תובנות מרכזיות
- התמקדות בפתרון: ההפך מדחיינות אינו רק הימנעות מדחייה, אלא העברת הפוקוס מבעיה לפתרון ולפיתוח מוטיבציה.
- מוטיבציה נכונה: דחיינות היא למעשה מוטיבציה שאינה מכוונת נכונה, וניתן להפוך אותה למוטיבציה חיובית על ידי שינוי דפוסי חשיבה.
- כוחה של NLP: שפת תכנות-עצבית (NLP) מציעה כלים פרקטיים לזהות ולשנות את התבניות המנטליות הגורמות לדחיינות.
- פרפקציוניזם אינו הפתרון: השאיפה לשלמות מיידית עלולה להוביל לדחיינות. המפתח הוא להתחיל לפעול ולתקן לאורך הדרך.
- שינוי דפוסי חשיבה: זיהוי התבנית של הדחיינות ותכנותה מחדש באמצעות שינוי הגירויים החושיים הפנימיים (ראייה, שמיעה, תחושה) יכול לשמש כהפך מדחיינות.
ההפך מדחיינות: איך לשחרר את עצמך מדפוסי דחייה ולפעול להצלחה
סובלים מדחיינות והייתם רוצים לדעת מהו ההפך מדחיינות , ההרגל לדחות משימות, משימות שכאמור אינן קריטיות אך הן חשובות? ליאור ברקן, מרצה בכיר לשפת תכנות-עצבית (NLP), מסביר בפינתו בתוכנית "המקצוענים" כיצד להימנע מההרגל לדחות דברים ולפתח מוטיבציה, תוך שימוש בכלי שפת התכנות-העצבית. אם אתם מחפשים את הדרך להפוך את הדחיינות לפעולה ולצמיחה, אתם במקום הנכון.
לפני שנתחיל, קודם נראה על מה מדובר:
הבנת דחיינות: לא להיכנע למוטיבציה הלא נכונה
נושא הדחיינות, כמו שהרבה מאוד אנשים מגדירים אותה, היא לא באמת דחיינות במובן השלילי הפשוט. לעיתים קרובות, דחיינות היא למעשה התמקדות בבעיה. הפוקוס שלנו צריך להיות במה שאנחנו רוצים להשיג, ואם הפוקוס שלנו נשאר על הבעיה, אנחנו עלולים להישאר תקועים ולהסתובב במעגלים אינסופיים של תסכול וחוסר עשייה. הבנה זו היא הצעד הראשון למציאת ההפך מדחיינות.
הדחף לדחות נובע לעיתים קרובות מכך שיש לאנשים יכולת לעשות דברים בצורה טובה, אבל התוצאה הסופית, זו שבקצה, מרגישה להם לא נכונה או לא מספקת. רוב האנשים כן מסוגלים לעשות דברים בזמן. אדם שדוחה דברים, עדיין עושה משהו בזמן: הוא דוחה דברים בזמן! אם הוא לא היה מסוגל לדחות דברים בזמן, הוא פשוט לא היה דוחה אותם. כלומר, מדובר ביכולת ממוקדת בצורה שאינה משרתת אותנו.
המושג "דחיינות" מתאר את הנטייה לדחות דברים בצורה קבועה, מה שכבר מעורר סוג של שאלה והתבוננות עצמית. בדרך כלל, בגישת ה-NLP, אנחנו עוסקים בבעיה מסוימת ומסתכלים איזו התנהגות יש שם. למעשה, יש כאן התנהגות שמשיגה תוצאה שלילית, אך עדיין מדובר בהתנהגות פעילה. במקרה הזה, 'דחיינות' היא לעשות דברים בזמן, פשוט מה שאנחנו בוחרים לעשות בזמן הוא לדחות.
דחייה אינה 'רעה' בכל המקרים. היא הופכת לבעייתית כאשר האדם חייב כרגע לעשות משהו, ומביא את עצמו ממש לשנייה האחרונה כדי לעשות את זה, או לפעמים לא עושה דברים קריטיים שפוגעים בחייו. דוגמאות בולטות לכך הן אנשים הנמצאים במעגל האבטלה ואומרים: "מחר נתחיל לחפש עבודה", או אנשים שמבחינה רפואית צריכים לרדת במשקל ואומרים "מחר דיאטה, מחר חדר כושר".
דוחים הכל לאחר כך? אתם בעצם עושים משהו אחר
רבים מצדיקים את הדחיינות בחוסר אנרגיה. הבעיה היא ש"אין אנרגיה" היא בעצם תולדה של בחירה אחרת. בסופו של דבר, כשנדחים משימות, אנחנו בוחרים לעשות משהו אחר באותו הזמן. נכון, זה לא אומר שלא נתחרט אחר כך, למשל, על כך שלא הלכנו לחדר כושר. אך הפואנטה היא שההתחרטות הזו לא מספיק חזקה כדי להניע לפעולה בזמן אמת. כדי למצוא את ההפך מדחיינות נצטרך להתחיל להסתכל על השינוי במוטיבציה החבויה.
מוטיבציה: הצד השני של הסקאלה שמהווה את ההפך מדחיינות
כדי להבין את נושא הדחיינות לעומק, צריך להבין מהי מוטיבציה, שהיא ההפך מדחיינות. מוטיבציה נמצאת בצד השני של הסקאלה, ודחיינות היא למעשה מוטיבציה לא נכונה או מוכוונת בצורה לא יעילה. קיימים שני חלקים מרכזיים במוטיבציה:
- הכוונה לפעולה: איך אנחנו גורמים לעצמנו מוטיבציה? זה יכול להיות משיכה למטרה רצויה (כמו הישג מסוים) או נטייה להתרחק ממשהו שפוגע בנו. רוב האנשים עושים זאת באחת משלוש דרכים: מדמיינים לעצמם "סרטון" של מה הולך להיות בקצה; אומרים לעצמם איך לעשות כך וכך; או חווים תחושה פנימית שמדרבנת אותם לפעול.
לדוגמה, נוהג המגיע לרמזור אדום יכול לעצור כי הוא מדמיין (תוצאה שלילית) מכונית משטרה שעוצרת אותו אחרי הצומת, או בגלל שהוא מרגיש טוב עם היותו אזרח שומר חוק (תוצאה חיובית).
- אופן היישום המנטלי: איך אנחנו עושים זאת פיזית בתוך הראש? איך אנחנו משתמשים בחושים הפנימיים שלנו (ראייה, שמיעה, תחושה) כדי ליצור מוטיבציה? האם אנחנו רואים תמונה או סרט, דוחפים את עצמנו באמצעות דיאלוג פנימי, או שמא חווים תחושה מסוימת? אצל אדם שנוטה לדחות דברים, בדרך כלל אחד משלושת הרכיבים הללו אינו מחובר בצורה אפקטיבית למטרה הרצויה.
חשוב לזכור שלא כל דחייה היא קריטית. אם שוטפים כלים רק אחרי שרואים סדרה בטלוויזיה, זה עניין זניח. אך אם מדובר בלהגיע לעבודה, או עמידה ביעדים עסקיים, אז הדחייה הופכת לקריטית ועלולה לפגוע קשות בתחומי חיים רבים.
לפיתוח מוטיבציה גבוהה והתגברות על דחיינות, ישנם כלים מעשיים רבים ב-NLP שיכולים לסייע. הכלים האלה מתמקדים בשינוי אופן החשיבה ותכנות המוח להשגת תוצאות רצויות.
איך לשנות את תבנית החשיבה ולהפסיק לדחות דברים?
כדי להפוך את הדחיינות, אנו בודקים האם הדחייה נובעת מתוך רצון להשיג משהו (משיכה) או מתוך רצון להימנע מכאב או מתוצאה שלילית (דחייה). דבר שני, אנו בודקים כיצד הדפוס הזה מתבצע בתוך הראש שלנו.
קיימות טכניקות ספציפיות ב-NLP לגלות מהי המערכת החושית המועדפת עלינו (ראייה, שמיעה או תחושה). ובהתאם לכך, ניתן לעזור ליצור את ה"סרטון" המנטלי הפנימי שידחוף אותנו לפעולה. איננו מתעסקים עם התוכן עצמו ("פתאום יבוא לי לרכב על אופני כושר בשמחה…"), אלא עם המסגרת, ה"איך" של הדברים ועם המאפיינים הרגשיים והתפיסתיים המזינים את הדפוס.
לדוגמה, אם אדם דחיין רואה בראשו "סרטון" שלו יוצא מהפוך בבוקר, והוא מדמיין את עצמו כמה טוב ונעים בתוך הפוך חם, נוצר סרט מסוים עם מאפיינים תפיסתיים ורגשיים. אך כמו שאנחנו יודעים, לסרטים יש בדרך כלל מוזיקה, והמוזיקה מכוונת את הצופה מבחינה רגשית. אם המוזיקה מפחידה זה סרט אימה; אם היא מצחיקה, סרט מצחיק. וכך הלאה.
אם אותו אדם היה מצליח לדמיין באותה סיטואציה איך לצאת מהפוך אך עם מוזיקה קצבית ומניעה, משהו שמדרבן אותו לרקוד או לפעול, זה היה מקפיץ את האדרנלין והיה לו קל יותר פשוט לצאת ולעשות. זוהי דוגמה לאופן שבו שינוי קטן במסגרת החוויה המנטלית יכול לייצר את ההפך מדחיינות., המוטיבציה.
דוגמה נוספת היא סטודנט שדוחה עבודות ומבחנים לרגע האחרון. גם כאן, הוא מניע את עצמו דרך תמונה, דיבור פנימי או תחושה. אם נשנה את טון הדיבור הפנימי, כמו לדוגמה, המשפט "אפשר לדחות את זה, בואו נעשה משהו אחר במקום", אם נגרום לו להישמע מצחיק או מבזה, הוא יאבד את הערך שלו. אם המשפט נשמע כמו משהו שאפשר לזלזל בו, הוא מאבד את כוחו כמניע לדחייה.
ההפך מדחיינות מתחיל מהיכולת לזהות את הדפוסים התת-מודעים ולא רק את הסימפטומים. לזהות את התבנית החוזרת על עצמה ולא רק את התוכן. התבנית עצמה נשארת לאורך השנים, וכל למידה שלנו משאירה דפוס. מה שמשתנה זה התוכן. ברגע שמזהים את התבנית, אפשר לשנות אותה, ואף "להעתיק" תבנית שעובדת בתחום אחד לתחום אחר. זו מהותה של NLP כאמצעי תכנות עצבי.
ניתן להעמיק ולהבין יותר על מה זה NLP וכיצד הוא מאפשר גמישות מנטלית מירבית.
האם פרפקציוניזם הוא ההפך מדחיינות?
פרפקציוניזם יכול להיות קיצוניות אחרת, אך לאו דווקא ההפך המוחלט מדחיינות. פרפקציוניזם מתבטא ברצון לעשות דברים בצורה אובססיבית, והוא מקביל במובן מסוים לאי-עשייה אובססיבית. שתי התופעות נמצאות בקיצוניות, ושתיהן יכולות לשמש כמחסום להתקדמות ולעשייה בריאה.
ומה עם דחייה בגלל שאיפה לשלמות?
לא מעט אנשים דוחים משימות כי הם רוצים לעשות אותן בצורה מושלמת. בקורסים שלנו אנו מלמדים שאין דבר כזה "מושלם" בהתחלה ואין דבר כזה "מושלם" באמצע. מושלם, מתוקף הגדרתו, נמצא בסוף, לאחר שהמשימה הושלמה. המסר הוא ברור: צריך פשוט לצאת לדרך, צריכה להיות מטרה או תוצאה בקצה, ולאחר מכן יש להתחיל לעשות ולתקן לאורך הדרך. הפעולה עצמה היא ההפך מדחיינות.
האם חוסר ביטחון עצמי מסביר דחיינות?
ב-NLP אנחנו לא מתעסקים בהסברים. הסברים יכולים להיות נחמדים ומספקים ידע, אך לרוב הם רק מקבעים את הבעיה. ככל שיש לנו יותר הסברים והצדקות למה אנחנו 'לא בסדר' או למה בעיה מסוימת ממשיכה לחזור על עצמה, כך יש לנו יותר סיבות להישאר בתוך לולאת הבעיה.
אנו שואפים לצאת ממסגרת הבעיה ולהיכנס היישר למסגרת הפתרון. רק כאשר אנחנו יודעים את ה"איך", איך להתגבר על דחיינות ולפעול, אנחנו יכולים להתחיל לעשות שינוי אמיתי. הרעיון אינו להתאמן שוב ושוב באותה דרך עד שתגיע התוצאה; אם עושים את אותו הדבר שוב ושוב, אנחנו רק מתמקצעים בבעיה. ההפך מדחיינות מצריך שינוי מתמיד ומינימלי. בכל פעם לשנות רק עוד קצת, ולהתאים את עצמנו ליעד אליו אנחנו רוצים להגיע. המשמעות היא לדעת איך להציב מטרה ולהגיע אליה בדרכים יצירתיות ודינמיות.
שאלות נפוצות על ההפך מדחיינות
האם ההפך מדחיינות הוא תמיד פעולה מיידית?
לא בהכרח. ההפך מדחיינות הוא פיתוח מוטיבציה נכונה ושינוי פוקוס מבעיה לפתרון. לעיתים זה כולל פעולה מיידית, אך חשוב יותר זה שינוי בדפוסי החשיבה והרגשות המובילים לפעולה יעילה ועקבית.
האם פרפקציוניזם יכול להיות סוג של דחיינות?
כן, בהחלט. השאיפה לשלמות עלולה להוביל לדחייה אינסופית או לחוסר התחלה מוחלט עקב פחד מכישלון או מאי-עמידה בסטנדרטים גבוהים מדי. לכן, פרפקציוניזם אינו ההפך האמיתי מדחיינות, אלא קיצוניות אחרת.
איך NLP יכולה לעזור לי למצוא את ההפך מדחיינות?
NLP (שפת תכנות-עצבית) מסייעת לזהות את הדפוסים המנטליים והחושיים שאתה משתמש בהם כדי לדחות דברים. באמצעות שינוי הגירויים הפנימיים (ראייה, שמיעה, תחושה) שמובילים לדחייה, ניתן לתכנת מחדש את המוח לפעולה ולמוטיבציה במקום דחיינות.
האם יש הבדל בין דחיינות לבין חוסר חשק?
כן. דחיינות היא נטייה קבועה לדחות משימות, גם כשיודעים שהן חשובות או דחופות, ופעמים רבות היא נובעת מדפוסי חשיבה מסוימים. חוסר חשק יכול להיות תחושה חולפת, אך אם הוא קבוע ומונע עשייה, הוא עלול להתפתח לדחיינות.
האם הבנת ה"למה" של הדחיינות שלי חשובה בגישת ה-NLP?
ב-NLP, ההתמקדות היא יותר ב"איך" ולא ב"למה". הסברים ל"למה" רק מקבעים את הבעיה ומחזקים את ההצדקות לדחיינות. הדרך היעילה יותר היא ללמוד את "איך" יוצאים מדפוס הדחיינות ואיך מניעים את עצמך לפעולה אפקטיבית.