היי,
בפעם הקודמת, הצגתי 3 טריקים שיעזרו לשפר את יכולת הריכוז שלנו. היום, נדבר על נושא שחוזר על עצמו שוב ושוב במהלך הכשרת ה-NLP: איך להשתמש בכלים הדורשים שימוש בדמיון עם אנשים ש(לטענתם) לא מסוגלים לדמיין?
אז נכון. ב-NLP קיימים די הרבה כלים שמאפשרים לנו ליצור שינוי גם ללא שימוש בדמיון. עם זאת, חבל לוותר על מגוון הכלים שכן דורשים דמיון. במיוחד בהנחה שאין דבר כזה באמת. כל אדם מסוגל לדמיין. השאלה היחידה שנשאלת היא: איך להביא אותם להצליח לדמיין?
גבולות גזרה
מגיל קטן, אנחנו שואפים ליצור סדר במציאות שלנו. רוצים להבין מי אנחנו ומי אנחנו לא. מה מותר לנו ומה אסור. מה מותר לאחרים ומה אסור. ובמהלך הדרך, נוצרות אמונות שמתפקדות כחוקים פנימיים. כאלה שעוזרים להבין מה קרה, מה זה אומר ואיך להגיב למה שקרה.
ברגע שאמונה כזו מתקבעת, אנחנו שומרים עליה. אפילו אם היא לא מבוססת על המציאות. מספיק שמישהו סמכותי אמר לנו את זה. רק שחלק מהאמונות האלה תוקע אותנו. מגביל אותנו. מונע מאתנו להשיג יותר ולהצליח יותר. קוראים לאמונות האלה אמונות מגבילות.
רוב האנשים שלא מסוגל לדמיין, לא באמת מתכוון לזה שהוא לא מסוגל. לא. אני לא מתכוון לזה שהם משקרים. ברור שמבחינתם, הם לא מסוגלים. וכשהם מנסים, זה רק מלחיץ אותם יותר. כך שהסיכוי שיצליחו יורד. כי מי מסוגל להירגע ולדמיין כשהוא לחוץ ומאוכזב מעצמו.
אז מאיפה אני יודע שהם מסוגלים לדמיין? מאוד פשוט. אם הם מסוגלים להיזכר, הם עושים את זה בדמיון. אחרת מאיפה יידעו אם הם מסוגלים לדמיין או לא. עצם כך שהם יודעים את זה, דורש מהם להיזכר שהם ניסו לדמיין ולא עבד להם. רק שהם לא מבינים שזה אותו הדבר.
זה נכון, זיכרון ובניית דבר חדש בדמיון דורשים הפעלה שונה של הדמיון. באחד, אנחנו "מקרינים" עליו משהו שכבר חווינו. בשני, אנחנו "מקרינים" עליו מספר דברים מזיכרונות נפרדים ומחברים אותם למשהו חדש. רק שבראש של אלו שלא מסוגלים לדמיין זה לא העניין.
כשהציפיות יותר גדולות מהדמיון
הסיבה שרוב האנשים שלא מצליח לדמיין נתקע, טמונה בהגדרה שלו לדמיון. ליתר דיוק, זה טמון בציפייה שגויה שלהם מ"מה אמור לקרות בדמיון". הם מצפים שהדמיון יהיה מדויק. כמו סרט שמוקרן. כאילו שהדבר שהם מדמיינים אמור להיראות ולהישמע כמו המציאות.
בפועל, עודף הציפיות מהדמיון הוא זה שתוקע אותם. הם מצפים שיקרה משהו יותר טוב ממה שכבר קורה אצלם בראש. רק שהם מעולם לא טרחו לשאול אף אחד איך נראה הדמיון אצלו בראש. כי אם היו עושים את זה, הם היו מגלים משהו מעניין.
הדמיון האנושי אינו אחיד. אין מסך של טלוויזיה שמייצר תמונה אחידה. יש אנשים שמדמיינים תמונה בחדות מציאותית. יש כאלה שמדמיינים משהו שקוף. הם יודעים שהם מדמיינים את מה שהם רוצים. וזו הרבה יותר ידיעה מצפייה מדויקת.
עם זאת, שני סוגי הדמיון עובדים. ולא, לא באמת צריך לראות משהו בצורה חדה כדי שהוא יעבוד. רק שעודף הציפיה לקבל סרטון ברמת HD או 4K גורם לאלה שאינם מצליחים לזלזל בתוצאה שלהם. והם חושבים שזה לא מספיק טוב. או שהם לא עושים את זה כמו שצריך.
מה חשוב לדעת על הדמיון כדי להשתמש בו באופן יעיל?
כשאדם לא מאמין שהוא מסוגל לעשות משהו, הוא בדרך כלל מנסה להימנע ממנו. רוצה להימנע מאכזבה ומתסכול. בגלל זה, גם אלו שמעוניינים לעבור את השינוי ולא הצליחו בעבר לדמיין, עוצרים אותנו בנקודה הזו. רק שאפשר לפתור את זה בקלות.
ואיך נעשה את זה? נעביר להם בדיוק את המסר העיקרי של המאמר הזה: הדמיון לא אמור לעבוד כמו סרטון וידאו. בטח לא אם אנחנו לא מיומנים בשימוש בו. וזה נכון, אפשר להגיע בו לרמת דיוק גבוהה. רק שחייבים להתחיל מההתחלה. וזה ידרוש מאתנו לדמיין קצת.
מאותו הרגע, פשוט נוכיח להם שהם מסוגלים לדמיין אם הם מסוגלים להיזכר. וזו הדרך הכי פשוטה לעשות את זה:
נתחיל מלהסתכל על היד שלנו במשך עשר שניות. אז, נעצום עיניים ונזכר בה. זה מאוד פשוט. כל אחד יכול לעשות את זה. במיוחד כשברור לו שזה לא אמור להיראות אותו הדבר. וזה יכול להיות שקוף לגמרי. רק שייתן את התחושה שאנחנו זוכרים איך היא נראית.
בשלב הבא, נפקח את העיניים ונסתכל על היד במשך עשר שניות נוספות. אז, נעצום את העיניים ונזכר בה. רק שהפעם, נשים לב לדרך שבה אנחנו רואים אותה בזיכרון. האם היא מדויקת? האם היא שקופה? האם אנחנו באמת רואים את הקווים על הידיים?
התרגיל הזה, פשוט כשיהיה, עוזר לנו להציב ציפיות ראליות כלפי השימוש בדמיון בתוך הראש. הן ברמת הזיכרון והן באמת הדמיון. אז, נבין כי גם חידוד התמונה יכול להתבצע כשהתמונה שקופה. כי אין לנו צורך לראות את הפרטים המדויקים כדי לדעת מה הם.
התת מודע שלנו, שמכיל בתוכו גם את הדמיון, יודע לשלוף את המידע. כל מה שאנחנו צריכים הוא להתמקד פחות בדמיון אלא יותר בידיעה. כמו זו שיש לנו בחלום. כי בחלום, אנחנו רואים הרבה דברים בצורה שאינה מדויקת או נכונה. רק ששם, אנחנו יודעים מה הם מסמלים.
הידיעה הזו, היא הדבר שחשוב באמת בתוך תהליכים שדורשים שימוש בדמיון. ברגע שנבין זאת, יהיה לנו קל יותר להגיע לתוצאות. וככל שנאמין יותר ביכולתנו לדמיין, כך נוכל לתרגל את היכולת הזו ולדמיין בצורה יעילה ומדויקת הרבה יותר.
עכשיו אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור