בית > מאמרים על NLP > כשנאלצים לעבוד מהבית: איך נחזק את המוטיבציה שלנו לעבוד בעזרת טריק אחד פשוט?

כשנאלצים לעבוד מהבית: איך נחזק את המוטיבציה שלנו לעבוד בעזרת טריק אחד פשוט?

15 פברואר 2021

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי את ניתוח תמונות שפת הגוף שהובאו כאתגר. ואני מודה לכל האלופים ששלחו תגובות ותובנות. היום נענה על שאלתו של חן, קורא ותיק בבלוג ה-NLP שלנו ששאל: אני עובד מהבית והתקופה האחרונה קצת גרמה לי לשקוע, איך אני יכול ליצור לעצמי מוטיבציה לחזור לעשות כמו קודם?

מה מפריע לנו ליצור מוטיבציה לעבוד כשאנחנו מנסים לעבוד מהבית?

התקופה הנוכחית היא לא קלה. במיוחד עבור כל אלה שהתרגלו לעבוד מהמשרד ועכשיו נאלצים לעבוד מהבית. גם אם נשים בצד את אתגר הילדים בתוך כל העניין, זה עדיין לא פשוט. כי רוב האנשים פשוט לא רגיל לזה. וגם בגלל משהו אחר שקשור ל-NLP שנקרא עוגנים.

עוגנים, על פי ה-NLP, הם תוצר של התניות שמחברות דברים לתחושות. דברים שיכולים להיות כאלה שאנחנו רואים, שומעים או חשים ומיד מפעילים אותנו רגשית. כמו ריח או תמונה שמזכירים לנו משהו. ולא תמיד אנחנו ממש צריכים להיזכר. זה קורה ואנחנו ישר מרגישים.

רק שאנחנו לא צריכים קורס NLP כדי ליצור עוגן. אנחנו מייצרים כאלה באופן טבעי ומבלי לדעת. כל הזמן. הזיכרון שלנו בנוי על העיקרון הזה. והבית שלנו, מכיל די הרבה כאלה. כל כך הרבה, עד שהם מסיחים אותנו מלהתרכז במה שאנחנו מנסים לעשות.

אז למה אנחנו לא מצליחים להיכנס ל"מצב עבודה" וליצור מוטיבציה לעבוד?

כל דבר יכול להיות עוגן אצלנו בבית. וכל דבר יכול להפעיל אותנו. זו המלכודת הגדולה בעבודה מהבית למי שלא רגיל כל כך. אני אישית הפכתי לעקרת בית בחצי השנה הראשונה שלי כעצמאי. הרי לנקות, לעשות כביסה ולבשל, זה יותר חשוב מלהתקשר ללקוחות.

ולמה זה קורה? כי התרגלנו להפריד בראש בין העבודה לבית. התרגלנו שבבית עושים דברים שלא עושים בעבודה. מתפזרים הרבה יותר. מגיבים בצורה מיידית יותר לגירויים כמו אלו שמספקים הטלפון והרשתות החברתיות. ויש פרקים חדשים של הסדרה האהובה בנטפליקס.

רק שבדיוק העיקרון הזה שגורע את תשומת הלב שלנו ממה שצריך, יכול גם להחזיר אותה בחזרה. וכאן נכנס עיקרון אחר מעולם ה-NLP שנקרא מסגרת התייחסות (או בקיצור, מסגרת). והוא, יכול לעזור לנו "לגנוב" עוגנים מהעבודה. מבלי לקחת ציוד הביתה ללא רשות, כמובן.

איך רותמים את המסגרת והעוגנים כדי ליצור מוטיבציה לעבוד?

המסגרת ב-NLP, היא אוסף הדברים שמגדירים את המשמעות של משהו. לדוגמה, כשאנחנו הולכים לעבוד, אנחנו לא באים לשם (בתקווה) עם פיג'מה ומוזנחים. זה לא מתאים למסגרת. והמסגרת, היא זו שמאפשרת לנו להתנתק מ"מצב בית" ולעבוד ב"עבודה".

רק שכשאנחנו בבית וצריכים לעבוד, המסגרת של "בית" מפריעה לנו. ואנחנו צריכים להיכנס ל"מצב עבודה". אז איך נעשה את זה? נגנוב את העוגנים הקלים. אלה שמכניסים אותנו למצב עבודה, מבלי שאנחנו שמים לב. ונשתמש בהם רק כשאנחנו עובדים בבית.

רגע לפני שנמשיך, כדי לתת דוגמאות, חשוב שנדגיש את המילה רק. כדי ליצור אזור עבודה או זמן עבודה חשוב שנשתמש בעוגנים רק במהלך העבודה. וכשאנחנו עושים דבר שאינו קשור לעבודה, נפסיק להשתמש בהם. כדי שהם יישמרו על הייחודיות שלהם ויפעילו אותנו נכון.

מה נוכל לעשות כדי להיכנס למצב עבודה ולחזק את המוטיבציה שלנו?

כדי להיכנס למצב עבודה ולחזק את המוטיבציה שלנו לעבוד, נוכל להשתמש במספר עוגנים. כאלה שלא דורשים מאתנו מאמץ מיוחד. דברים שביום יום הם שוליים. רק שעכשיו, הם קריטיים מאוד.

חשוב לציין רק דבר אחד. הדוגמאות האלה הן רק חלק ממה שאפשר לעשות כדי ליצור יותר מוטיבציה לעבוד. הן יתנו לנו השראה לדוגמאות נוספות. כל אדם ומה שמאפיין אותו כשהוא עובד. רק שאלו, הן אחלה מקום להתחיל ממנו:

עוגן 1: להתלבש לעבודה

אחד היתרונות של עבודה מהבית הוא שלא צריך לצאת מהפיג'מה. היא נוחה. חמה. ואפשר להסתובב בה כל היום, כולל במנוחות. רק שזו גם הבעיה של הפיג'מה. היא עוגן שמסמל לנו הכל, חוץ ממוטיבציה לעבוד.

לכן, כשנרצה לעבוד, נתלבש כאילו שאנחנו עומדים לצאת ולעבוד בחוץ. כן, בגדים של ממש. ואני יודע ששכחת איך הם נראים מרוב סגרים. יש כאלה בארון. וגם לא צריך להתלבש בצורה הכי מגונדרת שאפשר. אפשר להתלבש כמו ל"סתם יום עבודה". זה יעבוד באותה המידה.

עוגן 2: להתבשם

כשאנחנו בבית, אנחנו לא תמיד מתבשמים. זה משהו שנהוג לעשות לפני שיוצאים. או לפני שאורחים מגיעים. וזה בדיוק היתרון של הבושם או האפטרשייב. הוא מכניס אותנו ל"מצב חוץ". ושם, יש לנו יותר מוטיבציה לעשות.

חשוב לציין, זה לא יעבוד אם לא נתקלח או נתגלח. עצם האיפוס של "להסתדר לפני שיוצאים לעבוד", גורם לנו לשינוי המחשבתי שמכניס אותנו למצב עבודה. שלא לדבר על כך שחוש הריח משפיע עלינו הרבה יותר חזק מכל חוש אחר.

עוגן 3: לשבת ביציבת עבודה

יש משהו ברפיסה הטבעית של רוב האנשים (בעיקר מול מסכים) כשהם בבית, שלא מכניס אותם למצב עבודה. זה סוג של הישפכות שכזו לתוך כיסא או ספה (בתקווה שלא לעבוד מהמיטה), שלא לגמרי מתאימה ל"מצב עבודה".

בעבודה אנחנו יושבים אחרת. כי זה לא מכובד להישפך על הכיסא. אנשים מסתכלים. ובינינו, זה גם לא מאוד נוח (או בריא) לעבוד בצורה הזאת. לכן, נקפיד על יציבה זקופה בזמן שאנחנו עובדים. כאילו שמישהו מסתכל עלינו. ובנוסף, היציבה משפיעה מאוד על התחושה הפנימית.

וזהו. די להיום. עכשיו, בתגובות שמתחת למאמר אשמח לקרוא: האם יש עוגנים נוספים שמכניסים אותך ל"מצב עבודה" גם בבית?

שיהיה לך שבוע משובח,
ליאור

תגובות למאמר

| 2 תגובות
  • היי ליאור,
    מאמר מעולה ומחכים כרגיל.
    אף פעם לא הבנתי מדוע מעצבן אותי לעבוד בבית עם פיג'מה וכפכפים, באופן לא מודע אני נוהג להתלבש גם בבית בצורה רשמית. אני לא מדבר על חליפת מנהלים ונעלי אלגנט, ממש לא. אלא על מכנס ג'ינס ונעליים. לי זה מספיק בשביל להיכנס למצב בו אני מרגיש נוח, מוטיבציה ורצון לעשות משהו.
    הבהרת לי עכשיו מאיפה זה נובע.

נשמח לשמוע מה דעתך:

    רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

      רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?