חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
sleepinglecture

מהן 7 הטעויות הקטלניות שאנשים עושים בזמן דיבור בפני קהל? (ואיך להימנע מהן)

היי,

בשבוע שעבר, הסברתי למה חשוב להיכשל כדי להצליח הרבה יותר ואיך אפשר לעשות זאת בצורה מכוונת. השבוע, רציתי להמשיך במסע לשדרוג הכריזמה האישית שלנו והפעם – טכניקות לשלהוב הקהל שמקשיב לנו.

הסכנה שבהבנה חופשית

אחד הפחדים הנפוצים ביותר בעולם כיום הוא הפחד מדיבור בפני קהל. הפחד הזה כל כך נפוץ עד שאנשים יעדיפו לעשות (כמעט) הכל על מנת להימנע מלהתמודד במצבים שדורשים מהם לדבר בפני קהל. עם זאת, לא תמיד יש לנו את המותרות שלא לעמוד בפני קהל בכלל.

בעידן הנוכחי, רוב העבודה שלנו סובבת סביב ידע. כדי להצליח, אנחנו חייבים ללמוד מיומנויות מורכבות משהיו בעבר. על מנת להישאר ברמה גבוהה, עלינו להתעדכן בידע חדש כל הזמן. והשיא? אנחנו חייבים להעביר את הידע שלנו לאחרים שעובדים אתנו ומולנו.

סיבה זו, היא אחת הסיבות הראשיות לכך שהרבה מאוד אנשים קוראים מאמרים בנושא ועוברים הכשרות המיועדות לעזור להם להפסיק לפחד מקהל ולעמוד בפני קהל בצורה נכונה. זה טוב ואני ממליץ על זה בחום. רק שלפעמים, זה גם יכול לעשות נזק.

כשיש לאדם יותר מדי ידע שמתנגש ואין לו את מי לשאול, לפעמים הוא יבצע את מה שהבין. ולפעמים ה"מה שהבין" הזה אינו באמת הדרך שאליה התכוון הכותב או המרצה. זו גם הסיבה שרצוי לתרגל ככל האפשר בזמן שאנחנו עדיין לומדים בקורס ולא לחכות ל"רגע שאחרי".

7 הטעויות הקטלניות ביותר בזמן עמידה בפני קהל

כדי להעביר מסר בפני קהל בצורה נכונה, חשוב שנבין אילו טעויות נפוצות קיימות ומה ניתן לעשות על מנת למנוע אותן מראש. ההימנעות מהן אולי לא תהפוך אותנו למרצים הכי מרתקים בעולם (בשביל זה צריך ללמוד ולהתנסות המון) ועדיין תעזור לנו לצלוח את המשימה בשלום.

אלו הן הטעויות (והדרכים להימנע מהן כמובן) שמהן רצוי להימנע בעת עמידה בפני קהל:

1. לנסות להצטייר כמרצים כריזמטיים ומשכנעים – אנשים שאמורים לעמוד בפני קהל בפעם הראשונה בחייהם נוטים לעשות את הטעות הזאת והם מפספסים משהו חשוב. הם לא אמורים להיות אובמה. או ביבי. או מרטין לותר קינג. ולמזלם הרב, הקהל גם לא מצפה מהם להיות.

אני יודע, הפתעתי. ציפית לקרוא פה משהו הפוך כמו המלצה לעבור קורס. ואני מבין את זה. גם אני ציפיתי שאמליץ פה על קורס NLP בתור משהו שיפתור את הנקודה הזו. אבל לא עשיתי את זה (כמעט). כי אנחנו רוצים פתרון שיתאים גם לאנשים שעוד לא למדו. אז מה הפתרון?

פתרון: הפתרון הוא להתמקד בנושא ההרצאה. אם אנשים באו לשמוע אותנו מדברים על נושא מסוים, זה הדבר שבו חשוב להתמקד. הם רק רוצים לקבל את המידע. אם יקבלו הופעה טובה ולא משעממת הם יודו לנו על כך. רק שהם לא באו להופעה. הם באו לקבל ידע שיש לנו.

2. להשתמש בשפה מורכבת מדי – כאשר רוב האנשים עומד בפני קהל בפעם הראשונה קורה לו משהו מאוד מוזר. פתאום הוא מתחיל לדבר בשפה גבוהה. להשתמש יותר במושגים טכניים. וזה מובן. כי זה גורם לו להרגיש יותר מקצועי ומקנה לו תחושת ביטחון.

כאשר הקהל עסוק בניסיון להבין מילים גבוהות וסלנג מקצועי הוא אולי יתרשם מאתנו. זה עשוי לקרות. רק שעוד דבר עשוי לקרות – הוא לא יבין את המסר. וזה לא טוב. כי הוא הגיע כדי להבין משהו. לא כדי להגיד איזה מדהימים היינו כשאמרנו "ונטיליזציה סיסטמטית".

פתרון: קודם כל, חשוב להבין מול מי אנחנו מרצים ומה ההבנה הטכנית שלהם בנושא ההרצאה שלנו. ואז, לדבר בצורה הכי פשוטה עבורם. להמחיש נתונים. כך שהם בטוח יבינו. בינינו, זו גם ההרצאה שאנחנו היינו שמחים להיות בה.

3. לנסות לספר בדיחות – אני יודע שהיינו בהרצאה של איזה מישהו שקרע אותנו מצחוק. והחלטנו שאם נרצה יום אחד, גם אנחנו חייייבים להיות כאלה. רק שרוב האנשים שלא מנוסה בסיפור בדיחות, עשוי להרוס לעצמו את ההרצאה.

כל דבר שנעשה בפני קהל ואינו קשור באופן ישיר להעברת המסר עשוי להסיט את תשומת לב הקהל ולפגוע בהרצאה עצמה. בזמן שהם מנסים להבין למה זה מצחיק, הם לא מקשיבים. בזמן שהם מנידים את ראשם בחוסר רצון לחיות כי הבדיחה לא מצחיקה, הם מאבדים ריכוז.

פתרון: אם נורא דחוף לך לספר בדיחה, רצוי שהיא תהיה קשורה לנושא ההרצאה. לאחר מכן, חשוב מאוד לבדוק שהיא מצחיקה אנשים אחרים לפני ההרצאה. אם היא לא מצחיקה, אפשר לוותר עליה. ההרצאה הראשונה שלך אינה בהכרח המקום לפתוח בקריירת סטנדאפ.

4. לנסות להפגין ידע שאין לנו – במהלך חיי היום יום, רוב האנשים מפחד להיתפש כאדם שאינו יודע משהו. בעיקר אם זה דבר שהוא אמור לדעת. כאשר הוא עומד בפני קהל זה אפילו יותר מוקצן. ואנשים שאינם מיומנים מסתבכים בדיוק בנקודה הזו.

מאוד חשוב לציין (ולשנן) את זה: עדיף לא לדעת מאשר להמציא. בעיקר כי אם תופסים אותנו לא דוברים אמת, זה משליך על כל שאר דברינו. ואם זה המצב, חבל שבכלל עלינו לדבר בפני הקהל. הרי המסר הוא העיקר. לא תחזוקת האגו שלנו.

פתרון: עלינו להתמקד רק בידע שיש לנו. לדבר עליו. לענות בעזרתו. ולציין אותו. כאשר שואלים אותנו דבר שאיננו יודעים, נוכל תמיד לומר "אין לי את המידע הזה, אם מעניין אותך תעביר לי כתובת אימייל בסוף ההרצאה ואחזיר לך תשובה". ולשלוח אליו את התשובה כמובן.

5. להיות אסוציאטיבי – כשרוב האנשים מדבר עם אחרים יש לו נטייה להיות אסוציאטיבי. לקפוץ מסיפור אחד לסיפור אחר. כי זה מזכיר לו. והוא חייב לספר. לפני שישכח. רק שאז קופצים מסיפור לסיפור ומפספסים את הפואנטה.

כאשר אנחנו מרצים בפני קהל אין לנו את המותרות להיות אסוציאטיביים. סיפורי "זה מזכיר לי" שעולים פתאום לוקחים אותנו הרחק מהמסר העיקרי של ההרצאה. שורפים לנו ולקהל זמן ריכוז יקר. וגורמים לקהל להפסיק להקשיב לנו.

פתרון: אם יש סיפור שחשוב לנקודה (בדיוק כמו בבדיחות), עלינו ללמוד לספר אותו בצורה עניינית ולהחליט באיזה תזמון נעלה אותו. כך, לא נתפזר יותר מדי ונדאג כי הסיפור יחזק נקודה בדרך למסר העיקרי. או יקשר לנקודה הבאה. בכל אחד מהמקרים הללו, זה יהיה טוב.

6. ללמוד את כל ההרצאה בעל פה – רוב המרצים הוותיקים והמיומנים מכירים את החומר שלהם. מעבירים אותו בצורה חלקה לחלוטין. נראה כאילו שלמדו את כל ההרצאה בעל פה. עם זאת, אדם שאינו מנוסה ולומד את ההרצאה בעל פה עשוי לגרום לעצמו נזק.

כאשר אדם שאינו מיומן משנן המון מידע, הוא "מת" לפרוק אותו. ובשנייה שהוא עומד מול קהל הוא מתחיל לירות את המידע מתוך תקווה שאף אחד לא יקטע אותו. בפועל, אם יזכור את כל מה ששינן, הוא ידבר במהירות שיא וכל הפרעה תסכן את יכולתו לזכור את שאר המידע.

פתרון: לכתוב על פיסת נייר 3-5 משפטי מפתח שחשוב לנו לומר ולשים במקום גלוי לעין. אלה המסרים המרכזיים שחשוב שנעביר בדרך להעברת המסר המרכזי שלנו. הם יאפסו אותנו מול העברת המידע ולכיוון המסר המרכזי. גם ככה אנחנו אמורים להעביר מידע שאנחנו שולטים בו, לא?

7. לסמוך על לוגיסטיקה – הגענו עם מצגת מושקעת. מתאימה לכל הכללים הכתובים בספר. וסמכנו על זה שיש שם מחשב ומקרן ושהכול יעבוד כצפוי. רק שלפעמים, המקרן התקלקל או שחסר איזה כבל שמחבר את יציאת ה"שקר כלשהו" לכניסת ה"אותיות רנדומליות באנגלית".

במצב כזה, רוב האנשים קורסים. כי הם לא זוכרים הכל. וכי הם הכינו בדיוק את השקף המיוחד שיעזור לקהל להבין את המסר החשוב. וזה עלה להם בכל שעות השינה בשבועיים האחרונים. ומה הם יעשו עכשיו??

פתרון: 3 דברים שאפשר לעשות: לברר מראש אם יש מחשב ומקרן ואיזה כבלים מתחברים אליו; להביא מהבית (אתם צריכים לראות את התיק שלי) את כל הכבלים שנדרשים; ולהבין לעומק את החומר שמועבר על מנת להתמודד עם מצב שבו הלוגיסטיקה תקרוס.

במצב שבו הלוגיסטיקה קרסה, נשתמש במה שסביבנו להמחשת המידע. לפעמים, תוך שימוש בעזרים שסביבנו (אם יש לוח או חפצים שאיתם נוכל להמחיש). לפעמים אפילו נוכל להיעזר בקהל כדי להעביר מסר (להעלות קבוצת אנשים ולהדגים איתם איך המידע נראה במציאות).

לסיכום: נכון, יש עוד המון מידע שיכול להפוך אותנו למרצים מרתקים וכריזמטיים. עם זאת, לעתים אין לנו זמן לפתח את היכולות ומוטל עלינו להעביר הרצאה "מהיום למחר". במקרה שכזה, היצמדות ל-7 הפתרונות שהובאו כאן עשויה להיות בדיוק גלגל ההצלה עבורנו.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור: