רוב האנשים מפחדים משינוי. לא כי הם פחדנים או עצלנים. פשוט כי ככה למדנו. מה שמוכר הוא בסדר. גם אם הוא לא טוב במיוחד. פשוט אין שם חוסר ודאות. שינוי גדול יכול להיות בסיס להצלחה גדולה. מצד שני, אין שינוי גדול שאין בו מידה מסויימת של סיכון.
בכל פעם שמשהו משתבש, אנחנו מחפשים את הדרך ליצור את השינוי הכי קטן שיתן לנו תוצאה מספקת. לא מדהימה. לא מעולה. מספקת. רק כדי לעבור קדימה. אנחנו שמים טלאי על החלק הקרוע. כל עוד הטלאי הזה מחזיק, אפשר להתקדם ולשכוח מזה.
הבעיה מתחילה כשאוסף הטלאים כבר לא מסוגל לשאת את התלאות.
יש כאלה שמתפרקים. יש כאלה שמנסים לסתום את החור עם האצבע, בתקווה ששום דבר לא יפול החוצה. כמו הילד הקטן שמנסה לסתום את החורים שבסכר בעזרת האצבעות, כדי למנוע מהמים לדלוף. יש כאלה שמבינים כי לפעמים, למרות המחיר, צריך לתפור משהו חדש.
שנה חדשה היא הזדמנות לתפור לעצמנו חליפה חדשה, יפה יותר וחזקה יותר. זה בדיוק הזמן לשים את חליפת הטלאים המוכרת והמנחמת בצד. כבר הכרנו את מי שהיינו. עכשיו הזמן להכיר את מי שאנחנו יכולים להיות.
יום מעולה לכולם,
ליאור
