בית > מאמרים על NLP > להתמסר לחוויה האנושית (פירורי תובנות 265)

להתמסר לחוויה האנושית (פירורי תובנות 265)

2 יוני 2017

במשך השעה, הוא לא הפסיק לדבר. והיא, שישבה שם מולו פשוט החליטה לבהות בו. זה גם ככה לא משנה מה תגיד. הוא לא הקשיב. פשוט היה חשוב לו להגיד לה. לספר לה. לנסות להרשים אותה. ומרוב ניסיון, הוא שיעמם אותה למוות.

על פניו, באפליקציה הוא נראה נחמד. כנראה שמישהו עזר לו לבחור תמונות מעולות. אולי אפילו לכתוב את מה שכתוב עליו. כי אין מצב שמי שיושב מולה היה כותב משהו כזה. וזה לא שהוא לא היה מספיק חכם. זה פשוט לא סגנון הדיבור שלו.

בזמן שבהתה בכיוון הכללי שלו, היא חשבה קצת על כל המצב. זה אפילו הצחיק אותה. רק שהיא השתדלה לשמור על חיוך עדין, כדי שלא יחשוב שהיא צוחקת עליו. אחרי הכל, הוא לא אשם בזה. רק מנסה לשחק את חוקי המשחק. או לפחות את הפרשנות שלו לחוקים.

הם נפרדו בחיוך קטן. נשיקה על הלחי. לא יותר. הוא לא עניין אותה בשום צורה. והיא, לא באמת מצאה טעם בלצבור עוד פס על החגורה. זה לא מסוג ההישגים שאפשר להתגאות בהם מול אנשים בוגרים. אז העדיפה לסיים את הערב וללכת לצפות בטלוויזיה עד שתירדם.

היא העדיפה ללכת. מזג האוויר היה מושלם. חם בדיוק במידה. קריר בדיוק במידה. כאילו נתפר בדיוק למידות שלה. ובזמן שריחפה ברחוב בתוך מחשבותיה, הבינה פתאום כי זה לא מה שהיא מחפשת. אוסף של כללי משחק.

היא לא הייתה שייכת למשחק הזה. פנייה ותשובה. תמונה ותמונה. חיזור קר ותשובה כתובה. משהו בה רצה מישהו שירצה אותה. שלא ייראה בה ריאיון עבודה. מישהו שייראה אותה כמו שהיא. נושמת. מלאת חיים. תלת ממדית. מעבר לסתם תמונה וטקסט.

פרא. כמו סוס לא מאולף. שגם לא צריך שיאלפו אותו. מלא רגשות. שועטת במרחבי החיים. אוהבת ללא הפסקה. חשה וחיה. ואז נכלאת בתוך אפליקציה. יודעת שמשהו לא בסדר. ולא מסוגלת להתנתק מהמטריקס. כי כולם מצפים. ומה היא בלי זוגיות.

בהבזק של הרגע ידעה בדיוק מה צריך להיעשות. עצרה באמצע הרחוב. מחקה את האפליקציה. ונשמה לרווחה. כמו שכבר הרבה שנים לא נשמה. עצמה את העיניים. התמסרה לרוח. ואחרי מספר שניות פתחה אותן. כאילו רואה את המציאות לראשונה.

היא הייתה מוקפת באנשים. אנשים שלא הסתכלה עליהם בדרך כלל. אנשים ברזולוציה שמשאירה את המכשיר הקטן מאחורה. אנשים עם הבעות. אנשים שלפעמים יוצרים קשר עין. ולפעמים מחייכים. ולרגע, הציניות נשארה בצד.

מבט. חיוך. מבט מחויך עם קצת תמיהה. חיוך מבויש. לפעמים, זה כל מה שנדרש. היסוס קטן. מילה או שתיים. ועוד חיוך. מציאות מתרחשת. והיא, שלפני שעה הייתה בדייט מהגיהינום מצאה את עצמה בדייט חדש. תיקון. והיא החליטה לא להטיל ספק. ולהתמסר לחוויה האנושית.

שיהיה סוף שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 2 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?