Site icon הפורטל הישראלי ל-NLP

כיצד לפתח חוש הומור ולהביא את המתאמנים שלך לתוצאות בחצי מהזמן?

היי,

בשבוע שעבר דיברתי איתך על העצמה אישית והיום רציתי לגעת בנושא לא פחות חשוב – חוש הומור. אני מזהיר מראש, המאמר הנוכחי מכוון הרבה יותר למאמנים אישיים ולאנשים שעוסקים בתחומים טיפוליים. למרות זאת, זה ברור לחלוטין שגם שאר הקוראים (שבא להם לקרוא על שכנוע או שפת גוף נניח) ישמחו לפתח את חוש ההומור שלהם. אם לא, זה עצוב מאוד.

לא כל זמן הוא זמן מתאים לספר בדיחה ולהיות מצחיק. עם זאת, אנחנו ממש אוהבים אנשים שמצחיקים אותנו. זו בדיוק הנקודה שבה אנחנו נתקלים בשתי שאלות ראשיות – "מה הקשר בין הומור לאימון?" ו"מה זה קשור ל-NLP?"

מאמן אישי? זה מצחיק אותי

מחקרים גילו בשנים האחרונות שאנשים בחברה המערבית (כולל ישראל אם שאלת את עצמך) לומדים להעריך תפקוד של אנשי מקצוע מצפייה בטלויזיה. חוסר הוודאות שהיתה ללקוח בעבר בנוגע למה שמצפה לו בעבודה עם איש מקצוע, נעלמת בהדרגה, בהתאם לכמות המידע שיש להם על התחום מתוך תוכניות טלביזיה או רשת האינטרנט.

לרוע מזלנו, עדיין אין תוכניות שנותנות לנו דוגמאות לתפקוד של מאמן אישי, איך נראה אימון NLP או טיפול NLP וכן הלאה. מסיבה זו, מתאמנים רבים חושבים שאם אנחנו הולכים לפרק להם פוביה בפחות מ-5 דקות או למוסס דחיינות תוך מפגש או 2 (ברצינות לשניה, יש באמת דברים כאלה ב-NLP) אז זה כנראה כמו ללכת לפסיכולוג וזה עצוב.

בגלל שהבעיות שלהם מעציבות אותם, הם מגיעים לאימון מוכנים עם הסיפור העצוב על חייהם, על ילדותם ועל אמא שלהם שבטוח עשתה משהו לא נכון. את זה הם למדו מצפייה בתוכניות שבה הם ראו פסיכולוג (פסיכו-אנליטיקאי ברוב המקרים) עובד עם לקוח. אימון אישי ובעיקר כזה שמונחה NLP הוא פשוט לא כזה.

במה אימון NLP שונה מעבודה עם פסיכולוג?

התמקדות בעבר, בטראומות ובסיבות להן הן בסיסם של הזרמים הקלאסיים בפסיכולוגיה. זרמים אלה יוצאים מנקודת הנחה שהבעיות שלנו נובעות מתוך זכרונות טראומתיים שלנו שאותם אנחנו מחביאים מעצמנו.

הבסיס ליצירת שינוי עם NLP הוא שונה לחלוטין. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל דבר שאדם מבצע הוא נלמד, כולל פוביות, קונפליקטים פנימיים ודחיינות. נכון, יכול מאוד להיות שהוא לא היה מודע לכך שהוא למד את זה או שהוא לא ממש רצה ללמוד את זה ועם זאת, ברגע שהוא למד את זה, הוא עושה את זה שוב ושוב.

אם כך, שיטת NLP לאימון מכוונת אותנו להתעסק בלמידה עצמה או במילים אחרות – בדרך שבה אנחנו עושים את זה. בכדי להבין את הדרך, אנחנו לא נעסוק בשאלת ה"למה" אלא בשאלת ה"איך" וברגע שהבנו איך הוא עושה את זה, אנחנו נבין גם איך ליצור שינוי שיחזיק לאורך זמן.

אלה היו 60 שניות על מה זה NLP ועכשיו נחזור להומור באימון. אם נחזור שוב להנחה שהמתאמן מגיע מראש מוכן לטיפול פסיכולוגי, מאוד חשוב עוד בהתחלה לשבור את תבנית החשיבה הזו ולשנות במהירות את צורת החשיבה לזו של אימון מוכוון מטרות. במקרה שלנו, הומור הוא כלי המשחק הנבחר למשימה.

צחוק גורם לנו לשים את תבנית החשיבה הרגילה והרצינית שלנו בצד. הוא גורם לנו להכניס יותר אוויר לריאות, הוא מרגיע אותנו בצורה מעוררת ויותר חשוב מכל אלה, הוא סותר את כל הרעיון של למרר בבכי בזמן שהמתאמן מספר את סיפור ילדותו. צחוק פשוט משחרר את המתאמנים שלנו לשתף איתנו יותר פעולה.

איך נפתח את חוש ההומור שלנו?

יש יותר אנשים שמאמינים ביכולת שלהם לצחוק על אחרים מאשר כאלה שיודעים שהם יכולים להצחיק אחרים. מכיוון שהומור הוא יכולת נלמדת, אנחנו נרצה לדעת איך נוכל להפוך למצחיקים באמת. מכיוון שהומור הוא נלמד, יש לו תבניות משל עצמו.

אם נניח לשניה שכרגע אין לך ממש זמן לעבור קורס בהומור ובכל זאת בא לך לשפר אותו, אני רוצה ללמד אותך 3 כלים שיטמיעו עבורך את תבניות החשיבה שבהן הקומיקאים הגדולים משתמשים:

1. השראה – ספורטאים מקצועיים צופים שעות בהקלטות של אחרים ושלהם בכדי להבין איך לעשות דברים יותר טוב. הם עושים את זה גם אם כבר הגיעו לתוצאות מרשימות. אדם שלא צופה בתוכניות מצחיקות, בהופעות סטאנדאפ או קורא דברים מצחיקים, לא יכול לצפות שחוש הומור יפול עליו מהשמיים.

2. לספוג את התבנית – אם משהו מביא לתוצאות ואנחנו מעוניינים לקבל את התוצאות שוב, אנחנו נרצה לחזור עליו. באותה מידה, אם נרצה לחזק את היכולת להיות מצחיקים, עלינו לקחת דברים שמצחיקים אותנו ולכתוב אותם שוב ושוב.

בצורה הזו, אנחנו מאפשרים לתת המודע שלנו לזהות את התבנית המצחיקה בדברים ולאורך זמן, ליישם את התבנית כשאנחנו נרצה להצחיק.

3. כתיבה לא מודעת – רוב האנשים עורכים בזמן שהם כותבים. הם כל כך עסוקים במחשבות ביקורתיות על מה שכתבו עד שהם מפספסים את הכוח הטמון בכתיבה לא מודעת. מחשבה מצחיקה בדרך כלל היא מחשבה מהסוג שפשוט קופץ לך בראש על משהו שקרה מסביב.

דרך מעולה לעשות את זה היא פשוט להסתובב עם פנקס (או אפליקציה של פנקס) ולכתוב מחשבות שעוברות בראש. בצורה הזו נביא את עצמנו ליצור רשימה של דברים מצחיקים שנוכל לספר למישהו מאוחר יותר.

מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

Exit mobile version