אנשים משתנים. וקשה לנו לקבל את זה. אנחנו מאוד רוצים להניח שמה שהיה הוא שיהיה. שהאדם שאותו הכרנו יתנהג תמיד באותה הצורה. שלא יהיו הפתעות. שנוכל להירגע לתוך ההרגלים שלנו. ושנוכל סוף סוף לנוח. ללא כל סיכון. בתוך שגרה מרגיעה.
אנחנו רוצים להאמין שלנו מותר להשתנות. שאנחנו יכולים להתפתח. וכל השאר יישאר אותו הדבר. וכך אנחנו נוכל להשתוות לאחרים. לקבל יתרון על מישהו אחר. אבל במציאות, אנשים אחרים לא מחכים לנו. ושינויים מתרחשים במקביל. לעתים אף ללא כל קשר ביניהם.
אנשים משתנים. ולא תמיד בצורה שרצינו או דמיינו. הם כבר לא מי שהיו בהתחלה. ומותר להם. הם גם עברו דברים במהלך השנים האחרונות. והדברים האלה הותירו את חותמם. השאירו את השריטות והעיקומים שלהם. בדיוק כמו שהשאירו עלינו.
לכעוס על אדם כי השתנה זה בזבוז של זמן. כמו לכעוס על השלכת. זה אפשרי. פשוט לא מקדם שום דבר. דברים קורים. ומעבר לערנות ותשומת לב לשינוי שהתרחש, לא נוכל לעשות דבר כדי למנוע אותו. אז, נוכל להגיב. ולקוות שהתגובה הייתה הדבר הנכון.
אנשים משתנים. ואנחנו חייבים לקבל את זה כעובדה. להעריך את אלה שטוב לנו איתם. לחתוך קשר מאלה ששואבים מאתנו אנרגיות מיותרות. ולא כי הם רעים. אלא כי בנקודה הזו, החיתוך הזה מאפשר לשני הצדדים להיפטר מהתלות השלילית. ולפתוח אפשרות לצמיחה חיובית בנפרד.
שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור
