אבל זה לא יעשה כסף. זה יבזבז לי זמן. המון מאמץ. ומי עושה דבר כזה. אין בזה שום הגיון. וצריך להתפרנס. לא עדיף להשקיע זמן במשהו שיביא לי כסף עכשיו? אז אולי עדיף בשיווק שיביא כבר עכשיו עוד כמה פניות. או להשקיע במכירות של העסק.
כך נשמעת בדיוק צורת החשיבה הקטלנית ביותר לעסק: להתמקד רק בשיווק, במכירות ובנתינת המוצר או השירות הטובים ביותר שאפשר. רגע. זה נשמע משפט מאוד מוזר. כמעט מנוגד לאינטואיציה. רק שהוא נכון. ואני אסביר למה:
בעידן של היום, המידע נגיש לכולם. וליד כל יתרון תחרותי שהוא לא ייחודי באמת, יש טיימר. כזה שזז מאוד מאוד מהר. כי אם משהו הוא שונה רק בקצת ממה שכולם עושים, קל להעתיק אותו. ומכיוון שהמידע נגיש, זה רק עניין של זמן קצר מאוד עד שמישהו יעתיק אותנו. זה לא טוב או רע. זו המציאות.
עכשיו, כאן נמצא הקאץ'. אם אין לנו איזה שהוא יתרון תחרותי אמתי, אנחנו חייבים להיצמד לטרנדים הכי חדישים. לרכב על גל ההצלחה שלהם. ולקוות שהמתחרים שלנו יעשו את זה בצורה איטית יותר. בתקווה שעד שהם "יקלטו את הקטע", אנחנו כבר נהיה על הגל הבא. צמודים לטרנד אחר.
הקהל משתעמם מאוד מהר. מתרגל. במיוחד אם תחום שלם עושה את אותו הדבר. טרנד חדש יתפוס לתקופה. רק שהוא לא יכול להיות תכנית לטווח הארוך. או במילים אחרות: כבר לא מספיק רק לספק שירות או מוצר מעולה. ולא מספיק רק לשווק. ובטח שלא רק למכור.
אם היום אנחנו מצליחים למכור ולשווק מעולה, זה לא מעיד על העתיד. כי אין לנו ביטוח שלא יקום מישהו שייצור מוצר או שירות שיותר יתאימו לקהל שלנו. או ימשוך את תשומת הלב של הקהל שלנו יותר טוב מאתנו. ואז מה יקרה. נוריד מחירים? זה לא פתרון ריאלי לטווח הארוך.
הדרך היחידה לוודא שהעסק שלנו ישרוד לאורך זמן הוא לפתח את העתיד. ואת זה לא אני המצאתי. את זה אפשר לקרוא בספרי ההיסטוריה של הענקים. אין חברה אחת שהיום היא ענקית ולא התחילה זעירה. ובאיזה שהוא שלב, עברה מוטציה. התפתחה. יצרה משהו חדשני. ורק אז, הפכה לענקית.
גוגל התחילה כמנוע חיפוש נקי וזריז. מיקרוסופט כחברת תוכנה למעבדי מיקרו. אמזון כחנות ספרים. נטפליקס בספריית וידאו. פייסבוק כמנוע השוואת מראה חיצוני בין סטודנטים. והדוגמאות רק ממשיכות וממשיכות. רק שכל אחת מהן השקיעה בפיתוח מוצרים נוספים. ששדרגו אותן ואת האופי שלהן.
חלק מאותן המצאות כשלו. חלק הצליחו בגדול. כי מהות העניין היא לא רק האקזיט. ומה שעמד מאחוריהן היה למצוא פתרונות נוספים שעוד לא מצאו. שעוד לא נמצאו. או דרכים טובות יותר לעשות משהו. לפעמים לעשות את מה שנחשב בלתי אפשרי. לחדש. להמציא. לרתק.
לא מדובר פה על משהו שניתן לפתור בשינוי קטן במסר השיווקי. אלא פיתוח של משהו חדש. אחר. אמתי. ואת זה, רוב העסקים מפספסים. ובגלל זה, הרבה מאוד עסקים קטנים נשארים קטנים. ללא פיתוח והתחדשות, מתרגלים אליהם. ואז הרגיל הופך לשגרתי. ואז השגרתי הופך לבלתי נראה.
כדי להצליח, צריך להתחדש. וכדי להתחדש צריך להשקיע זמן במשהו שלא עושה לנו כסף. משהו דורש מאמץ. ובדיוק במקום הזה שאף אחד לא משקיע, שהוא לא הדחף ההישרדותי של העסק לעשות כסף עכשיו, נמצא העתיד. זה שיאפשר לעסק לפרנס אותנו ואחרים בכבוד. ואפילו להרוויח די הרבה כסף.
זו צורת חשיבה אחרת. רק שכדי לצאת מהמצב ההישרדותי התמידי, עסקים חייבים לאמץ אותה. לבנות את העתיד. לחדש. לפרוץ גבולות. להעז. וזה מה שייתן ללקוחות מענה אפילו טוב יותר. כזה שהם יצליחו לראות מבעד לרעש. כזה שהם ייהנו לצרוך. כזה שיגרום להם לאהוב לחזור אלינו.