היי,
בפעם הקודמת הבאתי 5 טריקים שיעזרו לך ללמוד משהו חדש בצורה מהירה יותר מאי פעם. היום, רציתי לחזור לנושא ההרגלים וליתר דיוק, לענות על השאלה: איך אפשר להפסיק הרגל רצוי מבלי להתאמץ יותר מדי?
לפני הכל הבהרה…
כולנו מכורים לדבר כזה או אחר. זה יכול להיות למשהו מוחשי כמו לסוג אוכל מסוים (כמו שוקולד אההמ אההמ). זה יכול להיות לביצוע של משהו מסוים (כמו לבדוק את הסלולארי להתראות כל 3 וחצי שניות). זה יכול להיות גם לדברים חיוביים (כמו לעשיית כושר).
כל עוד שהדברים הללו אינם פוגעים באמת בחיינו, אין בכך בעיה. זה נכון, עדיף שנדע לשלוט בעצמנו יותר טוב. וזה גם נכון, שהדברים שאנחנו מכורים להם שולטים בנו. רק שיש התמכרויות קלות שבגדול הן בסדר. עד שנחליט לשנות אותן, בכל מקרה.
עם זאת, יש לנו לפעמים הרגלים שממש פוגעים בנו. הם עשויים לפגוע בבריאות שלנו. הם עשויים לפגוע במערכות היחסים שלנו. הם גם עשויים לפגוע במקורות הפרנסה שלנו. ובמקרה שכזה, נרצה להפסיק אותם. ואפילו יותר טוב, להחליף אותם. רק שזה לא תמיד כזה פשוט.
למה אנחנו מתרגלים לדברים לא רצויים?
בגדול כל התמכרות היא סוג של הרגל. הרגל שפיתחנו. על פי ה-NLP, הרגל הוא התנהגות שחזרנו עליה שוב ושוב עד שהפכה להיות לא מודעת. יכול להיות שהיא התחילה אפילו ממשהו אחר שהתחלנו לבצע והפך ל"גרסה הנוכחית".
רק שעכשיו אנחנו "תקועים" עם התנהגות מסוימת שאינה מניבה תוצאה חיובית. לפעמים אפילו להיפך. היא יכולה להניב תוצאות שליליות מאוד. ולמה? כי עכשיו היא אוטומטית. מנוהלת לחלוטין על ידי תת המודע. ועדיין, ניתן לשלוט בה אם יודעים איך.
כל עוד אנחנו מבצעים משהו בצורה מודעת, אנחנו יכולים לשלוט בו. למשל, אם הייתי מבקש ממך להרים את יד ימין בצורה אנכית לרצפה זה ידרוש ממך: 1, להסתכל על הרצפה. 2, להעריך איזו זווית היא אנכית לרצפה. 3, להרים את היד. 4, לבצע תיקונים.
ברגע שנבצע את אותו תהליך מספר פעמים, לא נצטרך לחשוב כבר על כל השלבים. פשוט נרים את היד והיא תהיה בזווית הנכונה. וזה נכון כלפי למידת כל דבר חדש. החל מכתיבה, דרך נהיגה וכלה גם בפוביות או בתחושות שליליות שעולות בזמנים הכי לא מתאימים.
היפנוזה אוטומטית
לפעמים, אנחנו נכנסים לאוטו ופשוט נוסעים. עד כמה "פשוט נוסעים"? עד כדי כך שכשאנחנו מגיעים אנחנו לא זוכרים את הנסיעה עצמה. לתופעה הזו קוראים 'היפנוזת כבישים'. תת המודע שלנו כל כך מיומן בביצוע המטלה עד שאינו דורש את תשומת לבנו לנסיעה.
הזמן היחיד שבו אנחנו לא שקועים ב"היפנוזה" הזו הוא כשקורה משהו לא צפוי. למשל, פספסנו פנייה כי היינו מרוכזים בשיחת הטלפון. או שמישהו נוהג לידינו בצורה שמסכנת אותנו. אז, אנחנו חייבים להיות מודעים כדי להגן על עצמנו ולאפשר לנו להגיע למחוז חפצנו.
המצב הזה ב-NLP נקרא "שבירת תבנית". בכל מקום שבו אנו שוברים את תבנית החשיבה האוטומטית, אנו מפסיקים את השליטה האוטומטית של תת המודע בחיינו. וכן, לכל מי שחשב שתת המודע הוא אוסף של כל ה"יופי טופי" ביקום – הפתעה! זה לא תמיד נכון.
לפעמים, עלינו לשבור את ההרגל האוטומטי. לא כי תת המודע לא טוב. אלא כי הוא מכונה מאוד יעילה. עד כדי כך יעילה, שכל דבר שנכווין אותו לעשות הוא יעשה בצורה הטובה ביותר. גם את הדברים שגורמים לנו נזק. רק אחרי שבירת תבנית, נוכל במודע להחליף את האוטומט.
איך להפסיק הרגל לא רצוי?
כאשר אנחנו מעוניינים להפסיק הרגל שגורם לתוצאה לא רצויה עלינו ראשית להיות מודעים אליו. באיזו יד אנחנו מבצעים אותו. איך אנחנו עומדים או יושבים כשאנחנו עושים אותו. באיזה הקשר אנחנו עושים אותו. עם מי אנחנו עושים אותו.
כל הרגל מתבצע במסגרת קבועה ובאותה הצורה. זה יכול לקרות במסגרת מאוד ספציפית כמו כשאדם נמצא במילואים. זה יכול לקרות במסגרת יותר רחבה כמו לפני ואחרי ארוחות (וקפה). זה יכול לקרות גם במסגרת רגשית רחבה, כמו בכל פעם שאנחנו צריכים להירגע.
עם זאת, אנחנו תמיד נעשה את זה באותה הצורה. נשתמש באותה יד. באותה הזווית. באותה צורת ישיבה. וכל אלה, למרות שאנחנו לא חושבים עליהם, הם חלק בלתי נפרד מההרגל. עד כדי כך בלתי נפרד מההרגל, שאם נשנה אותם ההרגל יהפוך להיות מודע.
במילים אחרות, אם אדם שמעשן יחליף את היד שאיתה הוא רגיל לעשן, פתאום הוא ישים לב לעישון. ולא לחלק ממנו. לכל התהליך. כי זה מוזר. בדיוק כמו לנסות לשלב ידיים, רק שהפעם נחליף בין היד העליונה לזו התחתונה.
עצם המודעות הזו לעשייה, הופכת את ההרגל למודע. מוציאה אותו מהאוטומט. ואני יודע שיתחשק למי שעושה את זה לחזור לאוטומט. כי האוטומט הוא נוח. "טבעי" יותר. כי לזה התרגלנו. מצד שני, זו בדיוק הנקודה שבה אנחנו יכולים לבחור לעשות משהו אחר.
ערעור ההרגל הקיים לא יגרום לנו להפסיק לבצע אותו. כדי להפסיק לבצע אותו, עלינו להחליף אותו בצורה מודעת בהרגל אחר. כזה שאנו יכולים לבצע באותו הקשר. ויותר חשוב מכך, שייתן לנו את אותו הרווח המשני שנתן ההרגל המקורי (לפחות).
לצורך העניין, רווח משני הוא הדבר שאדם מרוויח משמירה על ההרגל ואינו התוצאה שלו. כמו למשל, אדם שעסוק בלהיות קורבן לא מרוויח מכך דבר. עם זאת, אנשים מרחמים עליו, נותנים לו תשומת לב ועוזרים לו. זהו בדיוק הרווח המשני.
אם ההרגל החדש יוכל גם לפעול באותו זמן כמו ההרגל הישן וגם לספק את הרווח המשני, הוא מועמד טוב להחלפה שלו. לאחר שבירת התבנית מספר פעמים נהיה מודעים לתחילת ביצוע ההרגל. אז, נתחיל לבצע את ההרגל החדש במודע עד שיהפוך לקל, טבעי ואוטומטי.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור
15 תגובות
אפשר לתת דוגמא להרגל שיחליף את העישון ?
זה מאוד תלוי באיזה הקשר האדם מעשן. נניח למשל שמדובר באדם שמעשן בעיקר כשהוא עם עוד אנשים והרווח המשני שלו הוא שזה הגורם שמאפשר להם ליצור שיחה קבוצתית. במצב כזה, הוא יכול לדוגמה להביא מהבית עוגיות שהכינה אשתו ובכל פעם שהוא רוצה לדבר עם אנשים, הוא יכול לחלק את העוגיות וליצור שיחה מתוך כך עם חבריו.
עוד מאמר מעולה. באמת כיף לקרוא. לי היה הרגל כלשהו שהכנסתי בתוכו הרגל חדש. זאת אומרת הייתי מתחיל את ההרגל, עוצר באמצע עושה את ההרגל החדש ואז ממשיך את ההרגל המקורי עד לסופו. זה עבד לי. ההרגל החדש שהכנסתי אני כבר עושה מעל לחצי שנה כל יום.
אהבתי מאוד! 🙂
כמו שדניאל שאל : איך מפסיקים את העישון?
ויש לי בעיה נוספת והיא שהתרגלתי לאכול מול המחשב.כמי שגר לבד בבית אין חשק לערוך שולחן "כמו בן אדם" ולשבת לאכול.
חבל על הזמן,צריך לעשות משהו בינתיים.
אז מה שאני עושה בשבועות האחרונים הוא לקום מהמחשב ולאכול בכל מקום אחר חוץ מאשר ליד המחשב.
הבעיה היחידה שלי היא התמכרות לפחמימות עד כדי אי אכילת ירקות ופירות.
את ההרגל הזה קשה לי לשנות.כי הכי נוח לקחת איזו פרוסת לחם ולהשביע את הרעב ולהמשיך הלאה….
אם תוכל בבקשה ממך לתת רעיונות למקרים כאלה אשמח מאד.
המון תודה על מאמר נפלא כמו כל המאמרים שלך.
בעיקרון, יש לזה 2 שלבים. הראשון (כמו שכתבתי במאמר) הוא לערער את ההרגל. וזה שלב מאוד חשוב שבלעדיו לא ישתנה כלום. אם אתה לוקח את הפרוסה עם יד ימין ומורח עליה משהו עם יד שמאל, תחליף ידיים. זה אמור לעשות את העבודה.
בשלב השני, אתה צריך למצוא משהו שתוכל לקחת כשאתה קם מהמחשב מבלי לערוך שולחן או להתאמץ עבורו. אחרי שתשבור את התבנית כמה פעמים, תראה שיהיה לך קל יותר לקחת תפוח (או כל פרי אחר שלא דורש מאמץ אחר) ולאכול אותו. 🙂
תודה! פשוט ונפלא.
אכן כפי שכתבתי בתגובה הראשונה,התחלתי בשינוי המקום.עכשיו אעשה שינוי נוסף והוא בהחלפת הידיים.
אגב, בספר המוח הגמיש יש הסברים לדבר.זה יוצר נוירונים חדשים במוח.
כבר אז התחלתי לעשות דברים ביד שמאל במקום ביד ימין..היום הם נעשים עבורי בקלות.
כיצד אוכל לשבור הרגל להרים את קולי ולהתבטא בצורה לא נאותה כשאני כועסת על הקרובים אלי.זה לא קורה כשאני כועסת על שאינם קרובים אלי כגון הבוס עמיתים לעבודה וכג.מה יהיה שבירת ההרגל במקרה זה?
איך את עומדת או יושבת בדרך כלל כשאת מרימה את קולך ומתבטאת בצורה לא נאותה כלפי הקרובים אליך?
מאמר מעולה! חייבת לציין שקראתי מס' מאמרים באתר וכולם מאוד טובים ומכל אחד למדתי משהו.
יש לי הרגל של כסיסת ציפורניים ואני מאוד מנסה להיפטר ממנו, אך לא מוצאת הרגל יותר טוב שיחליף אותו. זה קורה בעיקר מלחץ ועם שתי הידיים, גם כשאני מנסה להעסיק עצמי בדברים אחרים זה עדיין חוזר ולוקח לי זמן עד שאני שמה לב ונהיית מודעת לכך, אשמח אם יש איזה שהם הצעות או רעיונות..
היי טל,
בזמנו היה אפשר לקנות "כדורי לחץ" שהם סוג של כדור ספוג שאפשר ללחוץ במצבים של לחץ. אם תמצאי כאלה זה עשוי להיות הפתרון שאת מחפשת 🙂
יש לי הרגל לקום מתוך שינה ולאכול מתוק איך מפסיקים ? אין לי שינה רצופה וזה מכשול בפניי לכח דיאטה שאני מתחילה .הכל עובד פרפקט עד השינה…אחכ התעוררות כמה פעמים ובכל פעם פנייה למתוק מה עושים?
היי רינה, במקרה שכזה אפשר להיעזר בטיפים כמו להשאיר כוס מים ליד המיטה ולשתות במקום לאכול (לפעמים אנחנו מתבלבלים בין תחושת צמא לרעב) וכמובן, לא להחזיק מתוקים בבית (שזו המלצה די בסיסית לדיאטה).
לא פשוט להיגמל מהרגלים, על גבול הבלתי אפשרי. תמיד יש את הקול המטריד שאומר לך לחזור למוכר ו “הטוב” מילת המפתח היא התמדה, לאורך זמן, אין כוח ביקום שיכול להתמודד עם התמדה.
מדויק 🙂