שלום חברים,
בכל מקום בזמן האחרון אני נתקל במיתון. "אז מה מיוחד בזה?" ישאל אותי חלקכם. "הרי כולנו יודעים כי יש מיתון כרגע" יחשבו אחרים ואני מדבר על מיתון מסוג אחר.
המיתון שאני מדבר עליו הוא מיתון של רעיונות. אנחנו מופצצים היום מכל זווית ברעיונות חדשים, חלקם ישנים המחופשים לחדשים, חלקם חדשים וחלקם נראים מדהים על הדף.
המיתון הכלכלי נוטה לפתוח לאנשים את הראש לרעיונות חדשים, כי בינינו, מי לא היה רוצה משהו שקצת יסיח אותנו מחיי היום יום ובאותה הזדמנות יכניס ערך חדש לתוכן? ועם כל כך הרבה היצע, אנחנו מרגישים בלבול, הרי הכול מבריק ונוצץ, איך נדע במה לבחור?
כשאני חושב על הנושא הזה, אני נזכר בסיפור ילדים משעשע שפעם כתבתי, על הנמלה שגדלה. הנה הוא לפניכם, מילה במילה:
הנמלה שגדלה
היה הייתה פעם נמלה, שגדלה. זה לא היה מפריע לה, לו הייתה יודעת מה לעשות עם מצבה החדש. מתוך רגע של החלטיות, החליטה לצאת למסע שבו תמצא, מה לעשות פתאום עם המצב האומלל – מה שפעם נראה כמו עמודים גדולים, התגלה ככיסא, ומה עושים עם כיסא כשאין לך ישבן בכלל?
מבולבלת, הלכה הנמלה הלוך ושוב, כי זה עזר לה לחשוב – מה בדיוק אפשר לעשות? ומה זה בכלל צריך להיות? היא חשבה איך להבין את העולם החדש שלעיניה נגלה, שכל העולם שפעם הכירה, היה צר כעולם נמלה. ואז היא הריחה, כי זה מה שנמלים עושות, ריח חדש ומפתיע מאוד.
הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה ואין הסבר למקורו של הריח. בחנה למעלה, התבוננה למטה וגילתה להפתעתה – נמלה. הנמלה שגדלה הסתכלה במבט בוחן על הנמלה הקטנה, הרימה אותה בעדינות אל מול עיניה וראתה משהו זעיר, שדומה משום מה למשהו שהיא מכירה.
פתאום נזכרה הנמלה שגדלה במשפחתה ובמקום בו גדלה והתמלאה געגועים שהתחלפו במהירות יחסית לתובנה יוצאת דופן. היא שחררה את הנמלה הקטנה ועקבה אחריה עד שהובילה אותה אל ביתה.
לאחר מספר דקות, שבהן השתחררה קצת מההלם, גילתה בעצם כי קן הנמלים הישן, דומה במידה מסוימת לבית, גם אם לא היה לו דלת. חייכה הנמלה לעצמה והמשיכה לגדול, יודעת כי כל מה שהיה דומה לכל מה שיהיה, הוא פשוט נראה במבט ראשון אחרת – גרסה דומה, מקבילה ופשוט משודרגת.
ואם גם אתם ידידיי, עדיין מבולבלים, עכשיו הוא הזמן למצוא מחדש ולחבר את כל הנקודות, שלפעמים מקרוב נראות רחוקות אך מרחוק – קרובות.
המשך הנאה מסוף השבוע,
ליאור
