בית > מאמרים על NLP > מגדלים מנייר (פירורי תובנות 312)

מגדלים מנייר (פירורי תובנות 312)

11 מאי 2018

רוצה ללמוד איך הכפלתי את כמות הלקוחות שלי פי 2.75 בעשר דקות השקעה ביום? להבין איך גם לך זה יכול לקרות בלי יותר מדי מאמץ ודורש רק מחשב ואצבעות? או אולי בא לך להפוך לאדם כריזמטי שגורם לכולם לשתף אתך פעולה בעזרת 3 מדיטציות יומיות שאפשר לשמוע תוך כדי שינה?

ניתן לראות המון פרסומות כאלה. וככל שעובר הזמן יש יותר אנשים שמתיימרים ומבטיחים הבטחות שכאלה. לא ניגע כרגע בנכונות העניין. לחלקם יש יותר מה להציע. לחלקם קצת פחות. רק שבפועל, הם מצליחים למכור. ותמיד יצליחו למכור. ויש לזה סיבה.

רוב האנשים לא פראיירים. אני יודע שזה מה שציפית שאגיד. זה לא נכון. אנשים הם לא טיפשים במהותם. לפעמים מבצעים החלטות מטופשות. זה כן. רק שלרובנו יש מספיק תבונה כדי להבין שהדבר שמולנו הוא הדבר האמתי. ולפעמים אם הוא לא.

אז איך אותם משווקים מתלהבים מצליחים כל כך? התשובה היא מאוד פשוטה. דרך אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, מציפים אותנו כל הזמן ב-2 סוגים של מידע: הראשון, הוא מידע שמתאר כמה רע. כמה רע לנו ביחס לאחרים. כמה רע המצב במדינה. וכמה רע עוד עומד להיות.

ברור שזה מה שיציפו אותנו. אין רייטינג בלספר שיש אנשים נחמדים שעבדו היום לפרנסתם. או בלספר שהעצים צמחו היום רק עוד קצת והפרחים פרחו. יש רייטינג באלימות. יש רייטינג בתככים. יש רייטינג בבגידות. ואז נוצרת אצלנו המחשבה שהכל רק נהיה יותר גרוע. כי זה המידע שאנחנו מתרגלים לצרוך.

הסוג השני של המידע, הוא סיפורי הצלחה. כאילו לנגח אותנו במצב הרע שלנו. להראות את אלה שהצליחו. שיהיה לנו במי לקנא. למי לפרגן כשנדמה שאנחנו חולקים אתו את ההצלחה. כי הוא ישראלי. כי הוא "משלנו". ואת מי לשנוא אם יש שערורייה סביבו אחר כך.

רק שיש צד נוסף לעניין. בגלל שכל הזמן מספרים לנו כמה רע לנו ומדגישים את כל סיפורי ההצלחה, נוצר אצל חלקנו רצון לשיפור המצב שלנו. הרצון להצליח גם הם. כי נותנים לנו את התחושה שהצלחה היא מיידית. שגם אנשים כמונו עשו את זה. והם עושים מיליונים ומיליארדים. אז למה שאנחנו לא?

הרי אנחנו צריכים את הכסף הזה עכשיו. לא מחר. לא מחרתיים. ואם אפשר לעשות את זה כזה מהר, אז הגיע הזמן. רק תגידו איפה לחתום ולהתחיל. והם אלה שמשלמים לכל אותם גורואי האינסטנט. וברוב המקרים, הם ירימו עסק שלא ישרוד יותר מדי זמן.

יותר קל להרים עסק שיצליח מהר מאשר עסק שיצליח לאורך זמן. זה גם נשמע יותר טוב כלכלית. הרי אנחנו אוהבים את הכסף שלנו חם ובבנק. והיום אם אפשר. רק שבדרך כלל, מצליח מאוד נקודתית. זה יכול לקחת לו שנה. זה יכול לקחת שנתיים ואפילו שלוש. כי אי אפשר לתחזק בעירה בעוצמה שכזו.

זה קצת כמו נר. נר שנרצה להדליק ויש לנו 2 אפשרויות להדליק: הראשונה היא להביור. להביור הוא מאוד יעיל כשאנחנו רוצים להדליק משהו. האש שלו מאוד חזקה וממוקדת. והנר יידלק צ'יק צ'ק. רק שבשיטה הזו, אנחנו שורפים את פתיל הנר כבר בהתחלה.

אם יש לנו להביור, יש לנו תחושה שהפתיל מיותר. עכשיו, עלינו להתחיל לרדת עם הלהביור לאורך הנר כדי שימשיך לדלוק. הרי אין לו פתיל שישמור על הלהבה. רק שכשנכבה את הלהביור, להבת הנר תכבה מהר מאוד. ובכל פעם שנרצה להדליק אותו מחדש, נצטרך להדליק אותה בעזרת הלהביור.

הדרך השנייה, היא להדליק את הפתיל. ולתת לו לבעור לאיטו. כך הנר יישאר דלוק ליותר זמן. וכמות המאמץ המכוון שנדרשת מאתנו כדי "להפעיל" אותו היא יותר נמוכה. וכן, היא פחות מגניבה מהלהביור. והאש פחות חזקה. רק שהיא בוערת.

זו בדיוק הבעיה שמאחורי אותן הבטחות שיווקיות. נכון, זה מגניב יותר להאמין שנצליח מחר. רק שבפועל, אין הצלחות מהירות. ההצלחה המהירה היא החזות השטחית והלא מבינה של הדרך, בה דברים עובדים באמת.

מאחורי כל "הצלחה מהירה" יש בנייה איטית. צבירת מיומנויות. עשייה מתמדת. כישלונות אחרי כישלונות. הצלחות נקודתיות אחרי הצלחות נקודתיות. ובהדרגה, התוצאות מתחילות להגיע יותר ויותר. יותר ויותר אנשים נחשפים אלינו. יותר ויותר אנשים מחפשים דווקא אותנו.

זה נשמע אולי קצת איטי. רק שזה יותר יציב בצורה משמעותית. כי למרות שאפשר להרוויח הרבה כסף היום, מאוד קשה לשמור על קצב עבודה כל כך מפרך לאורך זמן. זה שוחק. במקום זה, עדיף לפתח את היכולת להתמיד. לעשות. שוב ושוב.

לצורך העניין ורק לצורך ההדגמה, המאמר הזה הוא המאמר ה-794 בבלוג הזה. שבע. תשע. ארבע. והבלוג הזה, שקוראים אותו קצת יותר מ-18,000 אנשים שונים בכל חודש לא התחיל כמעניין בצורה יוצאת דופן. הוא היה כתוב אפילו בצורה מאוד בינונית. ובשנה הראשונה, כמעט ואף אחד לא קרא אותו.

רק שההתמדה בעשייה יוצרת ניסיון. השאיפה לשיפור גורמת לתכנים להפוך ליותר מעניינים וממוקדים. והתוצאות, יציבות וחזקות. וזה לא כי אני כזה גאון. אלא כי החלטתי להתמיד. כתבתי מאמר בשבוע. והמשכתי. ועוד ועוד. ובאיזו שהיא נקודה התחלתי לכתוב עוד אחד.

האם זה קל? בהתחלה נדמה שכן. כי בהתחלה יש המון מוטיבציה לעשות. אפילו לעשות המון. רק שאם הרמת משהו חדש, גילית שבהתחלה מאוד קל לעשות דברים. כי יש מוטיבציה. כי המטרות מול העיניים כל הזמן. כי חשוב לך להוכיח את עצמך. רק שאחרי שעוברים את ההתחלה, המצב משתנה.

ואז נשאלות השאלות הקשות באמת: כמה מאמץ כבר השקעת? האם בזבזת את כל ההתלהבות שלך בלעבור את השלב הראשוני, רק כדי להגיע מותש לשלב הבא? כמה זמן יהיה לך קל להמשיך לעבוד בקצב שעבדת עד עכשיו?

לפעמים, עדיף להוריד הילוך. להבין שהצלחה היא תוצר של התמדה. מצטער לנפץ את הבועה השיווקית. להתקדם וללמוד. לטעות כמה שיותר וכמה שיותר מהר. ולבנות הצלחה במדרגות. גם כדי שנוכל להבין אותה ולהרשות לנו להחזיק בה. וגם כדי שתהיה עקבית ותמשיך לצמוח.

כי הצלחה נקודתית היא כמו מגדלים מנייר. גבוהים ויפים. רק שברוח ובגשם הראשונים נרטבים ומתקפלים. ואז צריך להרים בכל פעם חדשים. להשקיע הרבה יותר. ולפעמים, לקנא באלה שגרים בבית רגיל. אפילו שהוא יותר קטן או נמוך. רק שתמיד ניתן לחזור אליו. גם כשהרוח צולפת ורטוב בחוץ.

שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 0 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?