זקן סיני חכם עצר פעם. חשב על המשפטים החכמים שאמר. אלו שכולם ציטטו. והבין שציטטו רק את המשפטים שהיה להם נוח לצטט. אלה שגרמו להם להרגיש כאילו החוכמה שלו מעתיקה את עצמה אליהם. ולו רק כי ציטטו אותו.
האמת היא שהוא אמר הרבה דברים. אפילו אמר פעם "איי" כשנתקל עם הראש במשקוף הדלת. אף אחד לא ציטט את זה. הם העדיפו משפטים שמקפלים בתוכם הרבה חוכמת חיים. משהו שגרם להם לחשוב. משהו שגרם להם להרגיש קצת מחוכמתו עליהם.
הם לא הבינו שדווקא ב"איי" של המשקוף יש הרבה יותר חוכמת חיים. כי ממנה לומדים טוב יותר. מתוך ההתנסות. מתוך הטעות. ולא מתוך הציטוטים. או שכפול החוכמה שכבר נחוותה. כי יש הבדל בין לדעת על דבר ללדעת אותו באמת.
ואז שתק. ובאותו הרגע, עבר דרך הדלת שמעולם לא הייתה.
שיהיה סוף שבוע מעולה,
ליאור
