשות משהו, לא לחשוב או לדמיין.
מהאנשים השקופים לא תשמעו מילה. גם אם תשבו לידם והם יהיו חייבים להעביר את הזמן. אם תנסו להיישיר מבט אליהם בזמן ירידה משותפת במעלית, מבטם מיד יברח להסתכל על המספר המתחלף של הקומות או לקרוא את הוראות הבטיחות.
כשאנחנו עוברים לידם, אנחנו פשוט מפספסים את האמת. אנחנו האנשים השקופים עבורם.
יום מעולה לכולם,
ליאור
4 תגובות
ליאור – אתה מתאר את החברה המנוכרת שלנו. בה צריך לומר או לעשות משהו חשוב. חברה שפעמים רבות אנשים די פוחדים להיות מי שהם באמת. חברה שבה אנשים הם סוג של כרטיס ביקור. זה לא שזה לא היה פעם רק שעכשיו החיים התזזיתיים הפכו עוד ועוד אנשים שקופים זה לזה.
לפעמים האנשים השקופים מפסיקים להיות שקופים דווקא איפה שלא מצפים – ברשתות החברתיות. לפעמים לא תאמין שהאיש שנסע איתך ברכבת הוא בלוגר מוצלח או האשה הנרגנת מהמעלית היא מישהי מוכשרת בדברים רבים. לעיתים אין לנו זמן להסתכל ולבחון… פשוט אין זמן!!!
רחל, את צודקת לחלוטין. מצד שני, לפעמים דווקא יש לנו זמן ומתוך
ההרגל אנחנו מפחדים ליצור קשר. ההרגל של "אין זמן" הוא משהו
שסיפחנו לעצמנו עם השנים.
פעם אנשים ידעו לחכות עד שיגיעו הביתה כדי להתקשר למישהו.
היום, אם משהו לא קורה תוך שניות, אנחנו בחרדה ונכנסים לסטרס.
זה לא הזמן שחסר לרוב האנשים, אלא הסבלנות ליצור קשר.
טכניקות הן פשוטות. עושים 1,2,3,4 ויש תוצאה. יצירת קשר אמיתי
זו לא טכניקה. היא דורש סבלנות, סובלנות, הרבה הקשבה ורצון
להתחבר עם אנשים.
לפעמים זה דורש זמן. לא כולם הם "מגנטי אנשים" שקל ואפשר
להתחבר אליהם בשניות ועל אלה, רוב האנשים מוותרים וחבל…
לעתים העולם שלהם מלא יותר ומעניין הרבה יותר.
ואם אתה אחד כזה מה אתה מציע לעשות מה הפתרון?
להתחיל לתקשר עם אחרים כמובן.