חברים יקרים, בטווח הזמן הנראה לעין, לא יפתחו קורסים פרונטאלים חדשים. עמכם הסליחה, הנהלת בית הספר.

נכווה ברותחין (פירורי תובנות 187)

מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. ניסה ונכווה. ומעכשיו… יחשוב פעמים לפני שינסה משהו דומה. כי לא עבד. כי כאב. כי נעלב. כי התאכזב. כי זה מתחבר לו לדברים אחרים שעבר. ועכשיו זה עוד משהו שקרה לו. ולמה זה קורה רק לו. וזה כבר מייאש. כי בראש שלו לכל השאר הולך בסדר ורק לו זה קורה. שוב.

בפעם הבאה שזה יקרה הוא יחשוב פעמיים. יגשש. יבדוק מרחוק. לא ירוץ כל כך מהר לבדוק אם הפעם זה יעבוד. כמו אדם שקיבל מכת חשמל סטטית זעירה. בנגיעה עדינה וחוששת יגע במתכת. מקווה שלא יקרה שוב. שהכול יסתדר הפעם. שידע שהחיים חזרו לתקנם. לזרום מבלי לחשוב פעמיים.

אם נכווה בשנית, נכבה לראשונה. מעדיף שלא לנסות. להתרחק מראש. להדוף את הסיכוי שהכישלון יחזור על עצמו. ברגע, זה הופך להיות דבר שהוא לא טוב בו. דבר שלא טוב עבורו. דבר שאולי אפילו יתחיל לשנוא מעכשיו. דבר… שבמידת מה, הופך להיות חלק מההגדרה שלו.

ככה הוא מתנהל בחייו, עם כפתורים כבויים בראש. דברים שברור לו שאין טעם לנסות. אפשרויות שלא יבחן בעתיד. העתיד, שלא יהיה אפשרי עבורו. ולמרות שהוא רוצה יותר בחיים, הוא מרים ידיים מראש. כי הצלקות מזכירות לו את קירות הכלוב הבלתי נראה.

לו רק היה נזכר איך כתינוק, נפילות היו חלק מגילוי העולם היה בוודאי יודע. היה נזכר. היה מבין מי הוא באמת. מה באמת אפשרי ומה לא. איך נחישות שוברת קירות מחשבה. והוא… נדמה לו שכבר גילה את העולם. מכיר את העובדות שקיימות. נאחז בניסיון העבר כדי לשלוט בעתיד.

הדרך היחידה לנוע קדימה היא לשחרר את העבר. לחזור למקום המפחיד. להדליק את האש. לסלוח לה. להבין איך לרתום אותה לטובתנו. ומהניסיון, ללמוד איך להשתמש בה במקום להימנע ממנה. לשחרר. להתקדם. לקבל תוצאות חדשות. כי אין דרך אחרת. לקום מהנפילה ולחזור לדרך.

שבת שלום,
ליאור

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

תגובות למאמר |

7 תגובות

  1. אהבתי.

    בלי קשר לתובנה, אני רוצה לפתוח בלוג באנגלית לקוראים מחו״ל ולרשום שם מה אני חושב על כל מיני נושאים ועל החיים. אתה חושב שזה יכול להצליח? ואיפה אתה ממליץ ללמוד איך לכתוב בלוג?

    1. תודה 🙂

      בלוג תמיד יכול להצליח כל עוד 3 דברים יקרו:
      א. הוא יהיה מוכוון לקהל יעד ספציפי ולדברים שמעניינים אותו
      ב. הוא יהיה כתוב בצורה שתעניין את אותו קהל יעד ו-
      ג. קהל היעד ייחשף אליו

      לא למדתי איך לכתוב בלוג ואני לא בטוח שיש מקום שממש מלמד את זה. זה לא שאין, פשוט לא נחשפתי למקומות כאלה. ההמלצה האישית שלי (אם אתה מכוון לכתוב בלוג) היא לקרוא המון בלוגים, לכתוב המון בעצמך ולגבש בהדרגה סגנון שמצד אחד הוא אתה ומצד שני תופס את תשומת הלב של הקהל. הרבה ניסוי וטעייה.

      בהצלחה!

    2. אני חושב שאם תשכיל להבין את מה שעושה ליאור, גם אתה תצליח בבלוג משלך.
      אף פעם אל תחשוב יותר מדי. במיוחד כשמדובר בלפתוח בלוג, שזה דבר שאפשרי לעשות מעכשיו לעכשיו.
      פשוט לך על זה. מה כבר יקרה?
      אז הפוסטים הראשונים שלך לא יהיו משהו, נגיד. בתור התחלה.
      אבל עם הזמן אתה תשתפר. תתנסח קצת אחרת. בצורה יותר מושכת ומרתקת. תמשוך אנשים.
      מה שחשוב זה שתהיה לך הנחישות להמשיך גם אם אין מגיבים.
      גם אם אתה מפרסם 20 פוסטים, עברו חודשיים, אין מגיבים, זה לא אומר דבר.
      אני משער לעצמי שיש הרבה אנשים שגם מתעצלים להגיב.
      ארשה לעצמי לזרוק ניחוש שאם לפוסט מסוים של ליאור יש בסה"כ 15 תגובות, שזה לא בסה"כ, זה הרבה
      אז יש לו צפיות כפול פי כמה וכמה ממספר התגובות שציינתי. מה שמחזק שרוב האנשים קצת מתעצלים להגיב.
      אחד הדברים שאני גם אוהב אצל ליאור זה העקביות שלו. הוא תמיד מפרסם מספר פוסטים בשבוע.
      זה נהיה כמו תוכנית טלויזיה או סדרה שאתה פשוט מצפה לרשומה החדשה לפרק החדש. הוא לא מזלזל בקהל שלו, וזה חשוב.

      1. פתחתי את הבלוג.
        פירסמתי בנתיים פוסט ראשון. הבעיה שאני לא יודע לכתוב טוב… יש לי מלא נושאים שאני רוצה לכתוב עליהם אבל אני לא יודע לכתוב בצורה טובה. אני לא יודע את המבנה ואיך לרשום את זה בצורה שזה יהיה מעניין. ועוד משהו, כל כמה זמן לעדכן את הבלוג?

        1. בעיקרון, כתבתי בזמנו מאמר שעונה על רוב השאלות וניתן למצוא אותו בקישור הזה.

          בנוגע לתדירות… אפילו אם יש לך המון על מה לכתוב כרגע אני ממליץ לך להתחיל מפעם בשבוע. את שאר הנושאים תאגור בצד ובכל שבוע "תפשיר" נושא חדש ותכתוב עליו. הסיבה לכך היא פשוטה: בהתחלה יש המון על מה לכתוב וכשעובר הזמן, מציאת נושאי הכתיבה הופכת לאתגר גדול יותר.

          בהצלחה!

  2. ליאור,
    כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי ההפך הגמור. ואז אמרתי לעצמי האם יש אנשים
    שאותה תכונה שהייתה להם כשהיו תינוקות קטנים, עדיין נשארה אצלם? או שהוא פשוט חזקה יותר?
    אם אני מנסה משהו ולא מצליח, נכווה, יש לי את הרצון לנסות שוב עד שאצליח.
    זה כמו אתגר. משחק.
    אם לא הצלחת לקלוע לסל אתה לא רוצה לוותר ולעזוב את המגרש עד שתקלע.
    גם אם תזרוק 20 פעם אבל העיקר תקלע, תסמן V, ותרגיש טוב עם עצמך.
    אני חושב שמי שנכווה ברותחין אמור להיות חכם יותר כי הוא כבר נכווה ויש לו יותר ניסיון. מה שאומר שגם בזה אפשר למצוא משהו טוב.
    הכל תלוי בכמה מחפשים את הטוב שבכל דבר 🙂
    תודה ליאור!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצה לקבל עדכון שבועי?

במשך 15 שנים אנחנו מעלים בכל שבוע מאמר חדש לבלוג על NLP, שפת גוף, שכנוע, פסיכולוגיה שימושית והשימוש שלהם בחיים שלך. היית רוצה שאעדכן אותך ביום שני כשיעלה המאמר הבא?

* העדכון הוא ללא תשלום והפרטים שלך מוגנים אצלנו מספאם

איך אפשר ללמוד איתנו?

מכיוון שאין לנו כבר קורסי NLP פרונטליים ויכול להיות שפספסת את האפשרות ללמוד אצלנו, עדיין יש אפשרות ליהנות מקורס שלנו. 

באתר מיוחד שיצרנו ריכזנו צילומי הכשרות שלנו וקורסי NLP מקוונים שבנינו במיוחד עבורך. אם מעניין אותך ליהנות מקורס כזה זה הקישור עבורך:

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור: