בית > מאמרים על NLP > איך לא להיתקע אף פעם ללא נושא לשיחה? 3 סוגי שאלות שיעזרו לך לפתח שיחה בכל מצב

איך לא להיתקע אף פעם ללא נושא לשיחה? 3 סוגי שאלות שיעזרו לך לפתח שיחה בכל מצב

26 מאי 2013

היי,

 בשבוע שעבר חשפתי 8 ביטויים שגורמים לאנשים להרגיש את מה שנרצה שירגישו. הפעם, רציתי להמשיך את המסע שלנו בעקבות פיתוח הכריזמה האישית שלנו ולדבר על מצב שרובנו מפחדים ממנו – מה לעשות כדי לא להיתקע ללא נושאי שיחה?

ואז השקט הגדול הזה

הוא חשב שזה יהיה רעיון טוב. ראה אותה במסדרון. לא רצה לתת להזדמנות לחמוק מבין האצבעות. אחרי הכל, זו הזדמנות טובה לעשות את הרושם הנכון. קשר עין – עבר בהצלחה. חיוך – נענה בחיוך קטן. "היי" גרר אפילו "היי" נגדי. ואז השקט הגדול.

בשבילו זה הרגיש כמו נצח. הוא הסתכל לה בעיניים. היא הסתכלה בשלו. ובראש שלו החלו לרוץ מחשבות. מה היא חושבת. מה זה אומר עליו. היא בטח חושבת שהוא אידיוט. מי פותח שיחה מבלי לדבר אחרי שאמר "היי".

אם זה היה דייט הוא היה קובר את עצמו במקום. אחרי דרינק או 2 עם החברים הוא היה מתגבר וממשיך הלאה. הבעיה הייתה שזה לא היה דייט. היא הייתה הבוסית שלו. והוא החליט שהגיע הזמן ליצור איתה קצת קשר.

אמרו לו שלהיות בקשר טוב עם הבוסית הגדולה זה רעיון טוב. כבר מזמן היה לו ברור שאם הוא יהיה מקצועי זה רק 50% מהדרך לקידום. צריך גם להוכיח כישורים בין אישיים. כמו לנהל שיחת חולין למשל. ואז השקט הגדול הזה, שהרגיש כמו נצח.

מה רע בקצת שקט?

רוב בני האדם לא יודעים להתמודד עם שקט. שקט הוא מאוד אינטימי. בדיוק כמו להסתכל לאדם בעיניים מטווח קרוב. הוא לא נעים לנו כשאנחנו נמצאים בשיחה עם אדם זר. ואז אנחנו מתחילים למלמל. ולו רק כדי להיפטר ממנו.

כדי לשבור את השקט אנחנו צריכים משהו לדבר עליו. משהו סתמי. משהו שאפשר להכניס לשיחה כדי לשחרר אותה מעט. יש שקוראים לזה סמול טוק ויש שקוראים לזה שיחת חולין. כשצריך את זה, לא משנה איך קוראים לזה. העיקר שזה כבר יבוא.

עבור רובנו יצירת שיחת חולין עם אדם זר היא מטלה מורכבת. הרי אנחנו לא יודעים עליו יותר מדי. מצד אחד, אנחנו לא רוצים לשעמם אותו מדי. שלא ילך. מצד שני, אנחנו לא רוצים לעניין אותו מדי, במקרה שלא נרצה לשמור איתו על קשר.

אמנות פיתוח השיחה היא אמנות מאוד עדינה. לצערי, לא הרבה שולטים בה. לכן, רציתי להביא לך 3 סוגי שאלות שיעזרו לך לפתח נושאי שיחה "מהאוויר" ובכל מצב:

1. שאלות מעניינות – כדי לפתח נושאי שיחה אנחנו צריכים מידע בסיסי. כדי להשיג את המידע אנחנו צריכים לשאול שאלות. עד עכשיו הכל ידוע. הבעיה מתחילה כאשר אנשים משתמשים בשאלות סתמיות כדי לקבל את המידע הזה.

שאלה סתמית תמיד תגרור תשובה סתמית. לדוגמא, שאלות כמו "מה המצב" או "מה נשמע" תמיד יקבלו תשובות סתומות (שאי אפשר להפיק מהן דבר) כמו "סבבה", "בסדר" או מטבע לשון לא משעשעת כמו "חראגיל" או "בסדר גמור, הכל בסדר, אני גמור".

כדי לקבל תשובות שנוכל לפתח מהן שיחה עלינו לשאול שאלות ששואבות מידע מעניין. שאלות לא רגילות שבהן נשתמש בפעלים או בתארים שמעוררים תחושות מסקרנות חיוביות ומעוררות כמו "מאתגר", "מעניין", "מרתק" וכן הלאה.

לדוגמא, במקום לשאול "איפה אתה עובד?" נוכל לשאול "מה מאתגר אותך בעבודה שלך?". במקום לשאול "איך עבר השבוע?" נוכל לשאול "מה הדבר הכי מעניין שקרה לך בשבוע שעבר?".

2. שאלות דעה – גם אם זה לא תמיד נראה כך, לכל אדם יש דעה. חלקנו מביעים אותה, חלקנו לא ועדיין – יש לנו אחת. חשוב לנו שהדעה שלנו תישמע. זה גורם לנו להרגיש חשובים הרבה יותר. והאדם שמולנו – בדיוק אותו הדבר.

לכן, עלינו ללמוד להתעניין בדעותיהם של אחרים. כן, אני יודע שגם הדעה שלנו חשובה. עם זאת, מכיוון שהדעה שלהם מעניינת אותם, אם נפתח שיחה מסביבה היא תחשב כמעניינת הרבה יותר. וכן, למרות שהיא סביב משהו שהם כבר מכירים.

כדי לעשות זאת נוכל לשאול שאלות פתוחות (שלא מכוונות לתשובות של כן/לא), המציגות סקרנות ומאפשרות להם להרחיב על הנושא. השאלות יכולות להיות כמעט על כל דבר – מפוליטיקה, דעתם על המקום או לבקש עזרה בבחירה (אם אנחנו בחנות למשל).

נקודה חשובה: אם אנחנו פותחים שיחה עם אדם זר לחלוטין צריך לתת הקדמה מסוימת לפני שאלת הדעה שמסבירה למה בכלל פנינו אליו. לדוגמא "שמעתי במקרה את השיחה שלכם ו…" או "את נראית אדם שמבין בנושא ורציתי לשאול…".

לדוגמא, אם שמענו שיחה לידנו בבית הקפה שמעניינת אותנו, נוכל לחכות עד סיום השיחה ובסיומה לשאול את אחד הדוברים "סליחה, לא יכולתי שלא לשמוע את השיחה שלכם על לפטופים ונשמע שאתה מבין בעניין, רציתי לדעת מה דעתך על החדש של דל?".

נקודה חשובה 2: לא להתווכח איתם. פשוט לא. אנחנו מכוונים לשיחה נעימה וגם אם שמענו דעה שלא מתאימה לשלנו, אפשר לנסות להבין אותה על ידי שאלות כמו "מה מוביל אותך להחליט ש…" ולהבין שזו דעה נפרדת, גם אם סותרת לשלנו ומותר לה להתקיים במקביל.

3. שאלות מצב – שאלות מצב הן שאלות מאוד עוצמתיות שהופכות את הסביבה שלנו (כל מה שקורה מסביבנו והמקום שבו אנחנו נמצאים) כבסיס לפיתוח השיחה. עם זאת, שאלות מצב דורשות עוד כמה שניות של חשיבה לפני שמתחילים לדבר.

ראשית, עלינו לשים לב לדברים שקורים ואפשר לנהל עליהם שיחה. אדם שצועק על מלצר. חיפוש משותף של שקע חשמלי. מיזוג אוויר שלא עובד. יחס טוב של אחד הפקידים. לקוחות קבועים שחוזרים כל שבוע.

לאחר מכן, עלינו לשים לב לדברים שאותו אדם מודע אליהם ולהצטרף "לתוך העולם שלו". וזה גאוני אם נחשוב על זה. הם גם ככה כרגע מרוכזים באותו הדבר. כל דבר אחר שנעשה יהפוך אותנו לאדם שלא קשור. שאלות מצב שמבוצעות נכון הופכות אותנו לחלק מהעניין.

לדוגמא: אם היא כרגע מסתכלת בחלון ראווה וגם אנחנו, נוכל לפתוח שיחה על מה שמוצג שם ("המגפיים האלה, מהממות. השאלה היא אם הן שוות את המחיר?"). אם הוא כרגע מתווכח עם המלצר, נוכל לדבר איתו (כשיסיים) על השירות הבעייתי במקום.

כשנתחיל לתרגל פתיחת שיחה עם סוגי השאלות הללו אנחנו עשויים לקבל פרצופים צוננים מהאנשים שאליהם פנינו ועם זאת, אם נפנה מתוך סקרנות אמתית ועם חיוך חברותי (נטול הבעות מפחידות) הסיכוי לכך יפחת בצורה משמעותית.

לאחר שפתחנו את השיחה, נוכל לשלב מגוון אלמנטים מתוך עולם ה-NLP על מנת להוביל את השיחה למקום הרצוי לנו: ניצור עם האדם שמולנו כימיה, נבין את מפת העולם שלו בצורה עמוקה יותר וננווט אותה לכיוון התוצאה שנרצה להשיג.

מצד שני, המאמר כבר מתארך וצריך להשאיר קצת לעתיד (אלא אם בא לך לעבור קורס ב-NLP ולקבל את כל אלה עכשיו). זהו לבינתיים. עכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שבוע מעולה,
ליאור

תגובות למאמר

| 23 תגובות

נשמח לשמוע מה דעתך:

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?

רוצה לקבל מידע על קורס ההכשרה ב-NLP?