היי,
בפעם הקודמת, הבאתי 3 טריקים להעלמת התנגדויות עוד לפני שהן עולות. הפעם, רציתי לדבר על נושא שלא נגעתי בו בעבר ועם זאת, חשוב לכל אדם בכל תחום כמעט: מה לעשות כשמישהו מסרב לך בתחום שחשוב לך במיוחד?
רק כי לא הייתה אף פעם כמו כולם
היא עצמה את העיניים וקיוותה להתעורר. כאילו זה היה סיוט. מהסוג שלוקח מספר דקות להתאושש ממנו כשקמים. היא פתחה את העיניים ועדיין הייתה שם. מאוכזבת. והחלה להרגיש שהלב הסדוק שלה נסדק פעם אחת נוספת.
היו בקרים שהיא לא רצתה להמשיך עם זה. לא להתאבד חס וחלילה. רק להפסיק לנסות. להפסיק להרגיש את הדחיה. להפסיק לשמוע "לא". אבל היא לא הייתה בנויה לחיים של פשרה. היא ידעה מי כן ייקח אותה. ולא רצתה להתפשר.
פשוט… כל כך רצתה להפסיק את המסע. להגיע לנחלה. לנוח. וזה כל כך הגיע לה. הייתה אדם טוב. השקיעה בעצמה. פיתחה את היכולת שלה לחשוב ולתקשר מגיל כל כך קטן. ותמיד הייתה לה התחושה שהם לא מצליחים להכיל אותה. רק כי לא הייתה אף פעם כמו כולם.
היא ידעה שזה מגיע לה. לפחות כמו לכולם. ובכל פעם ששמעה את הסירוב, הפכה להיות פחות היא. ויותר הם.
להתמודד עם הדחייה
אחד הדברים הקשים ביותר הוא להתמודד עם דחייה. למרות שכולנו מנסים לספר לעצמנו שזה בסדר ואין לזה משמעות, זה כואב. זה יכול להיות אדם שחיזרנו אחריו וסרב. זה יכול להיות מקום עבודה שכבר דמיינו עד כמה כיף יהיה לעבוד בו ולא חזר אלינו אחרי ראיון עבודה שהרגיש מעולה.
איפה שהוא בתוך הראש שלנו, קשה להימנע מלהפוך את הדחייה לאישית. כאילו שאותו הרגע שבו אמרו לנו "לא" היה כל כך שיפוטי כלפינו או כלפי הדבר שעשינו עד שהוא פוסק סופית אם אנחנו, העסק או המוצר שלנו שווים או לא. הוא לא. ועדיין זו בדיוק התחושה.
עם זאת, אין לנו את המותרות להפסיק. אנחנו באמת רוצים שיהיה לנו טוב. וככל שאנחנו משקיעים יותר בעצמנו, כך יש לנו פחות את היכולת להתפשר. בסופו של יום, אי אפשר באמת יכולים להחזיר את הגלגל אחורנית ולהפוך לפחות מוכשרים, פחות טובים או פחות מיוחדים.
האופציה השנייה היא להתפשר. ולמרות שזו אפשרות לא רעה בחלק מהמקרים, היא בעייתית. כי אנחנו לא מסוגלים לעבוד על עצמנו. משהו שיושב לנו בראש ומגרד אותו מבפנים. יודעים שיכול היה להיות יותר טוב. ואנחנו בחרנו לצאת מהמרוץ. לכל פשרה יש מחיר.
5 השלבים להתמודדות עם דחייה
ההבדל בין אדם מצליח לכל השאר אינו תלוי ביכולתו להצליח מבלי להיכשל. ההבדל בין אדם מצליח לשאר האנשים טמון ביכולתו לעשות הרבה יותר באותו פרק זמן. כדי לעשות זאת בצורה יעילה, עליו ללמוד איך ליפול ולמרות השריטות על הידיים והברכיים לצאת שוב לדרך. כי זה המחיר של ההצלחה.
מכיוון שהמטרה של הבלוג הזה היא להביא אותך להצליח הרבה יותר, חשוב שנדע איך להתמודד גם עם חוסר ההצלחות. והן קורות. כן, גם לי. עם כל ה-NLP שלי. אין אדם שמצליח בתחום שלו מבלי להיכשל. לא להיכשל "פעם ב…". להיכשל מדי פעם.
כדי לעשות זאת בצורה יעילה, עלינו להיצמד ל-5 השלבים הבאים אשר יעזרו לנו לחזור לדרך אחרי הנפילה:
1. לחבוש את הפצעים – הדבר הראשון שרוב האנשים עושים מיד אחרי דחייה הוא להאשים את עצמם ולבקר את עצמם בחריפות. מיד עולים לזיכרון כל הדברים הרעים. ואז מתחילים לחשוב למה זה קורה דווקא להם. את זה בדיוק אנחנו רוצים לעצור.
כדי לעשות זאת, אנחנו נרצה לעצור בצורה מודעת את הקשקושים שרצים לנו בראש. להיזכר בפעם האחרונה שדווקא קיבלנו תוצאה טוב יותר. בזמן שבו הצלחנו. להגדיל את זה בזיכרון ולראות את זה בצורה החיה ביותר. ואז בעוד פעם מוצלחת. ובעוד אחת. במפתיע, זו תרופת האינסטנט הטובה ביותר.
2. להפוך את זה לבדיחה – אם יש דבר אחד יוצא דופן בקשר למצליחנים הוא היכולת שלהם לבטל את עצם הכישלון ולדלות ממנו את המידע הנדרש להם כדי להתמודד עם המציאות החדשה. לכן, הדרך הטובה ביותר לבטל את תחושת הכישלון הוא להפוך את הסירוב לבדיחה.
בראש שלנו, נשחזר את ה"לא" שקיבלנו ונהפוך אותו למגוחך ככל האפשר. אם ה"לא" היה טלפוני, נדמיין אותו כאילו שנאמר בקול של מיקי מאוס. אם ה"לא" היה פנים מול פנים, נדמיין את זה על מסך טלוויזיה עם מוזיקה מצחיקה ברקע, כאילו שזה היה סיטקום.
3. לאגור כוחות כדי לקום – לאחר שדמיינו מצבים שבהם הצלחנו והפכנו את זה לבדיחה, עלינו לעשות משהו שגורם לנו להיטען בכוח מחדש. זה הזמן להתקשר למטענים האישיים שלנו – החברים שבונים אותנו ומפרגנים לנו מספיק כדי לעזור לנו להתאושש.
אם אין לך חברים כאלה, זה הזמן ליצור חברות שכזו. אפשרות נוספת שתטען את הבטריות שלנו היא לעשות משהו שאנחנו נהנים ממנו וממריץ אותנו. לעשות קצת ספורט. לאכול מאכל אהוב (מבלי להגזים עם השוקולד). מקלחת טובה. כל מה שממריץ, מעודד וממלא אותך מוטיבציה מתאים.
4. לקום ולהסתכל מסביב – אחרי שאגרנו את הכוח הנדרש כדי לקום (ורק אז), עלינו לקום את המצב מחדש. לבחון האם הסירוב היה בגלל משהו שאנו יכולים לשפר. לפרש אותו מבלי להעביר אותו מבעד למסננת רגשית. אולי יכולנו לעשות משהו אחרת.
סינון המידע הזה עשוי להיות מהותי מאוד והוא למעשה הדרך ללמוד מטעויות (ולא להפסיק לנסות כמו שחלק מהאנשים עושה). עכשיו, קצת לפני שנצא שוב לדרך, זה הזמן לשפר ולפתח את היכולות שיכול מאוד להיות שהיו חסרות לנו כדי לחסוך את הסירוב ולהצליח.
5. לצאת שוב לדרך – הדבר הכי גרוע שאנשים עושים הוא משתדלים להימנע מסיטואציות דומות. הסיבה לכך היא אחת – ככל שאנחנו עושים משהו יותר, אנחנו מתרגלים לבצע אותו. לכן, רצוי לחזור שוב לדרך במהירות הגדולה ביותר שאפשר כדי לפתח את ההרגל ההפוך – להתאושש ולצאת לדרך.
נקודה לסיכום: יהיו כאלו שיאמרו כי זה יותר קל לכתיבה מאשר לביצוע. והם צודקים. עם זאת, כמו למידה של כל דבר אחר, צריך להתחיל מעשייה מודעת והחלטית. רק לאחר שעשינו זאת שוב ושוב יהפוך ההרגל להתאושש ולצאת לדרך ל"טבע שני" עבורנו ויעזור לנו בדרך להצלחה המיוחלת.
עכשיו, אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר? האם יש לך שיטה משלך להתמודד עם דחייה?
המשך צהריים מעולה,
ליאור