לא כוחות (פירורי תובנות 479)

בפקק, היא אהבה לחלום על מה שיכול היה להיות. הזוגיות שכל כך השתוקקה אליה. התפקיד שיגרום לה לקפוץ מהמיטה בבוקר ליום חדש שמגיע. עתיד שבו לא תחשוב כל הזמן על ההוצאות שלה. רק שזה כנראה מה שזה אומר להיות בוגר, חשבה לעצמה, לוותר על החלומות. הצפירה מאחור, העירה אותה לרגע. כן, כן. להתקדם. ולעצור שוב. […]

לולאת השכפול (פירורי תובנות 478)

neverending

מעגל נסגר ומעגל נפתח. חגים, מועדים וצומות. ברכות ואיחולים. תפילות, כפרות וכפירות. ורק דבר אחד באמת מתחדש. והוא לא השנה. אלא אנחנו. כל הזמן מתחדשים. תאים מתים, נושרים ומתפרקים. אחרים צומחים במקומם. מחשבות מחליפות מחשבות. וכל הזמן נולדים מחדש. הדבר היחיד שמשאיר אותנו אותם אנשים הוא אנחנו. ההיאחזות במי שהיינו. הפחד ממי שנוכל להיות. או […]

חומות העבר (פירורי תובנות 477)

"עם מי אתה מדבר?", שאל המאסטר הזקן. "איתך", השבתי לו מיד. רק שהמבט שלו גרם לי להתחרט שבכלל פתחתי את הפה. עוד פעם אני והפה שלי. "זה מה שנדמה לך", הוא השיב מבלי לעצור. "עם מי אתה מדבר?". הסתכלתי ימינה ושמאלה. למטה ולמעלה. אולי מישהו מתחבא בצללים. "איתך", השבתי שוב באופן מהוסס. "לא", הוא השיב […]

השיפור שלך לא באמת יקרה (פירורי תובנות 476)

מאוד קל להסתכל על אחרים ולהבין למה הם לא מגיעים למטרות שלהם: הם לא מגדירים אותן מדויק מספיק. לא מחויבים אליהן מספיק. לא עושים מספיק. לא מאמינים בעצמם מספיק. יש להם אמונות שפוגעות להם במוטיבציה. ולמרות שכל אלה נכונים, הם גם שגויים. עולם הקואצ'ינג וההתפתחות האישית פשוט לא הבין אותם נכון. הסיבתיות היא הפוכה. כל […]

בין אצבעותיו (פירורי תובנות 475)

האצבעות מונחות במקום. קלידים שחורים ליד לבנים. נשימה עמוקה. עצימת עיניים. פקיחה. הקשה ראשונה ואז שניה. וזה פשוט לא זה. משהו התפקשש. זה לא נשמע כמו שרצה. והוא היה בטוח שזה ילך כל כך בקלות בפעם הראשונה. הרי אין מצב שלא. בראש שלו זה היה כל כך פשוט. כל מה שהיה צריך היה לרכוש את […]

במקום להניח (פירורי תובנות 474)

רעיון מעולה. המון מוטיבציה. יציאה לדרך. הסתערות לכיוון המטרה. אחרי הכל, זה חדש. מבריק. מדליק. ממלא אנרגיות. מדמיינים כבר איך זה יעבוד. מוכנים לעשות את כל מה שנדרש כדי שיצליח. אחרי הכל, אין מצב שלא. אחרי הכל, רעיון מעולה, איך לא יצליח. חושבים מי קהל היעד. מי בטוח צריך אותו. מה המצב שלהם. מה חסר […]

מתרחב ומתכווץ (פירורי תובנות 473)

רעיונות. כל הזמן רעיונות. חלקם מגיעים לבד. חלקם באים מאנשים אחרים. והרצון, הוא לבלוע את העולם. ליצור כמה שיותר. לפצח כמה שיותר אתגרים. ולהצליח כמה שיותר. פחות בשביל הכסף. לא שיש משהו לא טוב בכסף. רק שזה יותר עבור המסע. כל רעיון מלהיב. לוקח את המוח לעולם אחר. בדיוק כמו התאהבות. להכיר משהו חדש. לחקור […]

עיניים על הכדור (פירורי תובנות 472)

לא תבין את זה אף פעם, הוא אמר לי. ויכול להיות שהוא צודק. אחרי הכל, היה שחקן כדורגל ותיק. מוצלח במיוחד. פרש לפני מספר שנים. ועדיין, המשחק היה בדם שלו. רק שחוץ מהמשחק, היו צרובים על בשרו גם הזיכרונות. הטובים והרעים. העיניים על הכדור. וכשהוא אצלך, עולות קדימה. לעבר השער. לחפש שחקן פנוי בקצה העין. […]

הקללה העתיקה (פירורי תובנות 470)

מי ייתן ותקבל בדיוק את מה שביקשת, כך אמרה הקללה העתיקה. רק שאז, לפני שנים, זה נשמע לה מוזר. הרי זה מנוגד להיגיון. אם אדם רוצה משהו ומקבל אותו, למה שזו תהיה קללה. רק שעם חוכמת השנים, אסור להתווכח. והיא, למדה את זה על בשרה. מאז שהייתה צעירה, היא חלמה על בית ומשפחה. על קריירה […]

מה שאי אפשר למדוד (פירורי תובנות 469)

על הדף, עסק חייב להיות מדיד בכל חלק שבו. כמה כסף יצא. כמה כסף נכנס. כמה כסף מושקע בכל לקוח כדי לספק לו את הערך שהובטח. ולא רק הכסף נמדד. גם כמות האנשים שרואה את הפרסומות. שביעות הרצון של הלקוחות. ואפילו, עד כמה העובדים מרוצים מהעבודה שלהם. הסיבה שמודדים את כל אלה היא הניסיון ליצור […]

כמו שהיא (פירורי תובנות 467)

מאז שחזרה לכדור הארץ, הייתה חסרת מנוח. לא יכולה להפסיק לחשוב על מה שקיבלה. הרי לא כל אדם זוכה להיפגש עם חייזרים. להבין את התרבות שלהם. זו שמתקדמת אלפי שנים מזו שלנו. ועל אחת כמה וכמה שלא לקבל מהם כוחות על. רק אזהרה אחת נתנו לה. אם אדם אחר יידע שיש לה את כוחות העל, […]

אבן על קצה צוק (פירורי תובנות 466)

אני מבולבל, אמרתי לו. כל מה שקרה לאחרונה זעזע אותי כל כך. עד שאני כבר לא יודע מה לעשות. והוא בחיוך קטן הרים חלוק נחל. הושיט את ידו והעביר אותו אליי. כאילו שהוא מהות התשובה. שוב תשובה מבלבלת. רק שכנראה החליט לבלבל אותי עוד קצת והוסיף: אבן עומדת על קצה צוק. אבן נופלת מקצה הצוק. […]