להקשיב לאינטואיציה: 3 שאלות קצרות יעזרו לנו להבדיל בין האינטואיציה למחשבות שלנו

בפעם הקודמת הצגתי 7 טעויות קטלניות שאנשים עושים בזמן דיבור בפני קהל. הפעם, רציתי לענות על שאלה שהמון אנשים שואלים ומעולם לא קיבלו תשובה חד משמעית עליה: איך לזהות מתי האינטואיציה שלנו יוצרת אתנו קשר ומתי אלה סתם מחשבות שעולות לנו לראש?

כשזו האינטואיציה ישר מזהים?

כולנו מכירים את התחושה הזו שיש לנו לפעמים. כאילו שאנחנו צריכים לעשות משהו עכשיו. וכולנו מכירים גם את הספק שמחלחל לנו כשהיא עולה. יכול להיות שזו האינטואיציה שלנו? יכול להיות שזה סתם ספק, מחשבה טורדנית או אמונה מגבילה?

האמת היא שזה קורה גם לי. זה טבעי. אחרי הכל, סיפרו לנו שיש לנו דבר כזה שנקרא "אינטואיציה" והוא הדבר הכי טוב בעולם. האינטואיציה אמורה לעזור לנו להחליט החלטות. היא עוזרת לנו לזהות אמת ושקר. מסמנת לנו למי להתקרב וממי להתרחק.

רק שליד האינטואיציה הזאת, לימדו אותנו שיש גם תחושות ומחשבות. ולא לימדו אותנו איך להפריד ביניהם. לא מתוך רוע כמובן. אלא כי גם הם לא ידעו איך להפריד. אז הסתפקו באמירת "כשזו האינטואיציה ישר מזהים". רק שלא באמת "ישר מזהים" אם לא יודעים מה לחפש.

מהי האינטואיציה שלנו?

רבים מתייחסים לאינטואיציה בהערצה. בעיקר כי משום מה היא בדרך כלל צודקת. וכשלא מקשיבים לה, נוטים לשלם על כך ביוקר. אפילו אלברט איינשטיין אמר כי "הדבר החשוב ביותר לאיש מדע אינו התעודות, מספר שנות הלימוד וגם לא הניסיון אלא האינטואיציה שלו."

לא מדובר בכוח על טבעי. האינטואיציה שלנו היא דרכו החכמה של תת המודע לתקשר אתנו. למה חכמה? כי היא אינה עוברת דרך שעות של הסברים. היא משקללת בתוכה את כל המידע שיש לנו בנושא. את הדברים שאנו קולטים בעזרת חושינו ולא תמיד הספקנו או יכולנו לפרש.

את כל המידע הזה, תת המודע מאחד תוך אלפיות שנייה למסר פשוט. מסר שעשוי להגיע כתחושה. או כמשהו שנאמר בתוך ראשנו. ואפילו כהבזקי תמונות שחולפות בראשנו. המסר הזה, שמנחה אותנו כיצד לפעול, הוא האינטואיציה. השורה התחתונה. כן או לא.

השפעת אימון אישי על חיזוק האינטואיציה

בעוד שאנו נולדים עם יכולת אינטואיטיבית טבעית, רבים מתקשים לזהות ולסמוך עליה. כאן נכנס לתמונה תהליך של אימון אישי, שיכול לשמש ככלי אפקטיבי לחידוד יכולות קבלת ההחלטות האינטואיטיביות. מאמנים אישיים עובדים עם מתאמנים על פיתוח מודעות עצמית, זיהוי דפוסים רגשיים, ולימוד הקשבה עמוקה לתחושות הגוף ולמסרים העולים מהלא-מודע.

תרגילים כמו מדיטציה, דמיון מודרך, וכתיבה אינטואיטיבית, המגיעים מעולמות ה-NLP והקואצ'ינג, מסייעים לחזק את הקשר עם האינטואיציה הפנימית. תהליך מובנה כזה יכול להפחית את הספק ולבנות אמון באותם מסרים עדינים, ולאפשר לנו לבצע מבחן אינטואיציה בצורה יעילה יותר בחיי היומיום.

איך לזהות מתי זו אינטואיציה ומתי לא?

על מנת לזהות מתי התחושה, הקול או התמונה שבראשנו היא אינטואיציה המגיעה מתת המודע, נוכל להצליב את התשובות השאלות הבאות. אלו הן השאלות:

1. האם זה עולה באופן מיידי?

בדומה לאסוציאציות (הקשרים) שעולות מיד כשמשהו אחר נאמר, גם האינטואיציה עולה באופן מיידי. זו מהירות עיבוד המידע של תת המודע. אם נתקלנו באדם ויש לנו תחושה לא נעימה בקשר אליו מהשנייה הראשונה, זו האינטואיציה שלנו כלפיו.

2. האם היא מגיעה עם הסבר?

זה נכון שאפשר להסביר כל תחושה או מחשבה. מצד שני, השאלה פה אם התחושה, הקול או התמונות מגיעות ישר עם הסבר. החשיבה שמניבה הסבר היא חשיבה מודעת. ואם יש הסבר, זה רמז משמעותי על כך שזה לא מסר אמתי מתת המודע.

3. האם היא מחוברת לרגשות אשם?

האינטואיציה היא מידע נקי. ניטראלי. פשוט "פלט" של תת המודע. כמו נייר שהודפס על ידי מחשב. במידה ואנחנו לא מקשיבים לה, אין לנו רגשות אשם. במידה ויש לנו רגשות אשם כשאנחנו חושבים על לא להקשיב לה, זו לא אינטואיציה.

שאלת בונוס:

כל אדם שעבר קורס NLP גילה מהי המערכת הייצוגית המועדפת עליו (ראייה, שמיעה או תחושה). בדומה לכל דבר אחר המתבצע בראשנו, גם האינטואיציה מגיעה דרך המערכת המועדפת עלינו. לכן, עלינו לבדוק: האם האינטואיציה מגיעה דרך החוש הנכון?

חשוב לשים לב כי לא ניתן לדעת באופן חד משמעי אם מדובר באינטואיציה על פי תשובה חיובית אחת בלבד. לכן, עלינו להצליב את כל התשובות לשאלות ולוודא כי לפנינו אינטואיציה. אז, עלינו לפעול על פיה וליהנות מפרותיה.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?