היי לכולם,
לשם שינוי, הפעם הפוסט יהיה קצר ויעסוק בשאלה מרתקת שעולה בראשם של רבים:
באחת ההכשרות האחרונות שהעברתי, שאלה אותי תלמידה מהי הדרך הכי מהירה ב-NLP להתמודד עם תקיעות כשבאים לבצע משהו. אני אישית מאוד אוהב שאלות פראקטיות, במיוחד כשאלו נשאלות מתוך רצון אמיתי ללמוד ולהיות הרבה יותר אפקטיביים.
אם נרצה למוסס את התקיעות, קודם חשוב שנבין איך אנו יוצרים אותה. ברגע שנדע איך היא נוצרת (החלק במפה שלנו שיוצר אותה), נוכל ליצור מספר אסטרטגיות בכדי לשחרר אותה ולבחור את זו שמקדמת אותנו בצורה הכי אפקטיבית.
במקרים רבים, כאשר אנו באים לעשות משהו ונתקעים, ניתן להתייחס לתקיעות זו כקונפליקט פנימי בין 2 חלקים בתוכנו, ניתן להתייחס לכך כחוסר מוטיבציה, נוכל להתייחס לכך כחוסר חיבור למשאב מסוים וכך הלאה. מכיוון שאי אפשר להניח שהסיבה לתקיעות אצל כל אדם היא זהה, אולי עדיף שנסתכל על כך מהזווית הפיזיולוגית.
בכדי לחשוב כמו NLPיסט אמיתי, כמו שכבר ציינתי בעבר, אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחות היסוד של ה-NLP ולמצוא כיצד אנו יכולים לנצל את התובנות שלנו מהן בכדי להגיע לתוצאה בה אנו חושקים.
אחת מהנחות היסוד של ה-NLP קובעת כי גוף ומחשבה משפיעים האחד על השני בצורה בלתי נמנעת. הנחה נוספת קובעת כי לכל התנהגות יש את המינון, המקום והזמן שבהן היא אפקטיבית.
אם נשלב את שתי ההנחות הנ"ל נוכל לשים לב כי יש משהו משותף לכל הפעמים שבהם נתקענו מלעשות משהו – אנחנו קפאנו במקום לעשות.
כשאנחנו באים לעשות משהו, הגוף מכין את עצמו לעשייה, כמו קפיץ שאנו מכווצים בכדי לשחרר את עצמו לתוך עשייה. אם אנחנו לא משחררים את הקפיץ, האנרגיה תהיה חייבת להשתחרר ועדיף, שאם היא כבר משתחררת, שהיא תשתחרר לכיוון שאליו אנו רוצים כי תופנה.
בפעם הבאה שאתם מונעים מעצמכם לעשות משהו שאתם אמורים לעשות, שימו לב לשם שינוי לתחושה הזו של הכיווץ בגופכם וכווצו את האגרוף שלכם (כמובן שלצד הגוף ולא מול פניו של אחר) כך שהוא יהיה מכווץ כמו הגוף שלכם ושחררו אותו בצורה פתאומית.
שימו לב לדרך שבה שחרור האגרוף מלמד את שאר השרירים כי עכשיו הזמן לשחרר את שאר המתח מהשרירים שלכם ועד כמה קל נהיה לך לקחת צעד קדימה ולעשות את מה שתבחרו.
חג שבועות שמח,
ליאור
