חברים יקרים, בטווח הזמן הנראה לעין, לא יפתחו קורסים פרונטאלים חדשים. עמכם הסליחה, הנהלת בית הספר.

פרישה (פירורי תובנות 148)

כשאדם חושב על הדברים שיעשה כשייצא לפנסיה אפשר לדעת עליו רק דבר אחד. הוא לא אוהב את מה שהוא עושה. אם יכול היה להפסיק היום, כנראה שהיה עושה את זה. ובאותו הרגע הופך לפצצה מתקתקת. כזאת שפחות אכפת לה מהתפקיד מרגע לרגע.

הוא היה רוצה להיות בים. לטייל מסביב לעולם. להתחיל להשקיע יותר בתחביבים שלו. ללמוד לצייר. לאמן אנשים אחרים להצליח. לעבור קורס בדבר שתמיד רצה ואף פעם לא אישרו לו לעשות. הוא מבין בהדרגה שהוא מאולף. סוס פרא שנועד למרחבים ורץ במעגלים בחווה.

זה בוער לו בעצמות. גם כשהוא לא חושב על זה. מטריד את מנוחתו. מסיח את דעתו. כמו ענן גשם שמרחף מעל האגם. שם ולא שם. פוטנציאל שעומד להתפרץ בכל רגע. מעיב על תמונת נוף שהייתה יכולה להיות מושלמת. והוא כל כך מתגעגע לשמש שהייתה שלו כשהיה קטן.

כל צעד לכיוון השמש, מפוגג את הענן. למרות שזה מפחיד. למרות שזה כל מה שהכיר. למרות שכולם אומרים לו שלא יעשה את זה. כי גם אם מעונן, כולם עומדים תחת אותו ענן. ולדעתם, עדיף להירטב בגשם עם כולם מאשר להשתזף עם מועטים.

אם כולם עומדים, זה לא תירוץ לעמוד. לפעמים, אם אף אחד לא קופץ מעבר לגדר זה לא כי זה מסוכן. לפעמים, זה רק כי אף אחד מהם לא רצה לשבור את יישור הקו. להרוס את "מה שמקובל". כי כל עוד השקר של הרוב מקובל על ידי הרוב, אז הוא נכון.

יום אחד הוא יעשה את הצעד. ישבור את קו העמידה הישר. בהתחלה יסתכלו עליו בצורה עקומה. חלק מקנאה. חלק מחוסר הבנה. זה יהיה היום שלו. לא שלהם. כי האחריות על ה"להרגיש טוב" שלו שייכת לו. ולא להם.

שינוי אף פעם לא גורר תגובה חיובית מיידית. זה שובר את המוסכמות. מחייב אנשים לבחון את תפיסת המציאות שלהם. והם לא רוצים לשנות כלום אצלם רק כי משהו השתנה אצלו. כי הוא החליט להעז. זה מפריע ומציק להם.

עם זאת, ברגע שהצעד יתבצע והצעדים יהפכו להיות יותר יציבים במסלול שלו לא תהיה להם אפשרות אחרת. כמו איתן טבע. עובדה מוגמרת. אז ורק אז הם יקבלו את המצב. בין אם ירצו ובין אם לא. עכשיו הוא שלו. חי על פי הטבע שלו. דוהר במרחבי חייו.

שיהיה לך סוף שבוע מעולה,
ליאור

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

תגובות למאמר |

4 תגובות

  1. זה תקף גם לגבי צבא ?
    כי כל מה שרשמת פשוט נכון לאיך שאני מרגיש כאן… ועם זאת, אם אני לא יעשה את זה, מי עוד יעשה את זה ? לא כך ?

    1. התחושה תקפה בכל מקום.

      עם זאת, הצבא בישראל הוא מעין שלב שאנשים עוברים בחיים (בניגוד לשנים של תקיעות במקום עבודה) שגם אותו אפשר לנצל לצרכיך (מאוד תלוי כמובן בשלב שבו אתה נמצא, בסוג היחידה, בטיב מערכת היחסים שלך עם המפקדים ובפז"ם שלך) על ידי יציאה לקורסים למשל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תפריט נגישות

רוצה לקבל עדכון שבועי?

במשך 15 שנים אנחנו מעלים בכל שבוע מאמר חדש לבלוג על NLP, שפת גוף, שכנוע, פסיכולוגיה שימושית והשימוש שלהם בחיים שלך. היית רוצה שאעדכן אותך ביום שני כשיעלה המאמר הבא?

* העדכון הוא ללא תשלום והפרטים שלך מוגנים אצלנו מספאם

איך אפשר ללמוד איתנו?

מכיוון שאין לנו כבר קורסי NLP פרונטליים ויכול להיות שפספסת את האפשרות ללמוד אצלנו, עדיין יש אפשרות ליהנות מקורס שלנו. 

באתר מיוחד שיצרנו ריכזנו צילומי הכשרות שלנו וקורסי NLP מקוונים שבנינו במיוחד עבורך. אם מעניין אותך ליהנות מקורס כזה זה הקישור עבורך:

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור: