על קצה הצוק. הרגליים נעות הלוך ושוב. הרוח מלטפת את הפנים. הנוף אינסופי. פרוס עד המרחב. שוטף את הנפש בהשתאות. כל נשימה ממלאת את הריאות באוויר רווי חום. כל נשיפה רותחת, מנקה את הגוף משאריות השבוע. ואז, פורש את עצמו. ומשתחרר מהצוק כלפי מטה.
דואה על הרוחות הנעות. החופש המלא. נע ימינה בעדינות. כנפיו מתוחות. מבלי לנוע למעלה ולמטה. הנוצות רוקדות אל מול האוויר שזורם סביבו. הגבול היחידי הוא הקרקע. השמיים מקיפים אותו לנצח. כאן, הוא המלך. השליט הבלתי מעורער. רק שמשהו יושב לו בקצה הראש.
הלוואי שהקרקע לא הייתה מגבילה את היכולת שלו לעוף. מסוגל להגיע לכל מקום שיחפוץ. לגלות מקומות חדשים. כאלה שלא נראים כמו שמיים ועננים. להתהלך על שתיים. לכבוש עולמות. להקים מעצמות. לחשוב כפי שמעולם לא חשב. לתכנן. לבנות. להרוס.
מתחתיו אדם מתהלך. הרגליים נעות הלוך ושוב. הרוח מלטפת את הפנים. הנוף אינסופי. פרוס עד המרחב. שוטף את הנפש בהשתאות. כל נשימה ממלאת את הריאות באוויר רווי חום. כל נשיפה רותחת, מנקה את הגוף משאריות השבוע.
הוא הולך במרחבים. בחופש מלא. נע ימינה ולעתים שמאלה. גופו מתוח אל מול האוויר שזורם סביבו. הגבול היחידי הוא השמיים. הקרקע הייתה המחוז שלו. כאן, הוא המלך. השליטה הבלתי מעורער. רק שמשהו יושב לו בקצה הראש.
הלוואי שהיה יכול להגיע לשמיים. לעוף. להגיע לכל מקום שיחפוץ. לראות את הכל מלמעלה. לשוט בין עננים ושמיים. לפרוש כנפיים. להקיף עולמות. ליהנות מחופש אינסופי. להבין את המציאות מנקודת המבט שיש רק למי שכל המציאות מתוחה תחתיו. לעוף. לנשום. להשתחרר.
האדם הוא הציפור. והכמיהה לחופש היא ההשתהות התמידית מול האין סוף שהוא היקום.
שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור
