Site icon הפורטל הישראלי ל-NLP

כשהמוח נסחף לכל כיוון: 7 שיטות להתחייב למטרה אחת למרות שבא לנו להשיג הכל

היי,

בפעם הקודמת, הסברתי איך נוכל להביא לקוח פוטנציאלי לבחור בנו על פני המתחרים הזולים שלנו. היום, ניגע בנקודה ששלחה אליי ספיר באימייל ומפריעה להרבה מאוד אנשים – איך אפשר להתחייב למטרה אחת כשיש כל כך הרבה דברים שאנחנו רוצים להשיג?

התקדמות ללא התקדמות

משהו הרגיש לו נכון. מדויק. מתאים בדיוק למי שהוא. שיקף את המחשבות שלו. החיוך עלה. סוף סוף הבין איך לעשות את זה. אחרי כל כך הרבה שנים שדחה את העניין. והתחייב לעצמו לצאת לדרך. רק שפתאום קפץ לו מאמר חדש מול העיניים. וגם זה משהו שחובה לעשות.

פעם הוא לא היה כזה. לא היו לו שאיפות. חוץ מלסיים את העבודה ולחזור הביתה. או להגיע לסוף השבוע וקצת להירגע. או לפחות להגיע ליום שבו הוא מקבל את המשכורת. ולמרות שאלה לא נשמעות שאיפות כאלה גדולות, הן היו שלו. אף אחד לא יגיד לו למה לשאוף.

רק שיום אחד התעורר. הבין שהוא חי במעגל אוטומטי. החודשים רצים. ושום דבר לא משתנה. זה רק הוא שנהיה מבוגר יותר. המינוס נשאר כמו שהוא. הקידום לא נראה באופק. ובצדק – הוא לא עשה כלום כדי שהמצב ישתנה. אז החליט לעשות משהו בקשר לזה.

מאז, הוא חורש את האינטרנט. מחפש כל שיטה להפוך ליעיל יותר. וכל מאמר מדליק אצלו משהו במוח. זורק אותו לרצות משהו חדש. מטרה חדשה. רק שבכל פעם, הוא מתחיל משהו חדש. עד שאחד אחר לוקח אותו לדרך חדשה. ושום דבר לא באמת משתנה.

קרב משיכות

זה קורה לכולנו מדי פעם. רואים איזה מאמר או סרטון שמלמד אותנו לעשות משהו חדש. או ששומעים בחדשות על משהו חדש. ואומרים לעצמנו, זה הדבר שאנחנו צריכים עכשיו. משקיעים מאמצים לגלות איך עושים את זה ומתחילים לפעול בכיוון.

רק שקצת אחר כך יש עוד משהו כזה. משהו שמפעיל את הדמיון שלנו. משהו שאנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו יכולים לעשות. ממש יכולים לדמיין איך זה ייראה וירגיש להשיג את זה. ואנחנו דווקא רוצים את זה. רק שזה מסיט אותנו מהגעה לתוצאה הקודמת.

לא כי ההיא לא חשובה. אלא כי עכשיו אנחנו רוצים להשיג 2 מטרות שונות. כאילו 2 אנשים תופסים אותנו. כל אחד תופס יד. ומושך אותנו. אנחנו לא באמת זזים. אבל מופעל עלינו כוח ל-2 כיוונים. זה מתיש. ויש כאלה, שאצלם זה כבר מזמן לא רק 2 כיוונים.

איך לשמור על מיקוד במטרה אחת ולא להתפזר?

אני אתחיל בגילוי נאות: גם לי זה קורה. פתאום אני מוצא סרטון שמסביר איך לבנות אפליקציה "בקלות". סתם כי זה נשמע מגניב לבנות אחת. ואז תופס את עצמי בוהה במשהו שאני באמת לא מצליח להבין. במקרים כאלה, זה קל – פשוט מפסיק לצפות.

רק שלפעמים אני מוצא דווקא משהו טוב ויעיל. משהו שאני יכול להשיג. פשוט אין לי זמן עבורו. כי יש דברים שיותר דחופים בלוח המשימות שלי. או בפיתוח העסק. ואם זה לא באמת מקדם אותם, אני צריך להחליט אם זה חשוב.

רוב האנשים מתקשה לבצע את החלוקה בין מטרה חשובה לסתם מטרה שמסיחה אותו. וזו בדיוק הסיבה שהשיטות האלה קיימות:

1. לוודא שהן באמת המטרות שלנו – מאוד קל לסחוף אותנו. לא חסרות טכניקות לזה. ולפעמים ממש מוכרים לנו שאנחנו רוצים משהו. משהו שלא חשבנו עליו קודם. רק שעכשיו פתאום בא לנו על זה. כי מישהו שלהב אותנו לעשות את זה.

כשמודעים לזה… אין בעיה לשים את המטרות האלה בצד. הבעיה היא שרוב הזמן אנחנו לא. ומוכרים לנו לא מעט דברים שאנחנו אמורים לרצות. כמו מאכלים. כמו טכנולוגיה. כמו יכולות. ורגע לפני שנתחיל לרוץ לעשות, חשוב שנעצור ונשאל אותנו אם זה משהו שבאמת חשוב לנו.

2. להתמקד בשלוש מטרות לכל היותר – נניח לרגע שיש לנו עוד דברים לעשות בחיים. רק לרגע. אז גם ככה אין לנו זמן לקדם יותר מדי מטרות. בצורה יעילה בכל מקרה. וגם ככה כל הזמן יש דברים שמסיחים אותנו. אז עדיף לסנן את רוב הרעשים.

השאיפה שלנו היא לצמצם את כמות המטרות הפעילות. אלה שאנחנו פועלים לכיוונן בו זמנית. אם אפשר, אז אחת בכל פעם. אם חייבים, אז עוד אחת או 2 לכל היותר. יותר מזה, זה בלגן. גם ככה לוקח זמן בכל פעם להתחיל לפעול לכיוון מסוים. אז להחליף כיוונים כל הזמן?

3. לכתוב את המטרות שלנו – רוב האנשים יודע מה הוא רוצה להשיג. הוא פשוט לא כותב את זה על דף. כי הוא יודע. למה צריך. רק שברגע שדבר חדש נכנס, זה טורף את הקלפים. יכול להיות שזה מתנגש עם מטרות קודמות. יכול להיות שזה גורם לנו לשכוח חלק מהן.

לכן, רצוי לכתוב את המטרות שלנו. ואפילו לחלק אותן ל"רוצה לעשות", "עושה" ו"סיימתי". ניתן לעשות את זה בכתב. או לחליפין להשתמש בתוכנות מעקב אחרי משימות כמו Trello או AnyDo (יש עוד לא מעט אחרות). העיקר שיהיו שם ונזכור אותן.

4. להקדיש זמן למעקב שבועי – אנחנו יצורים של הרגל. כל דבר שאנחנו מתרגלים לעשות, אנחנו עושים. כמו מעין טקסים קבועים. ואם נרגיל את עצמנו בכל יום לבחון את ההתקדמות השבועית שלנו ביחס למטרה, יהיה לנו קל יותר להמשיך להתמקד בה.

כך, לא כל דבר חדש שנשמע עליו יוכל להיכנס למיקוד שלנו. יש את מה שעושים כרגע. ויש את רשימת הבאים בתור. כשמטרה אחת תושג ב-80% או ב-90% נוכל לצאת לבאה בתור. זה אמנם ייקח יותר זמן. מצד שני, זה יבטיח את ההגעה שלנו לתוצאה.

5. ליצור תזכורות – המון דברים מסיחים אותנו במהלך היום. ולא תמיד אנחנו זוכרים לעשות את מה שצריך. לכן, חשוב לפתח שיטה לזכור לפעול. והדרך הכי יעילה שמצאתי היא ליצור תזכורות. לשים משהו שכשנראה, נזכור ישר לפעול.

זה יכול להיות צילום של ההגעה למטרה. זה יכול להיות הדבר שנשיג אחרי שהגענו אליה. זה יכול להיות גם סתם מדבקיות קטנות. יש פה רק 2 דברים שחשובים: הראשון, שנראה את התזכורות; והשני, שהן באמת יזכירו לנו את הדבר החשוב. ומעבר לזה – לעשות כשנזכרים.

6. לתרגל את היכולת להגיד לא – זה לא שמסובך להגיד לא. כל אחד יכול. ועדיין… יש הצעות שמאוד קשה לסרב אליהן. כי יש להן המון סיכויי הצלחה. כי זה משהו שרצינו פעם. כי זה מישהו שאנחנו לא רוצים לאכזב.

הבעיה היא שלפעמים יש דברים שהם מדהימים ונאלץ שלא לעשות. כי אנחנו כבר בדרך למטרה אחרת. והיציאה לדרך תסיח אותנו ממנה. וחוץ מזה… אם נרגיל את המוח שלנו כל הזמן לקפוץ באמצע ביצוע ממטלה אחת לאחרת, אז נרגיל אותו גם לא להשיג אותה.

7. לחגוג השגה של כל מטרה – קל יותר להעניש את עצמנו כשלא עשינו. או כשלא הגענו. ואפילו להקטין את ההגעה למטרה. כאילו שזה כלום. ובעוד שלפעמים זה מרגיש קצת כמו לחזק את האגו, זה לא בדיוק זה.

המוח שלנו מפריש חומר בשם דופמין שגורם לנו להרגיש הנאה בכל פעם שאנחנו מקבלים פרס. לכן, אם נרגיל את עצמנו לקבל פרס בהשגת מטרה, נחבר בצורה לא מודעת בין השגת מטרה להנאה. קצת כמו… ניצול נכון של המערכת שגורמת לנו להתמכר.

רק שהפעם, חשוב שנרגיל את עצמנו לקבל פרס על הגעה לכל מטרה. כך, "נתמכר" להשגת מטרות. ונקטין את הסיכוי שנתפתה לעשות דברים אחרים על הדרך. הרי כשאנחנו מכורים למשהו, שום דבר לא ימנע מאתנו להשיג אותו. וזו בדיוק המטרה של כל העניין, לא?

זהו להיום. עכשיו, אשמח לשמוע בתגובות מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

Exit mobile version