בית > מאמרים על NLP > למה אנשים מאבדים ריכוז בשיחה אתנו? 9 טעויות השיחה שכולנו עושים מבלי לשים לב

למה אנשים מאבדים ריכוז בשיחה אתנו? 9 טעויות השיחה שכולנו עושים מבלי לשים לב

27 מאי 2018

היי,

בשבוע שעבר, הצגתי טיפ חשוב לשינוי דפוסי חשיבה שמעכבים אותנו מהתקדמות בחיים. היום, ניגע בנושא שחוזר על עצמו שוב ושוב בשאלות שאני מקבל: למה לאנשים קשה להתרכז בשיחות אתנו ומוסחים נורא בקלות?

בדיוק כותבת לך הודעה

היא נכנסה למיטה. לא לפני שהגניבה מבט לכיוון הספר על השידה. זו שממש לידה. ליד המקום שבעוד מספר דקות ייטען הסלולארי. הספר, שבכל ניקיון של הבית מאבד שכבה של אבק. אבק שמצטבר עליו כבר תקופה ארוכה.

היא הסיטה את המחשבה הזו הצידה. כמו באפליקציה. ובצורה קסומה כמעט, הסלולארי שלה קפץ לה ליד. עדכון מהיר. תגובה מהירה. רק עוד קצת לקרוא. ואז נלך לישון. רק שהפעם היא קיבלה הודעה. מה המצב. ומכיוון שענתה, עכשיו היא חייבת להמשיך רק עוד טיפה.

בעידן של היום, אם כבר ענית ואז נעלמת זה לא מנומס. כמו להפסיק להקשיב בשיחה. והיא לא רצתה שירגישו בצורה הזו. בוודאי כשמדובר בחברה קרובה. וקרוב לוודאי שיש לה משהו חשוב לספר. אז היא תגנוב עוד קצת דקות ערנות. מקסימום תקום קצת יותר עייפה.

לא היה שם שום דבר חשוב. אבל נשארה למרות זאת. כי זו חברה. ואי אפשר שלא להגיב. רק שפתאום, אחרי מספר שאלות, החברה הפסיקה להגיב. ועכשיו היא הייתה תקועה. קרועה בין הרצון ללכת לישון לרצון שחברה שלה לא תיעלב.

על המסך הופיע החיווי שהחברה כותבת משהו. אחרי שתסיים, היא חשבה לעצמה, היא תעדכן את החברה שהיא הולכת לישון. לא רצתה לחתוך את השיחה. רק שהחברה כתבה וכתבה. ועוד לא שלחה. והיא פשוט לא ידעה מה לעשות. אולי היא הגיבה, פשוט לא כלפיה?

רגע, זה לא בכלל הפרעת הקשב?

קל לפטור את כל העניין כהפרעת קשב. כמעט ואין אדם שלא מאשים את הקשב שלו במשהו. נדמה שלכולנו קשה להתרכז. רק שבפועל, יש פחות אנשים עם הפרעות קשב משנדמה לנו. ולא, אבחון עצמי זו לא שיטה לדעת אם יש לנו או שפשוט הזנחנו את היכולת להתרכז.

רק שההשפעות על זה הן הרבה יותר מרק על עצמנו. זה גולש לתקשורת עם אנשים אחרים. ושם, זה כבר יכול להיות בעייתי. כי לשבת מול אדם שמאבד את היכולת להתרכז בנו… זה לא כל כך כיף. גם אם אנחנו יודעים שקשה לו להתרכז. זה לא הופך את זה לנעים יותר.

יכול להיות שיש להם הפרעת קשב. רק שבהרבה מאוד מקרים ובצורה מפתיעה, זה קורה דווקא בגללנו. דברים קטנים שאנחנו עושים בהיסח הדעת. וגורמים להם לאבד את קו המחשבה. זה שנדרש כדי להמשיך להקשיב לנו. ויש פעמים שאפשר להתרכז הרבה.

לדוגמה, המאמר הזה. אם קראת עד לפה, השקעת פרק זמן סביר. קראת כבר 9 פסקאות וקצת. ועדיין מעניין אותך להמשיך לקרוא. על זה, אני מודה לך מאוד. וזו גם הסיבה שבגללה חשוב לדעת איך להפסיק לגרום לאנשים לאבד את הריכוז בזמן שהם מקשיבים לנו.

9 הטעויות שגורמות להם לאבד את הריכוז בזמן שיחה

הטעויות הבאות הן הטעויות הנפוצות ביותר במהלך שיחה. כאלה שנוטות לגרום לאחרים להפסיק להתרכז בשיחה. ולהתחיל להסתכל לצדדים, על השעון והטלפון. מכאן והלאה זה רק עניין של זמן עד שהיא תסתיים. ואם לא בא לך שזה מה שיקרה, זה הזמן להמשיך לקרוא:

1. אני במקום אתה – אנשים לא מעוניינים להשתתף בשיחה שבה אין להם מקום. הם רוצים להרגיש שייכים. לדעת שאכפת לאחרים מהם. ולכן קשה לשבת מול אדם שכל הזמן מדבר רק על עצמו. במקום זה, אפשר לשאול אותם לדעתם. ולהתעניין בהם ובחייהם. כן, זה אפשרי.

2. להאריך הברות – קשה לשבת לאורך זמן מול אדם שמושך צלילים בזמן דבריו. כן, אלה שכללל הההזמן מושכים את הההצליל של כל מילה. כי הם חושבים מה רצו להגיד. זה מעיק מאוד על השומע. ואפשר במקום זה לעצור לרגע. גם באמצע המשפט. ובכך לסקרן את השומע.

3. פירוט יתר לא רלבנטי – לספר סיפורים בצורה מרתקת זו מיומנות קריטית. רק שצריך לדעת ליישם אותה. סתם להאריך בדברינו זו לא השיטה. ובטח שלא לפרט על כל דבר שקרה. כי כל דבר יכול להפוך לאסוציאציה בראש השומע. וצ'יק צ'ק הוא כבר חושב על משהו אחר.

4. מחסור בסופים – סיפור מורכב תמיד מהתחלה אמצע וסוף. יש לזה סיבה. המוח שלנו מחפש את המשמעות של מה שנאמר. ובגלל זה שלושתם חשובים באותה מידה. אם אנחנו קופצים מסיפור לסיפור ללא הפסקה, השומע מנסה להבין מה הקשר. ואז מאבד את הריכוז.

5. שאלות ברצף – כל הקונספט של שאלה הוא מעולה. אנחנו רוצים לדעת משהו. הם יכולים לשתף אותנו. זה חלק מהותי מהשיחה. רק שאם אנחנו מנסים להסביר שאלה באמצעות עוד אחת ואז עוד אחת, הם כבר לא יודעים על מה לענות. ושוקעים במחשבות שלהם.

6. לתקן כל הזמן – המחשבות פועלות ברצף. אחת אחרי השנייה. וככה אנחנו גם מחברים משפטים. משפטים שהופכים למילים. בזרם חשיבה אחיד. רק שאם אנחנו מתקנים אדם בזמן שהוא מדבר שוב ושוב, הוא יאבד את רצף החשיבה. ולא, זה לא קריטי שזה שניים ולא שתיים.

7. לא מספיק קשר עין – זה חשוב יותר מכל תיאוריה של שפת גוף. בעיקר כי כשאנחנו לא מסתכלים על האדם שמולנו, אנחנו מסתכלים על משהו אחר. ואם אנחנו כל הזמן מסתכלים על משהו אחר… זה מפגין חוסר עניין. כן, גם אם לא התכוונו לזה. זה הרושם שנוצר.

8. עודף קשר עין – זה אפילו יותר חשוב. עודף קשר עין הוא לא נעים. מרגיש פולשני. כאילו שמישהו שם אותנו במרכז של עודף תשומת לב. ולא לכל האנשים זה נוח. במיוחד כשבוהים בהם. אז זה בסדר מדי פעם להפנות את המבט. ואז לחזור. בצורה רגועה.

9. חוסר ריכוז – אנשים לומדים מאתנו איך להגיב אלינו. הם פשוט שמים לב איך אנחנו מתנהגים כלפינו. ומחקים אותנו. לכן, אי אפשר לצפות שאחרים יתרכזו בשיחה, בזמן שאנחנו מתרכזים בכל דבר אחר. מותר להשתיק את הטלפון. ומותר גם לא להגיב לדברים אחרים.

לסיכום: כן, אני יודע. עבור חלק מהקוראים זה מובן מאליו. לפחות בתיאוריה. רק שבפועל, הטעויות האלה קורות לכולם. כן, גם לי. ורק אם נתרגל לשים אליהן לב, נוכל לשנות אותן. קצת בכל פעם. עד שההתנהגות הנכונה תהפוך לטבע שניה עבורנו.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שפה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך המשך יום מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 1 תגובות

יש לך תגובה נשמח לשמוע:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?