למה תמיד יש לנו את התחושה שאנחנו לא עושים מספיק?

היי,

בשבוע שעבר דיברנו על 9 סימני שפת גוף שמסמנים לנו שהגיע הזמן לסגור את המכירה. השבוע רציתי לגעת בנושא שמציק להמון אנשים, בין אם הם שכירים או עצמאיים – התחושה שלא משנה מה אנחנו עושים, אנחנו פשוט לא עושים מספיק.

פשוט לא מרגש אותנו יותר

בשנים האחרונות ישנה תחושת לחץ שמתחילה להתפשט של והיא לא רק אישית או פנימית. אחרי הכל, המחאה החברתית נגעה בנקודה מציקה שיושבת לכל אחד מאיתנו עמוק בתוך בית החזה – זה פשוט לא מספיק. ואני לא מדבר על המאבקים המוצדקים להעלאת שכרם של אלה שנותנים מעצמם 200 אחוזים לציבור ובקושי מסיימים את החודש. אני מדבר על התחושה הכללית.

פעם החיים היו הרבה יותר פשוטים. אנשים יצאו בבוקר לעבוד, הרוויחו את כספם וזה הספיק להם לכל מה שהיה נדרש על מנת להתקיים ולקיים חיי משפחה. הם לא הכירו משהו אחר.

אמצעי המדיה בהחלט שינו את הכל. בשנים האחרונות התחלנו להבין מה קורה בסביבה הרחוקה יותר ואיך נראית רמת המחיה שם. התחלנו להתעניין בכמה אחרים מרוויחים ובמה הם קונים. התחלנו לקנות מכיוון שלמישהו אחר יש משהו שלנו אין וגם אם אנחנו לא באמת צריכים את זה, נקנה בכל זאת. אחרי הכל, לא יתכן שנהיה אחרי כולם.

הרדיפה האין סופית אחרי מה שיש לאחר, מעלה את רף הריגוש שלנו. דברים כבר לא מרגשים אותנו כמו בעבר ומבחר הפתרונות לכל בעיה כל כך גדול, עד שקשה להיות החלטיים בחיים.

אם קרה לך שחיפשת חנייה קרובה יותר וויתרת על חניות טובות ונוחות כי עצם המחשבה שיש אחת קרובה יותר לשם, ברור לך על מה אני מדבר. זאת בדיוק התחושה שגורמת לחלק מהאנשים להסתכל כל הזמן לצדדים ולחפש משהו טוב יותר.

סלולרי טוב יותר, מטבח טוב יותר, טלוויזיה טובה יותר ואפילו בני זוג טובים יותר. הבור הזה נראה כאילו שהדרך היחידה להימנע מהתחתית שלו טמונה באיזה גורו, מאמן אישי או פסיכולוג שיתנו לנו את הפתרון שכנראה נעלם מעינינו. וחבל.

תפיסות עולם מנוגדות

בפסיכולוגיה ישנן 2 גישות מרכזיות שמסבירות איך אדם צריך לחיות את חייו כדי שירגיש מרוצה. הראשונה, מדברת על כך שעלינו לקבל את מציאות חיינו ולהבין איך ליהנות ממנה במקום לחפש כל הזמן משהו יותר טוב.

הגישה השנייה מדברת על כך שעלינו לשאוף לשיפור מתמיד בחיינו. על ידי הגעה ל"אני הטוב ביותר" אנחנו נהיה מרוצים מתוך הגשמה עצמית של מי שאנחנו. אם נחשוב על זה לעומק, קשה לנו לשפוט איזו גישה היא הנכונה יותר.

על פניו זה עשוי להיראות, כאילו הפיתרון לחוסר שביעות הרצון נמצא בשילוב של שתי הגישות וזה נכון. חלקית. בגלל שרובנו מנסים להיות שמחים בחלקנו ולשאוף לשפר את עצמנו, אנחנו מוצאים את עצמנו במעין לולאה שבמקום להיות מנגנון העצמה אישית, היא דווקא מורידה אותנו למטה.

חשיבות המטרה המתגלגלת

ברוב המקרים, אנשים לא מכוונים להשתפר במה שהם צריכים, אלא במה שהם שמעו שאנשים אחרים השתפרו וגם להם מתחשק. במילים אחרות, אנשים הולכים לעתים קרובות ללמוד משהו שהוא החלום של מישהו אחר בלי שום סיבה נוספת.

מהצד השני של אותה המשוואה. מאוד קשה לנו לשמור לאורך זמן על שביעות רצון מהמצב הקיים כשההכנסה של רובנו לא ממש גדלה בצורה משמעותית. אם נוסיף את זה ללמידת דברים שמשלהבים אותנו נקודתית ולא מקדמים אותנו בכלל בחיים, חייבת לעלות השאלה "למה".

רוב האנשים לא טורחים להגדיר לעצמם מטרות שמאתגרות אותם בחיים. ולא, אני לא מתכוון ל"לסגור את החודש". נכון, זה יכול להיות מאוד מאתגר עבור חלקנו ועם זאת, זה לא ממש דוחף אותנו להעז, להשיג ולחיות בצורה שהיינו רוצים. לזה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא עושים מספיק.

שביעות הרצון שלנו תלויה בצורה קריטית ביכולת להגדיר מטרות מתגלגלות. מטרות מתגלגלות מוגדרות דרך מודל המבנ"ה (כמו במאמר הזה), מהוות אתגר עבורנו בחיים (על מנת לשלהב אותנו להגיע אליהן) ובנויות כך שכשנהיה קצת לפני הגעה למטרה נוכל להציב מטרות חדשות. בצורה זו, תמיד יהיה לנו לאן לשאוף.

ניהול זמן נכון

לאחר שהגדרנו מה זה מספיק וגם איך ומתי להציב מטרות חדשות, אנחנו צריכים להבין איך להגדיר נכון את הזמן שלנו. כדי לעשות את זה, אנחנו נחלק כל אחת מהן לצעדים יישומיים ונסדר אותם ביומן (חובה להשיג אחד, יש לך גם בסלולרי) על פי סדר העדיפויות הבא:

1. הישרדותיות – פה נשים את המטרות הקשורות לקיום שלך ושל משפחתך כמו אוכל, הוצאות שקשורות למגורים ולמשפחה. הן בעלות החשיבות הגבוהה ביותר ביומן והצעדים שנדרשים להשגתם יהפכו להיות אבני יסוד ביומן שלך.

2. משפחתיות – במידה ויש לך משפחה, חשוב להשקיע בה את הזמן הנדרש. לא, זה לא התפקיד של המורים שלהם לחנך את הילדים שלך ולהיות שם עבורם ולא, בן או בת הזוג לא יחליקו לך חוסר יחס לנצח. יש אושר שלא קשור לכסף, אושר שקשור לחיוך של מישהו שלא צריך ממך כלום מלבד יחס חם. זה זה.

3. מפתחות – פה נשים את כל המטרות שמיועדות כדי לאפשר לנו להעלות את רמת המחיה בעתיד. אחרי שהצבנו את אבני היסוד של כל השאר ביומן שלנו, נחשוב על כישורים שידרשו לנו בעתיד, הכשרות שאולי נרצה לעבור, ודברים שנרצה לרכוש שיאפשרו לנו בעתיד (הקרוב או הרחוק) חיים נוחים יותר, טובים יותר ובעיקר מספקים יותר.

סידור הצעדים להגעה למטרות בתוך היומן, יצור לנו סדר יום חדש שיאפשר לנו להמשיך להתפרנס, לשמור על חיי המשפחה בריאים ולהתקדם אל מול מטרות  מאתגרות בצורה תמידית. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור