הקללה העתיקה (פירורי תובנות 470)

מי ייתן ותקבל בדיוק את מה שביקשת, כך אמרה הקללה העתיקה. רק שאז, לפני שנים, זה נשמע לה מוזר. הרי זה מנוגד להיגיון. אם אדם רוצה משהו ומקבל אותו, למה שזו תהיה קללה. רק שעם חוכמת השנים, אסור להתווכח. והיא, למדה את זה על בשרה. מאז שהייתה צעירה, היא חלמה על בית ומשפחה. על קריירה […]

מה שאי אפשר למדוד (פירורי תובנות 469)

על הדף, עסק חייב להיות מדיד בכל חלק שבו. כמה כסף יצא. כמה כסף נכנס. כמה כסף מושקע בכל לקוח כדי לספק לו את הערך שהובטח. ולא רק הכסף נמדד. גם כמות האנשים שרואה את הפרסומות. שביעות הרצון של הלקוחות. ואפילו, עד כמה העובדים מרוצים מהעבודה שלהם. הסיבה שמודדים את כל אלה היא הניסיון ליצור […]

כמו שהיא (פירורי תובנות 467)

מאז שחזרה לכדור הארץ, הייתה חסרת מנוח. לא יכולה להפסיק לחשוב על מה שקיבלה. הרי לא כל אדם זוכה להיפגש עם חייזרים. להבין את התרבות שלהם. זו שמתקדמת אלפי שנים מזו שלנו. ועל אחת כמה וכמה שלא לקבל מהם כוחות על. רק אזהרה אחת נתנו לה. אם אדם אחר יידע שיש לה את כוחות העל, […]

אבן על קצה צוק (פירורי תובנות 466)

אני מבולבל, אמרתי לו. כל מה שקרה לאחרונה זעזע אותי כל כך. עד שאני כבר לא יודע מה לעשות. והוא בחיוך קטן הרים חלוק נחל. הושיט את ידו והעביר אותו אליי. כאילו שהוא מהות התשובה. שוב תשובה מבלבלת. רק שכנראה החליט לבלבל אותי עוד קצת והוסיף: אבן עומדת על קצה צוק. אבן נופלת מקצה הצוק. […]

בעיניים פקוחות (פירורי תובנות 465)

נניח שאנחנו בים. רוב הגוף שלנו במים. הרגליים שלנו נוגעות ברצפה. אנחנו משחקים עם חברים. ופתאום מגיע גל בינוני. זה לא מפריע לנו. אין סיבה שזה יפריע לנו. כי הרי מה הדבר הכי חמור שיקרה. שהוא יפיל אותנו? הרי הקרקעית ממש מתחת לרגלינו. ונוכל להיעזר בה כדי לקום. אם אנחנו בים ושחינו קצת יותר עמוק, […]

טעם החיים (פירורי תובנות 463)

מסתכל על גלים. הולכים ובאים. וכמו הגלים, גם הזיכרונות והגעגועים באים והולכים. קיימים ברקע. לא נעלמים אף פעם. רק מורגשים יותר ופחות, לעתים. נבלעים ברעש המכוניות, השיחות והחיים. החיים שמתקדמים ללא הפסקה. מסיחים אותנו בריצה תמידית. רק שהחיים, כמו הגלים, מחזירים את הזיכרונות. כל מני מחוות קטנות. שירים. צלילים. טעמים. והגעגועים חוזרים. כמו ממתק של […]

תקשורת קרה (פירורי תובנות 462)

להאיץ. לחסוך. ליצור אוטומציות. לשפר את היעדים. להתמקד. להתרכז. לצמצם את המילים. ליצור את הנוסח המדויק. משפך מכירות מדופלם שיגרום לכל אדם שיעבור לרכוש. העיקר לצמצם את מרווח הטעות האפשרית. או שאולי, כל אלה הם סוג של בריחה. מאחוריהם, נמצא הפחד להיכשל. לא להצליח. לא למכור. להיאלץ להיתקל בלקוח לא מרוצה. ואולי במישהו שיעביר משוב. […]

העתיד (פירורי תובנות 461)

העתיד הוא החיתוך המושלם בין חזון חזק מספיק של אנשים שנחושים לממש אותו לבין פחד חזק מספיק שמונע מאחרים לממש את שלהם. לפעמים, לא נדרשות עוד מילים. שיהיה לך המשך חג שמח, ליאור

3 שיעורים על בני אדם ושינוי (פירורי תובנות 460)

"לפני שתלך", אמר לי בקולו היבש, "נשאר שיעור אחרון. על שינוי. על בני אדם. ועל גבולות. והוא כל מה שתצטרך לדעת, אם ברצונך לעזור לאדם אחר אי פעם". הסתכלתי עליו והתיישבתי להקשיב. אחרי הכל, זה היה השיעור האחרון. "ישנן 3 אמיתות שינחו אותך בדרכך אל השינוי", הוא המשיך. "הראשונה, אומרת כי אם לא הוזמנת אל […]

לקבוע את הדרך (פירורי תובנות 459)

נו, למה היא מחכה. יש עוד אנשים בתור. האנשים מאחוריה שפטו אותה במבטם. והיא, נשמה עמוקות ולחצה על הכפתור. אל ידה נפל פתק מקופל קטן. והיא, הלכה משם. משאירה את מלחששי התור ללחשש. אחרי הכל, זה היה הגורל שלה. לא שלהם. כשהתרחקה מספיק, הסקרנות גברה עליה. הסתכלה לצדדים. מוודאת שאף אחד לא מסתכל. פתחה את […]

עמוק בים (פירורי תובנות 458)

עמוק בים הציפיות צף לו הרצון. שוכב על רפסודה של כוונות טובות. מנווט בין זרמים חיצוניים ופנימיים. מנסה לרתום את רוח ההצלחות באמצעות מפרש האמונה. לפעמים נסחף ולפעמים מנווט. לפעמים בלב הסערה, בקושי יכול לראות. ולפעמים לא זז, כשאין כל רוח. רק שזה המסע שלו. בין אם ירצה ובין אם לא. אם יבחר להתמודד ולהתקדם […]

משחק הפרחים (פירורי תובנות 457)

ביום אחד החליט שדי. לא בא לו יותר לפרוח אלא דווקא לפתח שורשים. ושאר הפרחים הסתכלו עליו מוזר. הרי מהו פרח אם אינו פורח. אם הוא לא מושך אליו דבורים ופרפרים שיאבקו אותו. איך יהיו עוד פרחים. הם צחקו עליו. קראו לו גבעול עם עלים. האמינו שזה יגרום לו להפסיק לעשות שטויות. כך, ניצב לו […]