פירורי תובנות

אנשים שקופים

אפשר ללכת ברחוב, ליסוע ברכבת או להסתובב לידם בקניון ופשוט להסתכל מסביב. אנחנו בדרך כלל לא עוצרים לתת להם חשיבות. הם האנשים השקופים שאנחנו עוברים לידם כל יום בזמן שאנחנו ממהרים להמשיך את היום שלנו.

האנשים השקופים לא עשו לנו כלום. סתם היו שם. אנחנו בדרך כלל לא נטרח להגיד להם מילה או לשאול שאלה וגם אם כן, נקבל תשובה מהירה וזהו בערך. הם לא ינסו להמשיך אותה לשיחה ואם כן, זה ירגיש לנו קצת מוזר. אחרי הכל הם זרים.

האנשים השקופים לא אשמים. הם למדו לעניין רק את מי שמתעניין. אמרו להם לא לדבר עם זרים וזה פשוט נדבק. עם הזמן, הם למדו לחלק את העולם ל"חברים" ול"זרים". הם הסכימו להוסיף גם את "אנשים שהייתי רוצה להכיר" לרשימת החברים וזה מספיק להם.

האנשים השקופים למדו להאמין שיש אנשים מעניינים ויש כאלה שלא. האנשים המעניינים הם אלה שמלאים בידע ויודעים לספר סיפורים מרתקים. העולם הפנימי של השקופים, כך הם למדו, הוא לא חשוב. חשוב בחיים לעשות משהו, לא לחשוב או לדמיין.

מהאנשים השקופים לא תשמעו מילה. גם אם תשבו לידם והם יהיו חייבים להעביר את הזמן. אם תנסו להיישיר מבט אליהם בזמן ירידה משותפת במעלית, מבטם מיד יברח להסתכל על המספר המתחלף של הקומות או לקרוא את הוראות הבטיחות.

כשאנחנו עוברים לידם, אנחנו פשוט מפספסים את האמת. אנחנו האנשים השקופים עבורם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות