חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
tellingsecret

3 טכניקות שכנוע (מאוד פשוטות ליישום ומוכחות מדעית) שכל אחד חייב לדעת

היי,

בשבוע שעבר התמקדנו ב-8 תובנות עסקיות שישלשו את כמות הלקוחות בעסק שלך (אם יש לך עסק כמובן). היום רציתי לכתוב מאמר מעט יותר קליל שיעזור לכל אדם לשכנע בקלות, גם אם לא עבר בחייו הכשרה בשכנוע, ברטוריקה או ב-NLP.

3 טכניקות פשוטות ומוכחות מדעית לשכנוע

כל אחד מאיתנו היה רוצה להשפיע יותר, לשכנע יותר ולהצליח יותר. רובנו (כך אני מקווה) מעדיפים לעשות זאת תוך שמירה על אתיקה ועזרה לאנשים להתמקד באפשרות שתעזור להם בצורה טובה יותר בחייהם ובכל תחום.

3 הטכניקות הבאות יעזרו לנו לשכנע הרבה יותר, גם אם לא עברנו מעולם הכשרה בשכנוע:

טכניקת שכנוע 1: לשתות כוס קפה

לעתים קרובות אנחנו יושבים עם אנשים לשתות כוס קפה. הרבה מעבר להנאה מהמשקה עצמו, שתיית הקפה הפכה לטקס של ממש שהשתרש בתוך התרבות החברתית שלנו. אחד הדברים שלא ידועים לרובנו הוא חלקו של הקפה בתהליך השכנוע.

על פניו, אין בכך כל הגיון. קפה ידוע כחומר מעורר וממקד והיינו מצפים כי קפה דווקא יגרום לאנשים להיות חסינים יותר לשכנוע, דווקא מתוך תשומת הלב היתרה. עם זאת, המחקרים מוכיחים אחרת.

במחקר שערכו באוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה (מרטין ושות', 2005) מצאה קבוצה של חוקרים כי צריכת משקאות המכילים קופאין הופכת אותנו לקלים יותר לשכנוע. קבוצת הנחקרים חולקה ל-2:

האחת קיבלה מיץ תפוזים המכיל קפאין והשניה (קבוצת הביקורת) קיבלה מיץ תפוזים נקי. כדי לא להטות את התוצאות השתמשו בטכניקה הקרויה עיוורון כפול (גם הנחקרים וגם עוזרי המחקר לא ידעו מהי מטרת המחקר או מי קיבל משקה המכיל קפאין).

2 הקבוצות נדרשו לקרוא 6 סיפורים אשר טענו נגד המתות חסד. לאחר מכן, הם נשאלו על עמדתם בנושא המתות החסד. אלו ששתו קפאין נטו לקבל את העמדה המבוטאת בסיפורים בצורה חזקה הרבה יותר.

לאחר מכן, הקבוצות נשאלו על דיעותיהם בנוגע להפלות, מתוך הנחה כי נטייתו הטבעית של אדם המתנגד להמתת חסד תהיה להתנגד גם לביצוע הפלות. בצורה מפתיעה, התוצאה שיקפה כי ההנחה היתה נכונה.

תוצאות המחקר גילו 2 תופעות מעניינות: הראשונה היא כי קפאין גורם לנו לקבל יותר בקלות מסרים שכנועיים, כנראה בגלל שהוא מעיר אותנו וממקד אותנו במסר; השניה היא כי מסר שנקלט תחת השפעת קפאין מדלג גם לנושאים קרובים רעיונית ומחיל את הרעיון גם בהם.

מה עושים עם זה? מאוד פשוט: כאשר אנחנו מעוניינים לשכנע אדם, נזמין אותו לשתות איתנו שתייה המכילה קפאין. או לחליפין, כאשר אנחנו מעוניינים לא להשתכנע, נמנע משתיית משקאות המכילים קפאין. או שילוב בין השניים.

טכניקת שכנוע 2: הישר אל תת המודע

רוב האנשים בפגישות אישיות יושבים האחד מול השני. הסיבה לכך היא ברורה. לכל אדם יש מרחב סביבו הקרוי המרחב האינטימי. המרחב האינטימי הוא מעין כדור בלתי נראה של סביבנו המרגיש לנו כחלק מהגוף שלנו.

אל המרחב האינטימי שלנו יכולים להכנס רק אנשים שאנחנו מרשים להם (חברים, ידידים, משפחה וכן הלאה) וגם אז, רק לזמן קצר. היחידים שמורשים להכנס לשם לזמן ארוך יותר הם רק אנשים שיש לנו קשר אינטימי איתם (לא בהכרח מיני).

המרחק, אותו מאפשר השולחן בין שני אנשים בפגישה הוא בדרך כלל נוח מספיק כדי שלא להרגיש חדירה למרחב האינטימי שלנו. לכן, רוב האנשים משתמשים בשולחן כמעין חוצץ בפגישות עבודה, בפגישות עסקיות ולפעמים אף בדייטים ראשונים.

למרות זאת, מחקר שנערך בשנת 2009 על ידי מרזולי ותומאסי מצא משהו מעניין שיכול לשנות את דעתנו על הישיבה המרוחקת. מרזולי ותומאסי שלחו בחורה צעירה (לא יותר מדי) לתוך מועדון ריקודים עם משימה אחת בלבד – לבקש סיגריה.

היא פנתה בצורה אקראית ל-176 אנשים (גברים ונשים) בבקשה לקבל סיגריה. ללא קשר להיותם גברים או נשים, רוב הקבוצה נטתה לשתף פעולה הרבה יותר כאשר פנו אליהם מהצד הימני (אל אוזן ימין).

במחקר אחר שעשו תומאסי ומרזולי, הם צפו במועדונים (ככה זה בחו"ל, החוקרים חוגגים) כי המבלים (גם נשים וגם גברים) השתמשו ב-72% מהפעמים באוזן ימין כאשר הקשיבו לבני זוגם מדברים. בשאר הזמן הם לא הקשיבו כנראה. ככה זה זוגות.

מה עושים עם זה? כאשר אנחנו יושבים עם אדם לכוס קפה ומעוניינים לשכנע אותו, נשתדל לשבת בצד ימין שלו. בצורה זו, אנו מדברים כך שהאוזן הימנית שלו שומעת אותנו יותר מזו השמאלית ובכך משפרים את הסיכוי שלנו לשכנע.

יש לשים לב רק לדבר אחד חשוב. אם זה אדם זר, לא נעבור לשבת על אותה ספה שהוא יושב או ממש לידו. במקרה זה, נוכל לשבת במושב הנמצא 90 מעלות אליו בצד ימין. כך, השולחן עדיין יהיה בינינו, נהיה מעט יותר קרובים ועדיין נוכל לפנות אליו מימינו.

טכניקה 3: לשחרר את החובה

אנחנו מאוד לא אוהבים שאומרים לנו מה לעשות. יותר מזה, כשמכריחים אותנו לעשות משהו, פיזית או רגשית, אנחנו נוטים לפתח מרמור נגד האדם השני. וזה מקטין בצורה מהותית את הרצון שלו לפגוש אותנו שוב.

גם ההיפך הוא הנכון. אנחנו אוהבים שנותנים לנו לבחור. מאוד. בעיקר כשיש לנו סיבה טובה שמגבה את הבחירה שלנו. וזה לא באמת משנה אם הסיבה הזו היא ההסבר המקיף ביותר או משהו פשטני שעוזר לנו רק להבין על מה מדובר בכלליות.

פרופ' כריסטופר קרפנטר מאוניברסיטת אילינוי המערבית ריכז השנה (2013) תוצאות של 42 מחקרים שבדקו יותר מ-22,000 נחקרים בסיטואציות שונות רק כדי לגלות את השיטה הפשוטה ביותר שמכפילה תוצאות שכנוע, אליה נחשפתי בעשור האחרון.

משנת 2000 חוקרים מסביב לעולם בודקים את השפעת המשפט "אבל אתה חופשי לבחור אם לעשות זאת". על פניו, אין בו הגיון שכנועי. אם אנחנו נותנים את 2 האפשרויות ואחת מהן אינה רצויה אנחנו מאפשרים לאדם השני לבחור שלא לשתף איתנו פעולה.

עם זאת, התוצאות ב-13 השנים האחרונות מפתיעות מאוד והוכיחו כי המשפט הפשוט הזה, על מגוון גרסאותיו (כמו "אבל אתה לא חייב לעשות את זה"), מחליש את יכולתו של האדם האחר לבחור בתשובה השלילית.

הסיבה לכך היא מאוד מעניינת. כאשר אדם זר ניגש ומבקש מאיתנו מספר מטבעות כדי ליסוע באוטובוס, הוא עדיין זר. בשל כך שהכימיה בינינו לבינו חלשה, אנו סומכים עליו פחות ומוכנים לשתף איתו פעולה פחות. בעיקר כשהוא לוחץ עלינו לעשות עבורו משהו.

בשל המחסור בכימיה, אנחנו מרגישים צורך להתנגד לבקשתו. עם זאת, כאשר אותו אדם מאפשר לנו לאחר שניה לבחור אם כן או לא, הלחץ שמופעל עלינו יורד ואיתו גם הדחף לסרב מיידית.

למעשה, המחקרים מצאו כי שימוש ב"אבל אתה חופשי לבחור…" מכפיל את הסיכוי כי אדם ישתף איתנו פעולה. כמו כן הם מצאו כי אין יתרון לשימוש בניסוח חיובי (כמו "אתה חופשי") על פני ניסוח שלילי (כמו "אתה לא חייב").

כמו כן נמצא כי המשפט הכי יעיל כאשר המבקש נמצא מול האדם השני פנים מול פנים. בכל מדיה אחרת (אימייל, פייסבוק וכן הלאה), יעילות המשפט יורדת אם כי עדיין קיימת.

מה עושים עם זה? כאשר אנחנו מעוניינים לבקש מאדם לעשות משהו, ננסח אותו בצורה מאוד מדוייקת (כמו "אתה יכול להוריד את הזבל עכשיו") כך שיהיה להם ברור מה אנחנו מבקשים. מיד לאחריו נצרף את המשפט שכרגע למדנו ("אבל אתה יכול גם שלא" או "אבל אתה לא חייב לעשות את זה").

זהו להיום. מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר?

שבוע מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

25 תגובות

  1. זאת אומרת שאם אני יגיד לך
    ״ליאור אתה יכול בבקשה לתת לי קורס nlp חינם ?
    אבל אתה לא חייב ״
    יגרום לך להישתכנע ..?
    תמוהה בעיני (:
    יום טוב.

  2. הי,
    איך למשל אתה יכול לגרום לבן זוג, בעל לחזור לזוגיות, כשלמעשה החליט בפועל שמיצה הכל ?

    1. היי ציונית,

      עוד לא נתקלתי בשיטה שבה אפשר לגרום לאדם לעשות משהו המנוגד לרצונו (למעט שטיפת מוח וזה מאוד מורכב לביצוע, מאוד לא אתי, מאוד לא מומלץ ובעל תופעות לוואי שאת באמת לא רוצה להכיר).

      אם הוא החליט בצורה חד משמעית שהוא מיצה את הכול, כנראה שעדיף לשחרר אותו מהזוגיות ולתת לאחר להרוויח את מקומו לצדך.

      יום מעולה,
      ליאור

      1. יש טכניקה שנקראת קסם הקשר. את צריכה לכתוב על בן הזוג תכונות טובות ונקודות חוזקה. כל יום לקרוא את הטוב עליו וכן לאחל לו איחולים וברכות. הלב ישכיל בנעלם והוא יתהפך אלייך.
        בהצלחה

  3. לדעתי, שימוש בתוספת "אבל אתה לא חייבת" גורם לאדם אליו פנית לעשות דברים מתוך חוסר נוחות לסירוב, ולאו דווקא הסיבות אותן מנית.
    אני שונאת שפונים אליי באופן הזה, זו בקשה מתחסדת משהו שברור לפונה ולי מה באמת עליי לעשות. לדעתי זה גורר אנטגוניזם ופחות שכנוע.

  4. יודעת שבכח לא ניתן להשיג דבר..
    אך חשבתי שאולי יש איזה שהי דרך שבה ניתן להעביר מסרים.חיוביים, מעצימים…..
    תודה על התשובה הכנה והמהירה.

  5. תהילה, תודה על חידוד הנקודה.

    זה באמת מאוד תלוי בטון שבו דברים נאמרים. אם הטון הוא כזה שמראה שאת לא מאמינה למה שאת אומרת, המסר שמשתמע הוא באמת כזה של כפיה.

    אם לעומת זאת, את אומרת את זה בטון הנכון ואת משדרת לאדם שבאמת יש לו בחירה, הוא יטה לשתף איתך פעולה הרבה יותר.

  6. יש הבדל בפניה לאוזן ימין של הנשוא אם הוא ימני או שמאלי?
    או שהפניה לאוזן ימין מתבצעת באופן גינרי?

    1. בעיקרון, אצל חלק קטן מאוכלוסיית השמאליים (בעלי העדפה לשימוש ביד שמאל) יש נטיה להשתמש בהמיספרות בצורה הפוכה. אצלם הייתי ממליץ לפנות לאוזן שמאל במקום לאוזן ימין.

      עם זאת, מדובר באחוז מאוד קטן באוכלוסיה כך שברוב המקרים, אם תפנה לאוזן הימנית אתה לא תפספס.

      אם חשוב לך להצליח במאה האחוזים, שים לב לסימנים הקטנים וזהה אם הוא "הפוך". אם כן, פשוט דבר לאוזנו השמאלית.

      1. כן, לזה התכוונתי, אם נדרש לשים לב לאיטרים ו"להתאים" את השיטה אליהם או שזה במבנה המוח ואין הבדל בין ימניים לשמאליים.
        אז אני מבין שאכן יש הבדל כזה וההתאמה נדרשת.
        תודה.

        1. רק הבהרה קטנה, התכוונת לחלק קטן מהאוכלוסייה שהם איטרים בכללי או לחלק קטן מתוך נתח האיטרים באוכלוסייה, שעליהם חל השוני?
          (פסקה ראשונה בתשובתך)

  7. אהבתי את טכניקת 3 לשחחר את החוב
    האמת שלפעמים יוצא לי לעשות את זה אם אני רוצה משהו:-) אבל חייבת להגיד שלפעמים אני מרגישה כאילו אני "עובדת על אנשים" 🙂 וכשלפעמים אני לא עובדת לפי הטכניקה אני חוששת שהבחירה של הצד השני לא יהיה לטובתי:-)
    נהנתי לקרוא, תודה.

  8. בזמנו כשנפגשנו לרגע, לא ידעתי עד כמה אתה מאגר עצום של ידע, אם רק היית אומר לי אז לקרוא את המאמרים שלך אבל שאני יכול לבחור לא לקרוא אותם הייתי משכיל הרבה יותר מוקדם, כתמיד מאמר מרתק.

  9. כרגיל אצלך -ליאור – מדהים. רק שאלה לגבי האוזן הימנית, מה קורה כאשר אדם סובל מבעיית שמיעה באוזן הזו? זה רלבנטי לגבי אנשים רבים. המשך לכתוב ולהאיר את חיינו בתובנות!

  10. בחיים עושים את המיטב עם מה שיש. אם הם סובלים מבעית שמיעה באוזן זו נדבר לשניה. אם לא שומעים אותנו, לא נוכל לשכנע 🙂

  11. אהבתי את הדבר ה- 3.
    אבל לדעתי לא התחדדה כאן הנקודה.
    יש הבדל בין השניים הראשונים לבין ה- 3.

    השניים הראשונים הם טכניקות שלא עשויות להשפיע על הדברים שאני אומר ועל הדברים הנשמעים.
    הנקודה השלישית היא שינוי מהנאמר, ולדעתי, הרבה פעמים יהיה אפשר לשים לב אם הם נאמרים באמת או שלא.
    ולכן, אילו יאמר זאת מישהו כדי לעבוד עליו, יש מצב שהוא יקלוט את זה. משא"כ אם מישהו יאמר זאת באמת וירגיש שהוא עושה מה שהוא צריך והשני יעשה מה שהוא רוצה, הסיכויים אכן יגברו, כי הוא באמת לא אמר משהו שמקומם את הצד שכנגד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לקבל עדכון למייל?

אם בא לך לקבל עדכון פעם בשבוע כשמאמר חדש עולה לאתר, יש להשאיר את כתובת האימייל שלך בתיבה הבאה:

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור:

רוצים גישה לקורסי ה-NLP שלנו ולשלם רק 200 שקלים?