בית > מאמרים על NLP > עיקרון מחיאת הכפיים (פירורי תובנות 451)

עיקרון מחיאת הכפיים (פירורי תובנות 451)

15 ינואר 2021

"אל תפסיק להאמין בי", היא אמרה. פיה. מרחפת באוויר. מדברת. רק שהייתה מולי. איך אפשר להתכחש לזה. "בכל פעם שאתה מוחא כפיים, אני קיימת יותר", המשיכה הפיה. "ובכל פעם שמישהו מפסיק להאמין בפיה", דמעה התגלגלה מזווית עינה, "פיה מאבדת את כנפיה וצונחת למותה".

מחאתי לה כפיים. צוחק מחוכמתה. מהדהד את התובנות שלה. ולפעמים סתם מפרגן. גם כי אהבתי אותה. וגם כי לא רציתי לבדוק אם זה יהרוג אותה באמת. לא רוצה לקחת את האחריות הזאת על עצמי. ומה זה כבר דורש ממני? לחייך? לפרגן? להאמין? זה הרי לא עולה כסף.

ובדרכי הביתה, חשבתי עליה. ועליי. ועלינו. ועל מחיאת הכפיים. הרי כל מה שכולנו רוצים, זה להתקיים. כאילו שברגע שיפסיקו למחוא לנו כפיים, לא נהיה כאן. לייקים. שיתופים. תמונות. סטטוסים. ומה יקרה אם יפסיקו למחוא לנו כפיים? מה אנחנו שווים כשאחרים לא מסתכלים?

שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 2 תגובות
  • היי ליאור,
    עברו שנים מספר – ליתר דיוק 8 מאז שמעתי אודותיך – והנה השנה החדשה 2021 מביאה עמה בשורה חדשה.
    תובנה עמוקה אודות משמעות החיים.
    תודה לך על מי שאתה .
    תודה לך על השנים הטובות בהן למדתי מהו אדם . בן אנוש.
    אמשיך לקחת חלק בפרויקט האנושי .
    אוהב מאד

נשמח לשמוע מה דעתך:

    רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

      רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?