יש דבר אחד שאי אפשר ללמד ב-NLP. אי אפשר ללמד אותו בשום קורס, אם נאמר את האמת בפנים. והדבר הזה, הוא הדבר שיכול להפוך את התוצאות שלכם בכל תחום להצלחה. אבל אותו, פשוט אי אפשר לזייף.
אפשר ליצור כימיה באופן טכני. אפשר גם להנהיג או להוביל בצורה מכאנית. אפשר ללמוד איך לדבר בצורה רהוטה כמו רובוט של שפה. אפשר גם ללמוד להשתמש בתבניות שפה שישכנעו אחרים לעשות משהו לרגע.
כל אלה, מבלי המהות, הם רק פלסטיק. נוצץ מבחוץ. עושה "בכאילו". גורם לאפקט שמאוד דומה לדבר עצמו. רק שלא באמת תופס לאורך זמן. כי הוא לא מגיע מספיק פנימה. לא גורם לאדם באמת לבחור בו עד הסוף.
אי אפשר לזייף כוונה. או שאנחנו באמת מתכוונים לעשות משהו או שלא. אדם שלא באמת מעוניין באנשים או מסוקרן כלפיהם, לא יכול ליצור כימיה של ממש איתם. ולא יעזור שום "תשאול". או "הבנת צרכים". וגם לא תעזור בחירת מילים מדויקת או "שיקוף שפת גוף".
אם לא נרצה באמת להבין אנשים, לא נוכל באמת להשפיע עליהם. אם לא נכבד את תפישת העולם שלהם, לא נוכל באמת להבין אותם. אם לא נניח בצד את המחשבה שעוסקת רק בעצמנו, לא נוכל באמת לכבד את תפישת העולם של אנשים אחרים.
אנשים הם לא בובות שעושים עליהם מניפולציות. הם גם לא שקי אימונים לשיפור היכולות שלנו. ואי אפשר לעבוד עליהם לאורך זמן. אפילו אם נשתמש בכלים שמשפיעים על תת המודע. בסופו של יום, גם אם נפעיל עליהם מניפולציה שטחית, השפעתה תפוג תוך זמן קצר.
כל הכלים בסופו של יום הם רק דרכים להעביר את הכוונה שלנו. וככל שכלי התקשורת שלנו טובים יותר, כך הכוונה שלנו הופכת להיות שקופה יותר. מזוקקת יותר. עוצמתית יותר. משכנעת יותר.
אי אפשר לזייף. אפשר רק להחליט. להחליט ליצור שינוי בדרך שבה אנחנו מתייחסים לאנשים אחרים. אפילו אם לא קל לשמור על ההחלטה הזו. כי זו הדרך היחידה להשתמש בכלים האלה בצורה שעובדת. וזו כל מהות העניין, לא?