Site icon הפורטל הישראלי ל-NLP

אזהרה: לעולם אל תעשו את הטעות הנפוצה הזו בזמן שאתם עוסקים בהתפתחות אישית

היי,

בשבוע שעבר, הבאתי 5 דברים שחשוב להתחיל לעשות אחרת כדי להפוך ליותר כריזמטיים. לתחילת השנה הנוכחית, רציתי להתחיל באזהרה מפני טעות נוראית שרוב האנשים עושים בזמן שהם מפתחים את עצמם ואת היכולות שלהם.

המנכ"ל המהולל

"הם פשוט לא מבינים אותי", הוא אמר. לא מקשיבים. ואפילו יותר חמור מזה… הם צחקו עליו. בעקביות. כל הזמן התייחסו אליו בתור מי שהיה פעם. והיה לו מאוד קשה עם זה. מצד אחד, הוא אהב אותם. הם הרי החברים שלו ממזמן. ומצד שני, היה לו קשה איתם מאוד.

החלומות שלו מעולם לא נחשבו בעיניהם. מבחינתם, הוא תמיד היה זה שחולם בהקיץ. והפעם, הוא ידע שזה לא זה. זה לא סתם חלום. סוף סוף התחיל לצאת לדרך. והיה לו קשה כמו שאף פעם לא היה לו. כי אלה לא היו סתם דיבורים. הוא עשה דברים שמעולם לא העז.

באיזה שהוא מקום, הוא ציפה מהם שיתמכו בו. לא יעריצו או משהו. מדי פעם מילה טובה. שיתמכו בו כשקשה לו. רק שהם העדיפו להפוך את כל העניין לבדיחה. בכל פעם הסתלבטו עליו. "המנכ"ל המהולל" הם קראו לו. וזה הצטבר. עד שיום אחד הוא החליט לחתוך את הקשר.

להישאר באותו המקום

המוח שלנו מאוד אוהב סדר. ואם הוא מזהה שיש תבנית שחוזרת על עצמה שוב ושוב הוא יוצר הגדרה. סטיגמה אם תרצו. והסטיגמה הזו נדבקת. מאוד קשה לשנות אותה. כמו הגדרה שפשוט מסרבת להשתנות.

זו הסיבה שבגללה ההורים שלנו תמיד ייראו אותנו בראש שלהם כאילו היינו בני חמש. וזו גם הסיבה שבגללה, תמיד יהיה את החבר ההוא שכל השאר יזכירו לו תמיד משהו טיפשי שעשה פעם. גם אם הפעם הזאת, הייתה לפני יותר מעשור.

אדם חכם אמר פעם כי אנחנו הממוצע של החברים שלנו. או במילים אחרות, אם נבדוק מה החברים שלנו השיגו בכל תחום בחייהם, נמצא שזה פחות או יותר המצב שלנו. ויש לזה סיבה. אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שדומים לנו. ומתקדמים באותו הקצב.

הבעיה מתחילה כשמישהו מהחבר'ה מתחיל להשתנות. מפסיק להתאים לתפקיד או לסטיגמה שלו. לא הולך בתלם. זה מבלבל אנשים. יוצר אצלם חוסר התאמה בין הציפיות למציאות. והם חייבים לפתור אותה. זו בדיוק הסיבה שבגללה הם מנסים "ליישר" אותנו לתפקיד הישן.

הם לא באמת מנסים לפגוע בנו. הם לא באמת מעוניינים שנרגיש רע. הם פשוט לא רוצים שניפגע. רוצים לחסוך לנו את חוסר הנוחות. ועל הדרך, לגרום לנו לחזור להיות בדיוק כמו שהיינו. כדי שלא ייאלצו לבחון באמת אם גם הם יכולים יותר אם יתאמצו.

מה קורה באופן טבעי?

מה שקורה בדרך כלל במקרה שכזה הוא צפוי. אנחנו עוברים איזה שהוא שינוי. זה יכול להיות בגלל שעברנו הכשרה מסוימת. יכול להיות כי התחלנו לקרוא דברים שפתחו לנו את הראש. ואפילו בגלל שפשוט נמאס לנו להיות מי שהיינו ואנחנו רוצים יותר.

רק שהחברים שלנו לא תמיד עוברים את אותו השינוי אתנו. ויש לנו את התחושה כאילו שהם לא באמת מבינים. לא באמת עברו שינוי. לא באמת נאורים. לא באמת נמצאים אתנו באותו השלב. כי אנחנו עברנו. אנחנו למדנו. אנחנו הבנו. והם נשארו מאחור. לדעתנו בכל מקרה.

הנטייה הטבעית היא להידבק לאלה שעברו אתנו את ההכשרה ולהתנתק מהחברים הישנים. כי ההם כבר לא מתאימים לנו. וכי אנחנו יותר מתקדמים מהם. רק שזו טעות מאוד מהותית. בעיקר כי היא נובעת מתחושת עליונות מזויפת. והתוצאות שלה עשויות להיות הרסניות.

מה חשוב שנבין?

בסופו של יום, החברים שלנו הם אנשים שנמצאים אתנו כבר שנים. נאמנים לנו. נמצאים שם עבורנו כשאנחנו צריכים אותם. ויודעים שאם הם יצטרכו את אותו הדבר מאתנו, נהיה שם עבורם. רק שלפעמים נוצרת תחושת העליונות המזויפת הזו. וחשוב לשים לב למספר דברים:

1. אנחנו לא יותר טובים מהם – זה נכון שעברנו הכשרה. וזה נכון שראינו בה תוצאות. רק שהחברים שלנו לא ראו את התוצאות. ולפעמים (הרבה פחות משנדמה לנו) יש להם אמונות שמגבילות את החשיבה שלהם. לכן, חובת ההוכחה היא עלינו. לא עליהם.

אין הכשרה שהופכת אותנו לטובים יותר ממישהו. אולי נשיג יותר תוצאות ממנו. אבל לא נהיה טובים יותר ממנו. כי הוא זה הוא ואנחנו זה אנחנו. ויותר חשוב מכך – הסיבה היחידה שבגללה הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים היא כי אין לנו הוכחות לגבות את דברינו.

2. ההכשרה חייבת להוכיח את עצמה – זה בסדר שהצלחנו ליצור תוצאות בכיתה. רק שבתוך המציאות, אנשים לא מגיבים בהכרח כמו בכיתה. ואם בגלל זה אנחנו רוצים לחזור ל"בועה החברתית" של הקורס במקום להתאמן וליישם בשטח… אנחנו מתחבאים מאחורי ההכשרה.

במקרה הזה, אנשים נוטים לחזור על אותה הכשרה שוב ושוב. לפעמים אפילו מתארגנים בקבוצות כדי לחזור. ולא כדי להתמקצע. אלא כדי להרגיש חלק מ"קבוצת המבינים". למרות שאין להם בהכרח תוצאות מרשימות. ואז כועסים על החברים ש"יורדים עליהם" כי הם לא מבינים.

זה נכון. הם לא מבינים. רק שהתפקיד שלהם הוא לא לנפץ את האמונות המגבילות שלהם. הם לא מודעים לכך שיש להם אמונות מגבילות. הדבר היחיד שינפץ את האמונות המגבילות שלהם הוא התוצאות שלנו בשטח. בטח שלא מרמור על אלה שלא מגיבים כמו שציפינו.

3. הם לא סתם נקראים חברים שלנו – ישנן חברויות שנוצרות בהכשרות. בטח שיש. אפילו כאלה שמחזיקות שנים. רק שלעתים קרובות, האנשים שעוברים אתנו הכשרה יחזרו לחייהם. ואז, אם "זרקנו" את החברים שלנו מתוך שחצנות של הרגע נגלה שאנחנו די לבד.

החברים שלנו לא סתם נקראים חברים. הם היו אתנו במשך שנים. והם עדיין יהיו שם עבורנו אם נתקל בצרה. לא זורקים דבר כזה כל כך בקלות. גם אם הם לא מפרגנים. הפרגון יגיע. אנחנו פשוט עושים משהו לא שגרתי. הם ישמחו לפרגן. זה פשוט לא יקרה לפני שנוכיח את עצמנו.

4. למידה מתבצעת ביותר מדרך אחת – זה שחברים שלנו לא עברו הכשרה מסוימת לא אומר שהם לא מסוגלים להפיק תוצאות טובות. יש יותר מדרך אחת ללמוד. יש אנשים שלומדים בצורה טבעית, מתוך חיקוי, יכולות שאחרים משלמים המון כסף כדי ללמוד.

זה לא הופך אותם לפחות טובים. ולהיפך, יכול מאוד להיות שעצם כך שהם מיישמים בצורה לא מודעת הופך אותם ליותר יעילים. לכן, רצוי לחפש במה החברים שלנו טובים. ואפילו ללמוד מהם. כן. גם אם הם לא מעבירים קורסים. וגם אם הם לא עברו הכשרה.

5. הרחבת מעגלי חברים זה דבר רצוי – אז כרגע יש לנו חברים שלא נדבר איתם על השינוי הנוכחי. כי הם מסתלבטים עלינו. מצד שני, זה לא אומר שאסור לנו ליצור עוד קבוצת חברים. אפילו אם זו קבוצה נפרדת שלא תכיר את הישנה.

זה יכול להיות מעולה. אנשים שייתנו לנו השראה להצליח יותר. אלה שנוכל לשתף בתובנות אישיות. לצמוח איתם. לצמוח במקביל אליהם. וכשנצטרך, הם יוכלו להיות אוזן קשבת וכתף מוטה עבורנו. וזה, מבלי לפגוע בחברים הוותיקים שלנו.

כך, יהיו לנו "חברי שינוי" ו"חברי בית". נוכל ליהנות מ-2 העולמות. ובזמן שאנחנו בונים את ההצלחה שלנו כדי שחברי הבית שלנו יראו את התוצאות, יהיו לנו חברים אחרים שיוכלו לעזור לנו לעבור את התקופה. הרבה יותר יעיל.

6. האדם המודע הוא תמיד הגורם לשינוי בסביבתו – ככל שנתחיל לראות יותר תוצאות, כך נשבור עבור החברים הוותיקים שלנו את גבולות המחשבה שלהם. הם ייראו שאפשר יותר. זה ייתן להם השראה. פתאום הם יתחילו להאמין יותר. ובעקבות כך, הם ישאפו להצליח יותר.

כמובן שיהיו כאלה שלא. כאלה שבהדרגה נאבד איתם קשר. אלה בדרך כלל יהיו אלה שהיו הכי שונים מאתנו בחבורה. אלה שלא מעוניינים בשינוי. רק שההשפעה על החברים הקרובים שלנו תהיה מדהימה. ממש כמו 2 במחיר של אחד. ההצלחה שלנו תפתח להם את המחשבה.

לכן, אנחנו לא באמת יכולים לצפות שהם יעברו את השינוי לבד. או יקבלו את זה ישר בהבנה. כי הם לא מבינים את זה עדיין. החזון שיש לנו בקשר לשינוי נובע מכך שהזיזו עבורנו את הווילון שהסתיר. ורק אם נגיע לתוצאות נעשה את אותו הדבר עבורם. עכשיו, זה הזמן שלנו להוכיח.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה ושנה אזרחית משובחת,
ליאור

Exit mobile version