חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
embarrassed

מהן 3 הטעויות הקטלניות שיהרסו את הרושם הראשוני שלנו כבר בדקות השיחה הראשונות?

היי,

בשבוע שעבר הסברתי בסרטון וידאו איך נשתמש ב-NLP כדי להפסיק לחשוב מחשבות טורדניות שפוגעות בנו. היום, ולבקשת קורא הבלוג דן, נענה על שאלה מרתקת: למה אנשים לפעמים מגבשים עלינו דעה שלילית למרות שהפגישה איתם התנהלה כמו שצריך?

רושם ראשוני וחד משמעי

לפעמים קשה לנו לשים את האצבע מה השתבש. זה יכול להיות ריאיון עבודה. זה יכול להיות דייט. זו יכולה להיות סתם פגישה עם אדם חדש. רק שמשהו שם לא עבד כמו שצריך. ובמקום שבו הייתה אמורה להיות כימיה, היה רק נימוס קר. נימוס שמשדר: מפה, זה לא ימשיך.

מהנקודה הזו, לשנות את המצב זו מטלה די מורכבת. אפשרי. רק שזה מאוד מורכב. אפילו אם נשתמש ב-NLP. כי הרושם הראשוני מאתנו משליך על הפרשנות של שאר הדברים שנעשה. או במילים אחרות, הרושם הראשוני קובע איך ישפטו את שאר הדברים שנעשה.

לדוגמה, נניח שמישהו החליט שאנחנו לא רציניים בגלל התנהגות לא מקצועית שלנו בתחילת הפגישה. משם, אפילו אם נבטיח שהדרך שבה התנהגנו אינה משליכה על התוצאות שיקבל בהמשך, רוב הסיכויים שהנזק כבר נעשה. והוא, יניח שגם ההבטחה הזו שלנו אינה רצינית.

בלי כוונה

עצם כך שרושם ראשוני נקבע די במהירות, לא אומר שמעכשיו אנחנו חייבים לנהל רושם באופן תמידי ואין יותר מקום להתנהגות ספונטנית. אלא שבפגישות חשובות, שם יש לזה משמעות הרבה יותר קריטית, כדאי לפחות לשים לב לטעויות נפוצות ולהימנע מהן.

זו בדיוק המטרה של המאמר הזה. כי לפעמים, בלי כוונה, אנחנו עושים בפגישות כאלה דברים שאנחנו רגילים לעשות בדרך כלל. והדברים האלה, עשויים להיות מסוכנים מאוד לרושם הראשוני שנרצה ליצור בהם. שלא לדבר על כך שהם גם לא אידיאלים לשאר המצבים.

עכשיו, רגע לפני שניכנס לרשימה עצמה, יש משהו שחשוב לי להגיד: לפעמים יש לנו תחושה ש"אם הם רוצים אותנו, שיקבלו אותנו כמו שאנחנו". רק שישנן הזדמנויות שרצוי שלא לפספס. ואם נפספס אותן על שטות כזו או אחרת… פשוט חבל.

איך אנחנו (לפעמים) הורסים בטעות את הרושם הראשוני מאתנו?

שלוש הטעויות הבאות הן טעויות שיותר נפוצות ממה שנרצה להודות. לכל אחד מאתנו יצא לבצע אותן לפחות פעם אחת בחיינו. רק שכשאנחנו מודעים אליהן, מאוד קל להימנע מהן. אז למה לא. אז יאללה, נתחיל:

1. התאמצות יתר – לפעמים, מרוב שאנחנו חושבים על חשיבות הפגישה או האדם שמולנו, זה גורם לנו להתחיל להתנהג שלא כרגיל. לחוצים יותר. נלחמים על תשומת לב. ואפילו מנסים לספר על עוד ועוד דברים שינסו לגרום להם "לתפוש מאתנו". רק שבפועל, התוצאה הפוכה.

זה לא כיף להיות במצב הזה. מרגיש קצת כמו להיות הילדה הצעקנית שמתחת למטוס של להקת הבנים שהיא מעריצה והגיעה לארץ. בחוסר שליטה מביכה. והקטע הכי מעצבן בסיפור הזה, הוא שבדיעבד אנחנו קולטים שהתנהגנו ככה. רק שבזמן אמת… לא כל כך.

הדרך הכי טובה לשנות את המצב, היא לחשוב על זה מראש. להבין שזה לא חד צדדי. שאנחנו לא במבחן. ושהאדם שמולנו או ההצעה שלו, לא הופכת אותו ליותר חשוב מאתנו. אנחנו פשוט בודקים אתו ביחד את ההתאמה שלנו, האחד לשני. ואם זה יתאים לשני הצדדים, מעולה.

2. ביקורתיות – אנחנו מאוד רגילים להביע את הדעות שלנו. בעיקר כי רוב התקשורת שלנו היא עם חברים או אנשים שדומים לנו. ולעתים קרובות, הביקורתיות הזו משתרשת בנו כל כך עד שאנחנו עושים אותה ליד זרים. ושם… זה יכול להיות הרסני.

ראשית, יש חוק לא כתוב שאומר שאדם שמתנהג בצורה מסוימת אתנו יעשה את אותו הדבר עם אחרים. כלומר, אם מישהו יושב מולי בפגישה וביקורתי על אחרים, רוב הסיכויים שכשהוא עם אחרים, הוא ביקורתי כלפיי. זה הרגל שהופך לעתים קרובות לאופי.

שנית, אנחנו לא יודעים מהן הדעות של האדם שיושב מולנו. ומה אם הוא חושב אחרת? האם באמת כל כך חשוב ש"נגיד את האמת שלנו", במחיר של פספוס הזדמנות עסקית או אישית? האם זה באמת כל כך חשוב? ברוב המקרים, לאדם עם הגיון בריא, התשובה תהיה לא.

3. לשפוט שפת גוף כסגורה – יש כל כך הרבה אנשים שקראו על השטות הזו שנקראת שפת גוף סגורה. אותה הנחה שהיתה מקובלת פעם (ובישראל עדיין) שאם אדם יושב עם ידיים שלובות או רגליים שלובות הוא לא מקשיב לנו. אני אחזור על זה מיליון פעמים. זה שגוי.

יכול להיות שקר להם. יכול להיות שכואב להם הגב. יכול להיות שהם נבוכים ולא יודעים מה לעשות עם הידיים או הרגליים. יכול להיות כל מני דברים שיגרמו לאדם לעמוד או לשבת שלוב ידיים. רק דבר אחד בטוח: אדם שמתייחסים אליו כאילו שהוא לא מקשיב, יפסיק להקשיב.

במקום זאת, עדיף לשים לב לשינויים בשפת הגוף. איך אנשים שינו את התנהגותם בהתאם לדברים שנאמרו. האם זה שינה את מידת ההשתתפות שלהם בשיחה. ואולי אפילו לזהות את מיקרו הבעות הפנים כדי לדעת מה הם מרגישים ומנסים להסתיר.

רק שהנחה כללית על אדם שהוא X מבלי לבחון את שאר שפת הגוף שלו או את ההקשר זו טעות, שיכולה לגרום לנו להתנהג לא נכון כלפי אדם אחר. וזה בתורו, עשוי להיות קטלני לכימיה שלנו, לשיחה עצמה ולפעמים אפילו לדרך שבה הוא יזכור אותנו בשיחה עתידית.

נקודה חשובה לסיום: יש לא מעט שאפשר לעשות כדי לשפר את הרושם הראשוני (יש מאמרים על הנושא בבלוג). עם זאת, תשומת לב ל-3 הדברים הבסיסיים הללו יכולה למנוע מאתנו מבוכה ולפעמים אפילו רושם שלילי מאוד. אז כדאי להתחיל מכך כבר היום.

עכשיו אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור

ליאור ברקן

ליאור ברקן הוא בעלים שותף במשרד הפרסום AntiMarketing ומייסד הפורטל הישראלי ל-NLP ובית הספר הישראלי ל-NLP. בעברו, מילא ליאור מספר תפקידי ניהול בכירים בחברות תוכנה ופרסום והנחה פינה קבועה בתכנית הטלוויזיה "המקצוענים" בערוץ 10. במאמריו, ליאור מביא טיפים מתוך ניסיונו בן 2 העשורים ביישום כלי ה-NLP וכלים נוספים מעולם הפסיכולוגיה בעולמות העסקים, העברת ההכשרות והייעוץ.

רוצה לשתף את המאמר?

אולי יעניין אותך לקרוא גם את המאמרים הבאים:

6 תגובות

  1. שלום רב ממש תודה על המאמרים הנפלאים
    רציתי לשאול אותך.
    הנקודה הראשונה שכתבת זה "התאמצות יתר". אני יודע בבירור שזה המצב שלי ואני נופל עם זה בכל פעם מחדש, השאלה מה ניתן לעשות כי זה ממש בלתי נשלט אצלי, אני הרבה פעמים מרגיש בשעת מעשה בתת מודע שהעומד מולי הוא יותר חשוב או משהו ולכן אני מתנהג בשיא לא טבעי, וזה תוקע אותי שוב ושוב…..
    סליחה על האורך..

  2. תודה על התשובה המהירה,
    הקטע שאני יותר גדול וגבה מהרבה אנשים בסביבה ולמרות זה זה קורה לי….

    תודה

      1. מאוד מעניין, אנסה בהזדמנות הבאה, נתת לי פתח לתקווה

        שוב תודה, המאמרים שלך ממש נפלאים 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות

אם המאמר הזה מעניין אותך, בשבוע הבא נפתיע אותך!

זה הזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו

בכל שבוע, אנחנו מעלים מאמר חדש על שפת הגוף, תת המודע, NLP והשימוש בפסיכולוגיה יישומית כדי לשפר את החיים שלנו. אם בא לך שנעדכן אותך כשעולה מאמר חדש, כל מה שצריך לעשות הוא להזין את כתובת האימייל שלך בשדה הבא וללחוץ על הכפתור: