בשדה האורז (פירורי תובנות 490)

היום היה כבר ארוך. החום מתיש. והיא, רק עמדה שם לרגע. רגליה בתוך המים. מוקפת בחבריה הקוטפים ובשדות אינסופיים של אורז. גבעולים ארוכים סביבה. ובידה, גרגר אחד קטן. היא חייכה אליו. למרות שידעה שזה מטופש. הוא לא יכול להגיב. הוא אורז. כל חייה ראתה אורז. הוא היה חלק מכל ארוחה ביום. מקור חיים. רק שכשהסתכלה […]

3 עצות ששוות כסף ותובנה אחת ששווה זהב (פירורי תובנות 489)

במקום לנסות לשמר לקוח שעזב, אפשר לתת לו מראש מוצר מעולה, שירות אדיב וערך שעולה על המחיר שהוא משלם כדי שירצה להישאר. במקום לנסות לשווק מוצר או שירות בעזרת טריקים ומניפולציות, אפשר ליצור מוצר שקהל היעד באמת צריך ושווה לו את המחיר שהוא צריך לשלם עליו. במקום לנסות ליצור תכנים שיקבלו לייקים כדי שעוד אנשים […]

ובאותו הרגע (פירורי תובנות 488)

הגשם לא הפסיק לרדת. וזה לא הזיז לו בכלל. היועץ היה נחוש. כמו ילד שהבטיחו לו מתנה בסוף היום. הוא ידע שהדבר שחיפש כל חייו נמצא מעבר לפינה. הוא פתח את דלת הרכב והוציא את המטריה בזהירות. החל לצעוד אל דלת הבית שמולו. צלצול. עצירה. ציפייה. עיניים חוששות הביטו דרך הדלת החצי פתוחה. מהמבט, אפשר […]

צעיר וזקן (פירורי תובנות 487)

זו לא חוכמה, אמר לו האיש הצעיר. לפנות דווקא אל אלה שקל למכור להם. תראה אותי למשל, המשיך הצעיר בחיוך מתגרה. אני אמצא את אלה שהכי קשה למכור להם. אטפל בכל התנגדות שתעלה. חד וחריף מחשבתית. פתרון לכל בעיה. טכניקה לכל מצב. עד שלבסוף, אכניע אותם והם ירכשו. איש המכירות המבוגר חייך. הוא זכר שהיה […]

כל עוד היא בתנועה (פירורי תובנות 486)

היא פתחה את הספר. קראה בו שורה. ואז סגרה אותו מיד. זה ניער את נשמתה. כאילו הכותב הציץ דרך קפלי הזמן. ראה אותה. ולא סתם אותה. את מי שהיא באמת. מבעד לכל המגננות והסיפורים. דיבר אל מי שהיא ניסתה להסתיר במהלך השנים. השורה הדהדה בראש שלה במשך שעה שלמה. כמו מנטרה. בהתחלה, היא הפחידה אותה. […]

עטיפה לדגים של אתמול (פירורי תובנות 485)

fishonpaper

איש חכם אמר פעם כי עטיפה חדשה לדגים של אתמול לא תוכל להסתיר את הריח שלהם מחר. אפילו אם מכרו אותם יותר בזול מהרגיל. אפילו אם סיפרו שהריח הוא בגלל שיטה חדשה של הובלת הדגים שתגרום להם להריח מעט שונה. כי דג לא טרי מריח כמו דג לא טרי. אפילו אם העטיפה צבעונית. הילת העטיפה […]

בלי קול (פירורי תובנות 484)

דווקא יום אחרי אחת ההרצאות הכי כיפיות שהעברתי בחיים, אין לי קול. לא יכול לומר את מה שאני רוצה. להודות למשתתפים. להודות למי שעזר לארגן. אפילו להגיד בוקר טוב. או שבת שלום. פשוט אין לי קול. ואולי, הגוף שלי מנסה לרמוז לי משהו. לא שאני צריך לנוח. הרי הגוף שלי לא צריך קול כדי לתפקד. […]

כל תורת המסחר על רגל אחת (פירורי תובנות 483)

כל תורת המסחר

הוא התחבא מאחורי הדלפק. מצמצם את עיניו בציפייה משתוקקת. מחכה שטקס הבוקר יתחיל. הסקרנות גירדה לו באצבעות. ילדים אף פעם לא היו טובים בלחכות בסבלנות. הרגל שלו טופפה. הוא אפילו לא שם לב לזה. זה פשוט היה החלק הכי אהוב עליו ביום. הזקן הביא מהמרתף את המשקל הישן. איפס אותו. הזיז את משקולות המתכת ימינה […]

הסבר להכל (פירורי תובנות 482)

אדם מנסה לדחות דברים

עכשיו לא היה הזמן המתאים לבקש העלאה. אחרי גלי הקורונה. החברה בדיוק התחילה להתאושש. היה שינוי כוח אדם גדול. והוא דווקא היה צריך אותה. רק שידע מה יגידו לו. ולא היה לו תירוץ טוב. בטח לא כזה שיגרום להם להסכים. אז דחה את זה לזמן אחר, טוב יותר. הוא ישב במשרד. שיחק עם העט. ניסה […]

רק עוד טיפה (פירורי תובנות 481)

נופלת במהירות. מרגישה את האוויר הקר מתריס בפניה בדרך למטה. רואה את הקרקע. מתרסקת. מתאזנת. ומסתכלת מסביב. גאה. יודעת שלמרות שהייתה רק טיפה, הצליחה ליצור שינוי. הפכה את האדמה תחתיה לבוץ. אלכימאית. יוצרת בוץ מעפר. רק שאז, הסתכלה למעלה באימה. עוד כמוה הגיעו. עשרות. מאות. ואז אלפים. כמו הצבא שעוקב אחרי חיל החלוץ. נוחתות על […]

מודעות מפכחת (פירורי תובנות 480)

רוב הבעיות לא נוצרות ברגע. אנחנו נהיים מודעים אליהן ברגע שהן מתחילות לכאוב לנו. ואז, נוח לנו להאמין שהנה, המזל שלנו הגריל לנו את המצב. הרי זה, מוריד מאתנו את מלוא האחריות. מוצא לנו מישהו או משהו אחר שאשם. ואז, יותר קל לנו להתמודד. בהרבה מאוד מקרים, היה אפשר למנוע את זה מראש. ובאותה המידה, […]

לא כוחות (פירורי תובנות 479)

בפקק, היא אהבה לחלום על מה שיכול היה להיות. הזוגיות שכל כך השתוקקה אליה. התפקיד שיגרום לה לקפוץ מהמיטה בבוקר ליום חדש שמגיע. עתיד שבו לא תחשוב כל הזמן על ההוצאות שלה. רק שזה כנראה מה שזה אומר להיות בוגר, חשבה לעצמה, לוותר על החלומות. הצפירה מאחור, העירה אותה לרגע. כן, כן. להתקדם. ולעצור שוב. […]