Site icon הפורטל הישראלי ל-NLP

קשה לך להתרכז בדבר אחד? המאמר הזה הוא חובה בשבילך

היי,

בפעם הקודמת הבאתי 10 תובנות מהשנתיים האחרונות שהכפילו את השמחה בחיים שלי (ויכולות להכפיל גם את שלך). היום, רציתי לענות על שאלה שעולה שוב ושוב מקוראי הבלוג החדשים – איך אפשר להצליח להתרכז כשיש כל כך הרבה הסחות מסביב?

ספרים בעידן הסלולארי

פעם הייתי קורא המון ספרים. ובשנים האחרונות משהו השתנה. על פניו יש לי כל הזמן תחושה שאין לי זמן לקרוא. למרות שזה תירוץ. כי אני יכול לפנות זמן לזה. זה פשוט לא מאפשר לי לעשות 2 דברים במקביל.

כשרוב האנשים קורא ספר, הוא מתקשה לעשות עוד משהו בו זמנית. בניגוד לצפייה בטלוויזיה. או לעבודה מול מחשב. זו גם הסיבה שיותר ויותר אנשים מפסיקים לקרוא ספרים. בעיקר בדור הצעיר. הם (וגם אנחנו) מתרגלים לעשות מספר דברים במקביל. כל הזמן.

וזה לא מסתיים רק באינטרנט. בגלל שרוב האנשים התרגל לעשות מספר דברים במקביל, צורת החשיבה הזו העתיקה את עצמה לתחומי חיים אחרים שלהם. ממש עד לרמה שזה השתלט על כל פינה טובה בחיים שלנו.

הם כבר לא מסוגלים לשבת בשיחה בלי לבדוק איזה מייל או מה קורה בפייסבוק/ אינסטגרם/ וואטסאפ/ כל אפליקציה שהיא. כבר לא מסוגלים לאכול בלי לצלם קודם. לחשוב מחשבה מבלי לשתף אותה הלאה. לכעוס ולהיעלב מבלי להתחיל מלחמה או לעשות קצת שיימינג עסיסי.

המלחמה על תשומת הלב

כמו שאמרתי מקודם, קריאת ספר היא פעילות שלא מאפשרת לעשות יותר מדבר אחד בו זמנית. וכן, אני יודע שזה נשמע כמו סיוט עבור רוב האנשים. רק שה"סיוט" שלהם הוא כפול: כי פיצול הקשב המתמיד והלא יעיל במיוחד הזה, פוגע גם ביכולת שלנו להתרכז.

הציפיה המתמדת לגירויים נוספים גורמת לדעתנו להיות מוסחת נורא בקלות. כי התרגלנו שיש כל רגע צפצוף. כל רגע נורית מהבהבת. ויותר מזה, זה כבר ברמה של התניה. כמעט אילוף. הציפיה המתמדת למידע שחס וחלילה נפספס. ועלינו לצרוך אותו. ועכשיו.

בינינו, אין בצפצופים ובאורות המהבהבים כלום. רוב המידע לא דחוף. גרמו לנו בחוכמה רבה להתייחס אליו ככזה. חבר שפרסם תמונה זה לא דחוף. מישהו שכתב דעה זה לא קריטי. שום מייל הוא לא באמת קרייסיס. יש מעט מאוד דברים בסלולרי שהם עניין של חיים ומוות.

רק שזו התניה. וכל התניה אפשר לשבור. איך?

פשוט יוצרים הרגל חדש. בהתחלה במודע ומתוך שליטה. ובהדרגה זה הופך לאוטומט חדש. וכאן בדיוק החיסרון של הספר הופך ליתרון שלו. ככל שאנחנו יותר מתרגלים את היכולת שלנו לחזור להתרכז בספר, אנחנו מתרגלים את היכולת שלנו להתרכז בכלל בחיים.

איך להחזיר את יכולת הריכוז?

ההמלצה שלי פה היא פשוטה מאוד – לחזור לקרוא ספרים. בכוונה. כן. מה ששמעת. זה יותר קצר ופשוט ממדיטציה עבור רוב האנשים. ולא צריך בשביל זה ספר ארוך או לא כיפי. אפשר להתחיל מספר קצר. שמעניין אותנו. זה יכול להיות רומן רומנטי סוחף. או ספר מתח.

אני אישית אוהב מאוד ספרי התפתחות אישית. או כאלה שנותנים לי השראה לעשות יותר בחיים שלי. ספרים שמאתגרים את החשיבה שלי. זה לא יעניין כל אחד. אני בטוח. רק שכל אדם יכול לקרוא ספר. ולא צריך ספר אחד ביום. מספיק לקרוא גם 10 דקות לפני השינה.

ולא, לא לשמוע בהקלטה את הספר. למרות שיש היום הקלטות אודיו של הרבה ספרים. אלא ממש לקרוא אותו. על הדף. לא על מסך. להתרכז. לעצור. לדמיין את עצמנו במקום הגיבור. לפתח קצת את המחשבה. לחשוב מה היינו עושים במקומו. כמו פעם.

דווקא הניתוק הזה מכל הצפצופים וההבהובים מפעיל באמת את המוח שלנו. את היצירתיות שלנו. את היכולת שלנו להתרכז. ואיתם ביחד, גם את היכולת להיות חלק משיחה. אמתית. בגובה העיניים. כזו שמקשיבים בה. ומפתחים אותה למקומות מעניינים.

ולא חסרות המלצות. אני אישית כבר כתבתי פעם על ספרים שעליהם אני ממליץ. ומאז, התווספו עוד כמה. ספרים כמו "כוחו של הרגל" של צ'רלס דוהיג למשל, מצאו את עצמם בדרך לארון הספרים שלי. ובדיוק כמוני, אני בטוח שלכל מי שקורא את הבלוג יש המלצה משלו.

אז זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה האם יש ספרים שעליהם הייתם ממליצים לקורא הבלוג?

שיהיה לך יום מעולה והמשך חג שמח,
ליאור

Exit mobile version