חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
comfortzone

אזור הנוחות: למה עוד לא הגענו לתוצאות שתמיד רצינו בחיים? (ומה לעשות בקשר לזה)

היי,

בפעם הקודמת אתגרתי את כל מי שרוצה לשפר את המוטיבציה שלו עם אתגר מיוחד ל-30 הימים הקרובים. הפעם, רציתי לגעת בנושא ששלח אליי דניאל (אחד מקוראי הבלוג) במייל – למה כל כך קל לנו לוותר לעצמנו על המטרות שתמיד רצינו להשיג בחיים?

וחוזר חלילה

לא הייתה לו סיבה באמת לצפות בטלוויזיה. הוא העביר ערוצים די מהר ובסוף נתקע על עוד שידור חוזר של הסדרה "חברים". לא היה בטוח אם כבר ראה את הפרק או לא. או על מה הפרק בכלל. סתם דמויות מקשקשות בקול וצחוק מודבק.

תוך כדי שבהה במסך. עברו לו בראש המחשבות הקבועות. העבר. מה שתמיד רצה. מה הוא עושה בחיים. מה בעצם הוביל אותו להווה. מה יכול להשתפר בחיים שלו. והוא לקח החלטה לעשות שינוי. שוב. החלטה שכנראה תיעלם עד מחר בבוקר.

לרגע זה הצחיק אותו. הוא ידע שהוא כבר מקצוען בלקיחת החלטות שמתפוגגות מהר. אולי אפשר לעשות מזה סטארטאפ. ואז זה הפסיק להצחיק אותו. כמו כל אמת עלינו שלרגע מוצגת מול עינינו. ובדיוק כמו כל אמת אחרת, הוא שם אותה בצד. כי לא נעים לראות אותה.

מחר הוא יקום בבוקר, לעשות את אותו הדבר. קצת עם האישה והילדים. העבודה. ישרוד את היום בחום הזה. ובסוף היום יחזור. עוד קצת אישה וילדים. עוד קצת לבהות בטלוויזיה. עוד כמה מחשבות. וחוזר חלילה. כי הוא כבר מזמן נכנע. וחלילה שלא יחזור.

עמוק בתוך הנוחות

זה לא שבאמת נוח לנו לא להתקדם בחיים שלנו. את רוב האנשים זה די מעצבן. עם זאת, מתוך מחקרים שנעשו בתחום השיווק באינטרנט נמצא כי עצם השימוש במילה "שינוי" בכותרתו של מאמר, עשוי להפחית באופן מהותי את כמות הקוראים שלו.

למרות שכל אחד מאתנו רוצה להצליח יותר, מעט באמת מוכנים לשנות את מה שהם עושים. הקבוע הוא אולי לא הכי נוח, אבל הקבוע לא דורש מאתנו להתאמץ. אנחנו כבר מכירים את התוצאות שלו. וגם אם הן אינן מדהימות, הן לא מסכנות אותנו בשום צורה.

השינוי מפחיד את רוב האנשים כי הוא דורש מאתנו לעשות דברים אחרים. אי אפשר לקבל תוצאות שונות מבלי לעשות משהו שונה. ואי אפשר גם להתנתק מהמחשבה כי אם נעשה משהו שונה, אנחנו גם עלולים לא להצליח. לפחות בחלק מהמקרים בהתחלה.

וזה מובן. אנשים לא רוצים להיכשל. הם רוצים לעשות רק דברים שבהם חוו תוצאות חיוביות. או לפחות לא שליליות. דברים שיגרמו להם להרגיש שהם "כמו כל השאר". דברים שיצדיקו את התחושה ש"ככה הם" ושהתוצאות שהם מקבלים בחיים הן בגלל מישהו אחר.

אזור הנוחות. זו שמה של התופעה. וכולנו תקועים בה בצורה כזו או אחרת. היא מורכבת מעשרות קירות בלתי נראים שעומדים בינינו לבין החלומות שלנו. שמאפשרים לנו לפנטז שהמצב ישתנה ובפועל לעשות את מה שהתרגלנו לעשות. ללא כל סיכון מיוחד.

איך לצאת מאזור הנוחות?

לפני 15 שנים בערך הייתי בהרצאה. המרצה אמרה שם שכל מה שצריך כדי להשתנות זה להחליט. שזה בערך המשפט הכי מתסכל בעולם. כי הנה החלטתי. ושום דבר לא זז. יכול להיות שאני לא יודע להחליט?

לא ידעתי אז איך להחליט לצאת מאזור הנוחות. כי מאוד קל לדבר "על משהו" מבלי לספר "איך" לעשות אותו. היא לא סיפרה לנו. לא גילתה לנו איפה הכפתור שמדליק שינוי. או מאיפה לעזאזל להביא את האומץ להתמודד עם משהו שאולי ניכשל בו.

במהלך השנים שלאחר מכן יצאתי למסע בעקבות השינוי. אימצתי כל מני שיטות עבודה יעילות. כל מני כלים שעוזרים לי להגיע לשם. אלה גם הכלים שאני מעניק היום לתלמידיי. כי בחדר חשוך עוד קצת חושך לא עושה שינוי. אבל פנס קטן הוא כבר אור.

אם בא לך להתחיל לצאת מאזור הנוחות שלך, אני ממליץ לך לא להתחיל ממשהו גדול אלא דווקא ממשהו קטן. רק כדי להתחיל לפתח את ההרגל להשתנות. 2 הטיפים הבאים יעזור לך לעשות את זה בדיוק:

1. לעשות סדר בחוסר הסדר – לכל אחד מאתנו יש בבית את הפינה המבולגנת. זו שבה אנחנו משאירים את כל הדברים שעוד לא סידרנו. או לא נסדר בעולם. כל מני שטויות שאספנו. כל מני מכתבים שעוד לא היה לנו זמן לעבור עליהם. או חשבונות.

בכל מקום שבו התרגלנו לחוסר סדר, נשקיע מספר דקות בכל יום על מנת ליצור סדר. ואני לא מדבר על ה"זה הסדר שלי ואני מוצא בו את מה שצריך". את הסיפורים תשאירו למישהו אחר. וזה אמנם דבר קטן לעשות, זה פשוט מכריח אותנו להתרגל לעשות משהו שלא נוח לנו.

2. לשנות את הסדר הקיים – הסדר שקיים אצלנו הוא זה שיוצר את ההרגלים שלנו. כל דבר נמצא במקום שלו. לא צריך להתאמץ. בין אם זה דברים קבועים בלוחות הזמנים או חפצים שמיקמנו בבית במקום אחד קבוע.

שינוי הסדר הקיים (פעם בתקופה, לא צריך כל יום), דורש מאתנו להסתגל. לפתוח עיניים. לרגע להיות מודעים לדבר שאנחנו מחפשים ולא מוצאים. להתמסר לאתגר שבחיפוש שלו. ולמרות שזה עשוי להיות קצת מציק בהתחלה, הוא מרגיל אותנו לא להתקבע.

לדוגמה, אפשר לשנות קצת את המיקום של הרהיטים בבית. אפשר להחליף את מיקום כלי המטבח בין ארונות המטבח השונים. אפשר לשנות את הזמנים שבהם אנחנו נוהגים לעשות דברים קבועים. הכל בהתאם כמובן לדרישות המציאות.

טיפ חשוב: קצת לפני יישום 2 הטיפים הנ"ל, אני ממליץ לך לדבר עם שאר האנשים שחיים אתך בבית. אולי אפילו לתת להם לקרוא את המאמר הזה. כי גם להם יש את אזור הנוחות שלהם. וחבל לריב סתם אם אפשר לרתום אותם לצאת למסע משותף.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

4 תגובות

  1. זה ממש מדוייק. חובה להשאיר תחום בחיים שמכריח אותנו לצאת מאזור הנוחות, נטו בשביל להרגיש שזה אפשרי. אחרת נוותר ברגע שיתחיל להיות לא נוח..

  2. ראשית. תודה על המאמר המצויין. שנית, האם כוונתך היא גם לעשות את השינויים בהדרגה. וא"כ מה קורה כאשר אין ברירה והשינוי צריך להיות קיצוני, כמו לעבור לעבודה אחרת. או תחום עיסוק אחר.

    תודה מראש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור:

רוצים גישה לקורסי ה-NLP שלנו ולשלם רק 200 שקלים?